נחנו כבר לא קוראים למה שמתרחש בחברה הערבית רק רצח, אלא חייבים לקרוא לזה טרור וטבח ללא הפסקה.
כתבתי בעבר בדיווחים רבים שארגוני הפשיעה ישתמשו יותר באכזריות ומסוכנות כלפי אזרחים ערבים, כאשר ילדים ונשים יהפכו למטרות רצח. הזהרתי ואמרתי כי לאור הסכסוכים המדממים שבגללם מחפשים נקמות דם, הפושעים ירצחו ללא מעצורים חפים מפשע - בעלי תפקידים, נשים בהיריון, קשישים וילדים.
רצח הארבעה אתמול בעיר רמלה מהווה אינדיקטור מסוכן לכך שארגוני הפשע אינם נותנים תשומת לב או דין וחשבון למשטרה ולממשלה וממשיכים בפשעיהם ללא כל פיקוח. הם רוצחים, מאיימים וסוחטים, ומשפחות הקורבנות נשארות עם כאב ואבל בזמן שהפושעים מסתובבים עם דם על הידיים, ואף אחד לא מדבר איתם.
בכל עיר ערבית אנשים לא מרגישים ביטחון אישי, ורבים אומרים: לפני שאנו יוצאים מהבתים שלנו, אנו נפרדים מהמשפחות שלנו, כי איננו יודעים אם נחזור בחיים או מתים
בכל עיר ערבית אנשים לא מרגישים ביטחון אישי, ורבים אומרים: "לפני שאנו יוצאים מהבתים שלנו, אנו נפרדים מהמשפחות שלנו, כי איננו יודעים אם נחזור בחיים או מתים". שיחה כזו מלמדת על היקף הסבל הרב שאנו חווים לאור הפשע והטרור שאינו פוסק.
172 נרצחים מתחילת השנה, ויותר מ–300 פצועים מיריות, דקירות ואירועים עם מטענים. המשטרה נכשלה כישלון חרוץ במאבק בפשיעה, ותמיד השתמשה בתירוץ של חוסר שיתוף פעולה מצד האזרחים, ובתירוץ התרבות. אך היא מתעלמת ממקרים שבהם אזרחים הפכו לעדי מדינה ובני משפחותיהם נרצחו על אף ההגנה המשטרתית. נרצחו בדם קר גם קורבנות שיצאו מבתים עם תרבות ישרה ומעולה.
בערים היהודיות מבצעים פשעים ורציחות באותן הדרכים והשיטות, והמשטרה עוצרת את המעורבים. אז למה כשהקורבן הוא ערבי, המשטרה לא מצליחה לפענח את הפשעים?
בתקופת בן גביר נרצחו כ-400 קורבנות.
אם הייתה לו טיפת בושה, הוא היה מגיש את התפטרותו לאלתר, ונותן מקום למישהו אחר לקחת על עצמו את המשימות הללו. אתמול הוא הגיע לרמלה רק בגלל שגרים שם יהודים וערבים בעוד שמתחילת השנה היו 168 רציחות בערים ערביות אחרות, ולא ראינו אותו בשום זירת רצח. הוא אפילו לא דיבר על חומרת המצב, כי השר עסוק רק ביחסי ציבור, ומסתובב לשמוע מחיאות כפיים ותרועות, בזמן שהחברה הערבית מדממת.
אני מודאג מהמצב הקיים. במהלך הסיקור שלי בשטח, אני רואה בעיניי את הסכנה הגדולה הגוברת בגלל הנשק שמסתובב. העבריינים והכוח שהם צוברים, לצד שיטות הרצח והעלמת הראיות שלהם מביאים את ארגוני פשיעה ליכולות דומות לאלו של השב"כ.
רק לפני תקופה קצרה הלכתי לסקר זירת רצח, ואחד השוטרים אמר לי, "אתה אולי לא מאמין למה שאני הולך להגיד. זה מרגיש שהכנופיות האלה עובדות עם המשטרה. אני שוטר, ואני מופתע שאני לא מגיע לעבריינים".
אז מה אנחנו האזרחים יכולים להגיד ולעשות כשאנו חיים תחת איום העבריינים באופן יומיומי. לא עובר יום בלי לשמוע יריות ופיצוצים, ובכל פעם שאנחנו יוצאים מהבתים אנחנו שמים את היד על הלב וחוששים שכדורים יחכו לנו בכניסה לבית או מטענים מתחת לרכב או במקום העבודה.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.09.24
