לוחמים יוצאים מהמוצבים בקו גבול לבנון אל הסוללות ומשפרים את עמדות הירי הצופות אל החושך הלבנוני בכפרים שכמעט לא נותרה בהם תאורה. תורת הלחימה שהוטמעה בתקופה האחרונה בגבול הצפוני, מקבילה בדברים רבים מאוד לזו של ימי רצועת הביטחון, משנת 1985 עד הנסיגה מלבנון בשנת 2000. כך, מתרגלים הלוחמים מציאות שרק הוריהם ואולי עוד כמה מילואימניקים מאוד ותיקים הכירו: הם עורמים שקי חול, מתקנים את אלו שנפגעו בתקיפות חיזבאללה מהיממה שחלפה, מותחים עוד רשת הסוואה להגנה מפני כטב"מים ומתרגלים ריצה בתעלות הלחימה המבוטנות.
תרגיל צה"ל בצפון המדמה תמרון בשטח אויב
(צילום: דובר צה"ל )

4 צפייה בגלריה
yk14079137
yk14079137
המתח המבצעי מורגש היטב. התמגנות עם שקי חול בגבול הצפון
(צילום: דובר צה"ל)
בשונה מימי האש במאה שעברה, את עמדות הקרב לא מאיישים בהכרח חיילים בשגרה, אלא לרוב אמצעי צילום מתקדמים. זאת בשל איום הנ"ט המדויק וכלי הטיס התוקפים של חיזבאללה שהפכו לסיכון ממשי. אך זה לא מייתר את מארבי החיפוי של הלוחמים ששוכבים כל העת בסבך הצופה על המוצב ועל היישובים הישראליים הסמוכים.

איך בונים שוחות

סא"ל (במיל') דותן רזילי מקיבוץ אילון עוד זוכר היטב את שירותו הסדיר במוצבים בדרום לבנון. כשעזב את משפחתו ב-7 באוקטובר, וזו התפנתה מביתה למרכז הארץ, הוא קפץ לחטיבה ועלה על מדים בתפקיד "מנהל הלחימה" בחטיבה 300 – ומאז לא פשט אותם. בתוך ימים הוא כבר הבין כי זה הזמן להוציא את כל תורות הלחימה שנשכחו ואת האמצעים הישנים שהעלו אבק במחסנים – כי בקרב החדש מול האויב הוותיק, "צבא השוחות" צריך לחזור לכשירות.
"כשהגיעו לכאן הכוחות לעבות את ההגנה בגזרה, השגתי למפקדים עותקים מהספר 'מחלקת הרובאית' משנת 1956 וחזרנו ללמוד יחד איך בונים שוחות ותעלות לחימה – הוא הפך ללהיט ענק", מתאר רזילי.
באחד המוצבים המותקפים ביותר בגזרה המערבית של הגבול שתחת אחריות אוגדה 146 המתח המבצעי מורגש היטב: "מצד אחד תראה כאן תעלות לחימה מדוגמות, שקי פק"ל ורשתות הסוואה, ומצד שני מכונת אספרסו מדוגמת במרחב המנהלתי".
4 צפייה בגלריה
yk14079263
yk14079263
תרגיל צה"ל בצפון, בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל)
לצד חדרי קשר עם עמדות מפעילי רחפנים וטכנולוגיות תצפית מגוונות, אפשר למצוא פה מחסני תחמושת, צילומי לוחמי חיזבאללה שחוסלו מזמן ותיעודים של משגרי רקטות וטילים שהופלו על-ידי חיילי המוצב והושמדו. "חיל הפרשים משתף פעולה כאן עם חיל ההייטק", מתאר רזילי. לדבריו, כבוגר מוצב הבופור, מציאות ההגנה לאורך הגבול דומה אף יותר לתקופות עבר.
גורם בכיר באוגדה 146 בצה"ל מסביר כי השינוי התפיסתי בהגנה על יישובי הצפון נראה אחרת לגמרי גם מחוץ למוצב: "חזרנו למארבים ארוכים בשטח, חזרנו לעמדות רובאיות מוגנות בשקי פק"ל – המחלקות בשטח פרוסות כמו בסרטים על מלחמת וייטנאם".
"מול איום הרחפנים אתה יכול לשים מיליון שיבושים: קרני לייזר ומטוסים ומכ"מים, אבל בסוף, אם החייל מוסווה כמו שצריך בעמדה - אין לרחפן מטרה והוא בטל בשישים"
עם פרוץ מתקפת חיזבאללה הביא סא"ל במיל' רזילי ציוד ממחסני הפיקוד, שלא דמיין כי ישובו להשתמש בו. בין עמדות הקרב והחמ"ל, לאורך התעלות במוצב הוא מיקם עם חיילי הקשר מכשירי קשר נל"ן (נקודה לנקודה) שיוצרו לפני כמעט 50 שנה: "האויב לא יכול להאזין לזה, הקווים יציבים וברורים".

