גורמים בכירים בצה"ל ובחלקים אחרים של מערכת הביטחון מזהירים מפני "צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל בצפון". לפי אחד הגורמים, "מחד, הצעדים האלה צופנים בחובם סכנה מוחשית ביותר להתלקחות מצב לוחמה כללי - לא רק בגבול עם לבנון אלא באזור כולו; ומאידך, הם כלל לא מבטיחים פתרון שיאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם".
הצעדים הללו יכללו החרפה משמעותית ומכוונת לרבות פעולה קרקעית בתוך לבנון, כך אומרים אותם גורמים, והם תולדה של הלחץ הציבורי המתמשך על ממשלת נתניהו אל מול הירי הבלתי פוסק על הצפון, והייסורים הקשים של התושבים שפונו משם ושל אלה שנותרו שם. "לממשלה יש צורך להראות שהיא עושה משהו, אבל המשהו הזה הוא הדבר המוטעה ביותר, המסוכן ביותר. בדיוק מה שנמנעו ממנו כל השנה האחרונה. במקום לפתור בעיה, הוא עלול לסבך אותנו בבעיה הרבה יותר קשה".
הגורם מוסיף: "והכי עצוב זה עד כמה כל זה מיותר. ממשלת ישראל רוצה לשגר עכשיו את צה"ל לעימות עם חיזבאללה, שיש סיכוי סביר שיהפוך למלחמה כוללת, והכול כדי להגיע בדיוק לאותה נקודה שאפשר היה להגיע אליה בלי שימוש באמצעים אגרסיביים: הסכמה של נסראללה להסכם מדיני שיאפשר את חזרת תושבי הצפון לבתיהם. לו הייתה נחתמת עסקת חטופים, והיינו מחזל"שים את המלחמה בעזה, לפחות לעת עתה, סביר מאוד להניח שהיה הסכם גם בצפון".
המחלוקת בין צה"ל לבין הקבינט והממשלה בדבר המשך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל החריפה אתמול מאוד, אם כי חלוקת המחנות השתנתה מעט. "הסיפור הוא הקרב מאחורי הקלעים בין לובשי המדים ללובשי החליפות", אומר אחד הגורמים, "והפעם זו חלוקה די חדה משום ששר הביטחון וראש הממשלה, לפחות בעניין הזה, נמצאים באותו צד".
הגורם הזה, שצוטט פה כמה פעמים בעבר, הזכיר משפט הקדמה מפורסם לאחד מספריו של אייזק אסימוב: "כל מה שכתבתי כאן דמיוני. המציאות מוזרה הרבה יותר". ואכן, כיצד דווקא ביום שבו נתניהו, כך לפי מקורות שונים, עמד לפטר את גלנט ולמנות את סער תחתיו - שניהם יכולים להיות באותו צד? כי המציאות שהפוליטיקה העכשווית בראה מוזרה הרבה יותר.
המוזרות המופלאה מכל דמיון החלה להפציע בסוף השבוע שעבר. ביום חמישי האחרון בשעות הערב נערכה בחדר הדיונים של ראש הממשלה בקריה התייעצות ביטחונית, אחת מני רבות. בהתייעצות דנו הנוכחים, בהם גם הרמטכ"ל ושר הביטחון, במתרחש בצפון. שום דבר חריג. אלא שאחרי אותה התייעצות סיפרו אנשי נתניהו לשורת עיתונאים כי בינו לבין שר הביטחון פעורה מחלוקת חמורה בעניין הפעולה הדרושה מול החיזבאללה בלבנון, אלא שהפעם המחלוקת הייתה בדיוק בכיוון ההפוך לזו שהייתה מוכרת עד אז.
ההזדמנות שפוספסה
גלנט הציע ביום השלישי למלחמה "ללכת קודם כל על החזק", כלומר על חיזבאללה, "כי אם נלך קודם כל על החלש יותר", כלומר חמאס, "נגיע להתמודדות בלתי נמנעת עם החזק כשאנחנו מותשים, ובעמדה בינלאומית גרועה בהרבה" מזו שישראל נהנתה ממנה מיד אחרי התקפת הדמים והבלהות של חמאס. ההזדמנות המבצעית, שזכתה לתמיכת אלוף פיקוד הצפון ומפקד חיל האוויר, הייתה פגיעה קשה בחיזבאללה. נתניהו, אז בתמיכת גנץ ואיזנקוט ובלחץ כבד של ארה"ב, דחה את ההצעה. "לא הייתה פה בעיה של חוסר יכולת, אלא בעיה של חוסר מנהיגות", תיאר זאת שר הביטחון כמה חודשים לאחר מכן, משגר חיצים לעבר נתניהו - שמערכת היחסים ביניהם, שרבים חשבו שכבר הגיעה לתחתית הבור, חשפה עוד ועוד תחתיות לאותו בור.
