ככל שנערמות הראיות לכך שהמשטרה עוברת תהליך אפל תחת אדם חסר מעצורים ובושה - וכמעט שלא עובר יום בלי עוד קיסם למדורה - כך מתפתחים ומסתעפים תרחישי האימים שעלולים להפוך למציאות.
ככל שהשימוש של המשטרה בסמכותה החוקית להפעיל אלימות הולך ומתנתק מהמטרה שלו - אכיפת החוק ושמירה על הסדר - כך גובר החשש שההידרדרות לא תיבלם במעצרים מופרעים של מניחות הפלאיירים בבית הכנסת בהרצליה. ככל שהמשטרה מיישמת הנחיה לכאורה להעלים עין מפורעים על בסיס פוליטי - כמו בפלישה לבסיסים בשדה תימן ובית ליד וכן ההפרעה לשיירות הסיוע ההומניטרי - כך לא ניתן לשלול שהתרחיש יחזור על עצמו באירועים מז'וריים פי כמה. בבחירות לכנסת, למשל.
משטרה שנתפסת על-ידי חלק ניכר מהציבור כזרוע ביצועית של שר היא כדור בבטן של הדמוקרטיה, שלב ליבה הוא בחירות הוגנות וחופשיות. לא ניתן לקיים בחירות כאלה, אם הגוף שאחראי על אכיפת החלק של "הוגנות וחופשיות" הוא גם זה שמקפיד להראות לשר עד כמה הוא נלהב לרקוד לצלילי החליל שלו. זה נכון בוודאי כשהשר הוא אנטיתזה מוחלטת לכל תכונה מיניסטריאלית אפשרית שנדרשת בתפקיד: מורשע סדרתי, פופוליסט חסר תקנה וגרסה חיה ונושמת של הספר "פאשיזם מיד - שאל אותי כיצד". כפי שבן גביר הוכיח בקידום בלתי חוקי של קצין שהוגש נגדו כתב אישום, למשל, הוא אפילו לא מנסה להסוות את סולם הערכים שמנחה אותו. להיפך: הוא דופק אותו בראש של כולנו.
השר הוא אנטיתזה מוחלטת לכל תכונה מיניסטריאלית אפשרית שנדרשת בתפקיד: מורשע סדרתי, פופוליסט חסר תקנה וגרסה חיה ונושמת של הספר "פאשיזם מיד - שאל אותי כיצד"
לכן הסכנה היא לא רק החתירה המבישה של הקצונה הבכירה לרצות את בן גביר - וסבב המינויים הטרי שלו מבטיח שעוד יש לאן להידרדר - אלא משהו הרבה יותר עמוק: האהדה האותנטית כלפי בן גביר בשורות הארגון, כמי שמחבק את השוטרים והשוטרות כל כך חזק עד שנשמע קנאק (בגוף של הציבור). בן גביר לא רוצה מהם דבר זולת הקפדה על הדברים שחשובים לו: תפילות יהודים בהר הבית, יד קלה כלפי פשיעה לאומנית בגדה ויחס עוין כלפי המחאה נגד הממשלה. נתוני הרצח במגזר הערבי, לעומת זאת, מעניינים אותו כמו כדורגל מהליגה האוסטרלית. התמורה שהוא מעניק מתבטאת כרגיל בהרבה מילים אבל גם במעט מעשים, כגון תוספות תקציביות.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס מכאן הדרך קלה להתלכדות אינטרסים: בן גביר רוצה את הכוח של המשטרה באזורים שבהם אין לה שום בעיה להפגין אותו, והמשטרה רוצה את הגב של בן גביר אחרי שנים ארוכות של החלשה והרעבה. וככל שהברית בין הצדדים תצבור תאוצה - מה שלא היה אפשרי בלי גיבוי של ראש הממשלה - כך יגדל הפחד בקרב שני הצדדים מהיום שבו העסק יתפרק דרך חילופי שלטון, לדוגמה. כבר עכשיו, תיקון נזקי בן גביר הוא סעיף מרכזי בסדר היום של האופוזיציה והמחאה. יש רק בעיה אחת קטנה: ייתכן שבמשטרה לא כל כך ירצו שמישהו יתקן את "נזקי בן גביר", ואם הדרך לפתרון עוברת בחוסר תפקוד של המשטרה ביום הבחירות, סו בי איט: ממילא אפילו זה לא יגרום למרכז הקיצוני להוציא את הראש מהאדמה ולהבין שזה כבר לא "תהליכים" אלא הדבר האמיתי.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.09.24