"כמו קפיץ דרוך"

בשבוע שעבר נכנס אל"ם עמרי רוזנקרנץ לתפקיד מפקד חטיבה 300 (עוצבת "ברעם"), במקומו של אל"ם אורי דאובה אשר שירת בתפקיד במהלך השנתיים האחרונות וייצא בקרוב ללימודים. בשלישי האחרון עמד רוזנקרנץ למבחן ראשון ותרגל עם פקודיו החדשים מכל החטיבה תרגיל של תרחישי איום לחדירה. מהתקפות על מוצבים דרך חדירות מבעד לגבול ומתקפת נגד להחזרת השקט האזורי.
"אנחנו במלחמה הזאת הבנו שלצד ההתקדמות הטכנולוגית, בסוף היסודות שעליהם נבנתה תורת המלחמה הם המענה הכי טוב", הסביר הגורם הבכיר. "אתה יכול מול איום הרחפנים לשים מיליון שיבושים, קרני לייזר ומטוסים ומכ"מים, אבל בסוף אם החייל מוסווה כמו שצריך בעמדה אין לרחפן מטרה והוא בטל בשישים".
4 צפייה בגלריה
yk14079136
yk14079136
עמדה עם הסוואה באחד המוצבים
(צילום: דובר צה"ל)
4 צפייה בגלריה
yk14079139
yk14079139
סא"ל במיל' רזילי: "השגתי למפקדים עותקים מהספר 'מחלקת הרובאית' משנת 1956 - הוא הפך ללהיט ענק"
באוגדה 146 חשופים עד כאב לפגיעה באמון הציבור כלפי הצבא וגורמי ממשל על רקע התמשכות המציאות הביטחונית בירי היומיומי לעבר יישובי הצפון. מבעד לעמדות הקרב במוצב שבו ביקרתי, ניתן היה לראות בבירור את בתי הכפר השיעי הנושק לו. רבים מהבתים ששימשו לטרור היו הרוסים, כך גם אחד ממוצבי חיזבאללה שהוקם בקרבת הגבול בשנים האחרונות.
"אנחנו ממררים להם את החיים וגורמים לאויב לאבד כמה שיותר נכסים ואנשים. מרחיקים אותו מקו הגבול כדי שיהיה לו ברור שמי שמתקרב מת", אומר הגורם הבכיר, ומודה כי הוא יודע שהתושבים שעל ביטחונם הוא מופקד לא מתבשמים ממראות ההרס בצד השני או מכמויות המחבלים שחוסלו. "מלבד משימת ההגנה, אנחנו יום-יום מכינים את הכוחות כמו קפיץ דרוך, עד שהקודקודים ייתנו לנו אישור לשחרר אותו ולשנות את המשוואה כדי להחזיר את התושבים הביתה". אותו גורם מודה כי לשם השגת ביטחון ארוך טווח צריך לעשות העתק-הדבק ממה שקרה בדרום לצפון: "גם הצד השני מבין את זה ולכן הוא נזהר איתנו".
בינתיים, בישראל ממשיכים לשגר מסרים מאיימים לעבר חיזבאללה ולבנון, ובמקביל, מחפשים את הדרך להשיג הסכם מדיני שימנע הפעלת כוח אש וחי"ר מעבר לקו הגבול. ביישובי הצפון לא יהיו מוכנים לקבל הסכם עם חיזבאללה, ומצפים להרחקה מלאה של האיום מלבנון. בדרג הצבאי ממתינים זה חודשים להנחיות הממשלה, ובשיחות סגורות רבים מדרגי השטח הבכירים מודים כי אין דרך ריאלית להשיג ביטחון בלי מהלומה צבאית עצימה. עם זאת, הגורם הבכיר מרגיע בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", ומבהיר כי גם הסכם מדיני כזה או אחר לא מגיע בתוך יום: "נעשה את המקסימום להביא הישגים עד הרגע האחרון".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.09.24