בחודשים האחרונים תמכו צה"ל וגלנט בחתימה על עסקת שחרור חטופים שתכלול הפסקת אש ונסיגה מעזה, ותאפשר לצבא למקד את תשומת ליבו בצפון. "צומת טי, או להסדרה או לעימות", כינה אותה שר הביטחון. רוב הקצינים במטכ"ל סברו כי סגירת החזית הדרומית, לפחות לעת עתה, תאפשר מתן הזדמנות הולמת לתהליך מדיני, זה שהמתווך האמריקני עמוס הוכשטיין מוביל, ואשר לא ניתן היה להתקדם בו אל מול התנאי הקשוח שנסראללה לא הסכים לדון עליו בשום צורה ואופן: הפסקת האש של הארגון ותחילת משא ומתן רק עם סיום האש בדרום.
יש להניח כי נסראללה הבין שתוכניתו להתקפת פתע קרקעית על ישראל, בדומה להתקפה ב-7 באוקטובר, אינה רלוונטית יותר. מכאן, נסראללה יהיה מוכן להיכנס למו"מ דרך התיווך האמריקני
ההערכה המובילה היא כי לו הייתה ישראל חותמת על עסקת החטופים או הפסקת האש, היה נסראללה נוצר את האש באופן מיידי, כפי שהבטיח. זאת ועוד: יש להניח כי נסראללה הבין שתוכניתו להתקפת פתע קרקעית על ישראל, בדומה להתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אינה רלוונטית יותר. זאת משום שאחרי הצלחת ההתקפה הזו מצד חמאס, ישראל לא תישען יותר לעולם רק על התרעה מודיעינית ועל המחשבה שהאויב מורתע, ויותר לא תסתפק בהצבת כוחות מוגבלים לאורך הגבולות, אלא תציב שם כוחות משמעותיים שיוכלו להתמודד עם התקפת פתע, גם ללא התרעה.
בהינתן תנאי המפתח - סיום המלחמה בדרום בהסכם עם חמאס - נסראללה יהיה מוכן להיכנס למו"מ דרך התיווך האמריקני (וייתכן שבהשתתפות מדינות נוספות), שבמסגרתו יתחייב לתנאים שיספקו את ישראל ויאפשרו את חזרת התושבים לבתיהם
מכאן, שבהינתן תנאי המפתח - סיום המלחמה בדרום בהסכם עם חמאס - נסראללה יהיה מוכן להיכנס למו"מ דרך התיווך האמריקני (וייתכן שבהשתתפות מדינות נוספות), שבמסגרתו יתחייב לתנאים שיספקו את ישראל ויאפשרו את חזרת התושבים לבתיהם.
המלחמה מול חיזבאללה לא הסתיימה, אבל לו הייתה מתרחשת סיטואציה כזו, לו ההסכם היה נחתם, צה"ל היה יכול לקבל את הזמן הדרוש כדי לתכנן באופן מדוקדק (לרבות השלמת חוסרים, מנוחה והתארגנות מחדש של הצבא) מהלך צבאי רחב נגד הארגון, אבל כזה שייפתח בזמן ובתנאים הנוחים לישראל - ולא כשהיא מפוסקת בין שתי חזיתות, תחת איום קשה של התפתחות עוד חזית בגדה, וייתכן שעוד חזיתות שיפתחו באש אל מול התקפה ישראלית בלבנון.
ראש הממשלה, לעומת זאת, המשיך לאורך חודשים רבים לראות בחזית הדרום, במלחמה עם חמאס, את החזית העיקרית. הוא דגל והטיף ל"ניצחון המוחלט", מונח שבמערכת הביטחון התקשו לתרגם ליעדים מבצעיים ספציפיים, וייחס חשיבות משנית לחזית הצפון, תוך שהוא וגורמים פוליטיים אחרים מסרבים לנקוב בתאריך שבו יתחייבו להחזרת התושבים לביתם.
