שנים רבות, בין חמש לשש לפחות, הכינה צמרת חמאס בעזה, בהנהגת יחיא סינוואר, את ההתקפה על ישראל. אלא שבתום כשנה מהיום השחור ההוא ב-7 באוקטובר ניתן לסכם: חמאס נחל כישלון מוחלט. אחד הכישלונות הגדולים בהיסטוריה של ארגוני טרור בעולם המודרני.
במחיר כישלונו נשאו קודם כל תושבי רצועת עזה. רבבות מהם נהרגו, רבבות נפצעו, מאות אלפים נעקרו. עזה הפכה לעיי חורבות, לפיסת אדמה חרוכה, למקום שאינו ראוי למגורי אדם. יחלפו עשרות שנים עד שהרצועה תשוקם, אם בכלל - ושנים עד שתוכל להיות איום צבאי על יישובי הגבול, אם בכלל. חמאס, אומרים לנו, עדיין "שולט בעזה". איזו שליטה בדיוק? אף מנגנון אזרחי לא עובד שם ודי בהחלטה אחת של ישראל כדי שייעלם גם היתרון של חמאס בחלוקת הסיוע ההומניטרי שלא הוא מספק.
יחיא סינוואר בנה את האסטרטגיה ההתקפית שלו על מלחמת תמיכה ערבית כוללת נגד ישראל ושוב שגה. אף לא אחת מהמדינות המוסלמיות הצטרפה למלחמתו בנו; הן העדיפו לא להסתבך. איראן ניסתה פעם אחת לפגוע בישראל אבל לא כנקמה על הרוגי עזה, אלא כנקמה על חיסול מפקדים בכירים במשמרות המהפכה שלה.
נשאר חיזבאללה. כשם שהממסד הביטחוני-מדיני של ישראל המעיט בעבר ביכולותיו הטרוריסטיות של חמאס, כך הוא מפריז כעת ביכולות של חיזבאללה. העימות האלים שמוביל נגדנו מנהיג הארגון נסראללה, הוא בסך הכל קפריזה אישית שלו שמטרתה לכפר על תבוסתו במלחמת לבנון השנייה. אבל נסראללה לא יכפר עליה. משאביו אוזלים, אין לו מדינה מאחוריו - התוצר המקומי של לבנון הוא כ-5% מזה של ישראל - והוא סיבך את ארצו במלחמת התשה מיותרת שלא משרתת אף אינטרס לבנוני. הוא נוהג כמהמר המגדיל את ההימור שלו עם כל הפסד.
מכאן שממשלה אחראית צריכה לשקול היטב אם לפתוח כעת במלחמת לבנון השלישית. המדיניות הנוכחית, של ספיגה, הכלה חלקית ותגובה מדודה אך עוצמתית, היא הרצויה. היא צופה פני עתיד ותואמת את צורכי ישראל - בתנאי שהמדינה מספקת בנדיבות וביעילות את כל הסיוע החומרי והחברתי-חינוכי לתושבים המפונים והמתפנים. לעומת זאת, כניסה למלחמה בלבנון בהיקף מלא תהיה יקרה מאוד במשאבים (ארה"ב לא תממן אותה בשבילנו) והרסנית לצפון הישראלי בלא השוואה למצב הקשה העכשווי. היא תוביל גם לפגיעה משמעותית ביחסים עם ממשל אמריקני זה או אחר, תעצים את הדימוי הבינלאומי השלילי שלנו, תשחק את כושר הלחימה של צה"ל בעזה ועלולה להביא לחידוש "רצועת הביטחון" המקוללת בדרום לבנון.
סבר פלוצקרצילום: יאיר שגיאבחשבון הכולל של עלות מול תועלת לא כדאי ולא נכון שישראל תחזור לשלוט - לא צבאית ולא אזרחית - בדרום לבנון ובעזה. אם העזתים מוכנים לחיות תחת משטר האימים של חמאס והלבנונים תחת משטר השחיתות של חיזבאללה, זו בעיה שלהם, לא שלנו.
רצוי לכן לגנוז את החלומות ההזויים והמסוכנים על כינון מחדש של האימפריה הישראלית מליטאני עד פילדלפי ולהתמקד בהחזרת החטופים הביתה בלא דיחוי נוסף העלול להיות קטלני עבורם.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.09.24
