יו"ר ארגון המורים רן ארז ויו"ר השלטון המקומי חיים ביבס ייפגשו הבוקר (ראשון) בניסיון לקדם הבנות במשא ומתן בין משרד האוצר לארגון המורים, ומחר צפוי להתחדש המו"מ במטרה להגיע להכרעות ולסיים את המשבר.
כל זאת קורה כשברקע האולטימטום של האוצר לארגון המורים העל-יסודיים: אם עד יום שלישי הצדדים לא יגיעו להסכמות, ינוכו מהמשכורת הקרובה של המורים ימי השביתה בסכומים שיגיעו עד לכ-6,000 שקלים לכל מורה.
2 צפייה בגלריה
  סמוטריץ', ארז וקיש
  סמוטריץ', ארז וקיש
סמוטריץ', ארז וקיש
(צילום: אלכס קולומויסקי, הדר יואביאן, שלו שלום)
2 צפייה בגלריה
נוחזרה ללימודים בחולון
נוחזרה ללימודים בחולון
כיתה ריקה. ארכיון
(צילום: עיריית חולון)
לפי האולטימטום הסכומים שינוכו ינועו בין 4,000 ל-6,000 שקלים בהתאם לדרגה ולוותק של כל מורה. זאת לאחר שדיוני המשא ומתן שהתקיימו ביום שישי בהשתתפות יו"ר ארגון המורים רן ארז, שר החינוך יואב קיש, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס וסגן הממונה על השכר באוצר אוהד אלקבץ, הסתיימו ללא תוצאות.
יו"ר ארגון המורים אמר כי הארגון יעביר למורים חד-הוריים ולזוגות מורים את מלוא הסכום שינוכה משכרם ולשאר המורים ייתן הלוואה ללא ריבית.
במקביל הנהגות ההורים והתלמידים התריעו כי אם עד יום שני בערב הצדדים לא יגיעו להסכמות, הם ינקטו עיצומים כבר ביום שלישי. בין הצעדים שנשקלים על-ידי הנהגות ההורים והתלמידים: השבתות מקומיות וארציות לסירוגין, אי-הגשה של התלמידים לבחנים ומבחנים וכן הכרזה על מרד תשלומי הורים.
רוני קמאי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית
(צילום: מיקי שמידט)

הפערים שנותרו בין האוצר לארגון המורים נסבים סביב בפרטים ובהיקפים כספיים וכבר לא מתמקדים בעקרונות. לכן גורמים במשא ומתן מביעים אופטימיות זהירה באשר לסיום המשבר כבר השבוע. בין הפערים המרכזיים, כמות הפעימות שבהן תינתן תוספת השכר בסכום של 2,000 שקלים לחודש למורה. האוצר מבקש לפרוס את התוספת על פני ארבע השנים הבאות. לעומת זאת, ארז דורש לצמצם את הפעימות בטענה שערך הכסף ירד בשל האינפלציה.
סוגיה נוספת נוגעת לתקציב קרן הרווחה שניתן לארגון המורים. האוצר מוכן לתת 250 מיליון שקלים ולהגדיר את יעדי השימוש מראש, אך ארגון המורים דורש 300 מיליון שקלים ולקבל אוטונומיה להחליט לאילו מטרות תשמש קרן הרווחה.
באשר לסלע המחלוקת - סוגיית החוזים האישיים, באוצר הביעו גמישות מסוימת והסכימו להחיל חוזים בהיקף של שישה אחוזים ולא עשרה כפי שדרשו בתחילה. בנוסף, הם ויתרו על העסקת מנהלים בחוזים אישיים וכן הסכימו להגדרה של "תומכי הוראה" או "עוזרי הוראה" ולא מורים. הוויכוח נסב כעת על מועד התפוגה של החוזים, אופן ההעסקה ותחומי הדעת שלגביהם יועסקו "טאנלנטים" בחוזים אישיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.09.24