העימות בינו לבין גלנט בימים האחרונים, שעליו תדרכו מקורבי ראש הממשלה, שיקף תמונה הפוכה. פתאום נתניהו ושרים אחרים הופכים את הצפון לעיקר, מדברים על כיצד לא ניתן בשום אופן לאפשר את המשך המצב שם - בלי שיבהירו מה השתנה פתאום, שדווקא עכשיו, בנקודת הזמן הזו, נקבע המועד שאי-אפשר יותר. לדברי קצין בכיר בצה"ל, "אם לישראל, כלומר לדרג המדיני שמקבל את ההחלטות, הייתה לאורך השנה, מינוס שלושת השבועות האחרונים, סיבה טובה מאוד להימנע מפתיחת שתי חזיתות במקביל - להכיל לא מעט פגיעות קשות באזרחים ובחיילים, לא להידרדר למצב לוחמה כולל מול הארגון שייתכן שהיה מדליק את כל החזיתות עם חברות ציר ההתנגדות - אז מה השתנה כעת שכן מוכנים לקחת את הסיכון הזה? ואם מוכנים, אז לאן פעולה כזו תוביל?"
אבל לפי הפרסומים בימים האחרונים, נתניהו עומד להוסיף את לבנון ואת החזרת התושבים בבטחה לבתיהם בצפון כמטרה שלישית במלחמה - ומתכנן מהלך אגרסיבי כדי לממש את המטרה הזו. מי שעומד בדרכו הוא שר הביטחון, יואב גלנט. נתניהו, לפי הפרסומים הללו, "סבור שיציאה למלחמה בלבנון לא תפגע בלחץ הצבאי ברצועה ולא תסכן את הסיכוי לעסקת חטופים". גלנט, לעומתו, סבור שאין לנקוט מהלך כזה כי הוא עלול לפגוע בסיכוי להחזיר חטופים, בשל הצורך להסיט כוחות מעזה.
התרגיל של לשכת גלנט
את ישיבת הממשלה ביום ראשון כבר פתח נתניהו באמירות מפורשות על הצפון. "המצב שם לא יימשך, ומחייב שינוי של מאזן הכוחות בגבול", אמר נתניהו בהצהרה שיש בה אמירה עכשווית, וחורגת הרבה מאמירות כלליות שלו בעבר על המחויבות הכללית להחזיר את התושבים. מיד אחרי כבר זעקו הכותרות, במה שכעת סבורים בסביבתו שהיה זריעת הזרע למהלך ההדחה. "אם גלנט ינסה לסכל פעולה - הוא יוחלף", נאמר באחד התדרוכים בעניין, רומז כי זה נתניהו שרוצה לתקוף, ואילו גלנט נוקט גישה שרוצה להימנע מפעולה צבאית בצפון.
הגורמים במשרד הביטחון שתהו על הפרסומים הללו קיבלו במהלך הלילה עדכון למה שהם רואים כסיבה האמיתית לפרסומים: לא מחלוקת סביב הצפון, אלא יצירת אליבי לראש הממשלה לפטר את שר הביטחון, אגב המו"מ ההולך ובשל עם גדעון סער. סביבת שר הביטחון פעלה בתגובה במה שתואר כ"ירי ארטילרי עצים אל מקורות הירי". התקשורת קיבלה מנה משמעותית של ציטוטים, חלקם מתוך הפגישה עם המתווך הוכשטיין, שבהם הבהיר שר הביטחון מיהו נץ ומי בעד התקפה, ש"עניין ההסדרה ירד מהפרק", שאין ברירה אלא להחריף באופן משמעותי ביותר את הצעדים בצפון. היה זה גלנט שאמר לראש הממשלה, גם זאת בהתייעצות ביטחונית בקריה, כי "כל הזמן הזה דיברתי על הסלמה או הסדרה, אבל אין אפשרות להגיע להסדרה. יש רק אפשרות אחת - ללכת במלוא העוצמה ולהפעיל את כל הכוח הצבאי שלנו במטרה להחזיר את תושבי הצפון הביתה".
האם נתניהו התכוון להשתמש בתירוץ הרופסות כדי לפטר את גלנט? האם התרגיל של לשכת שר הביטחון - שגם חשפה את הטריק וגם הציגה לעולם גלנט שאמנם רצה עסקה, אבל בהיעדרה, עניין שבו הוא מאשים את נתניהו, מתאים את עצמו למצב שנוצר - מנע את הפיטורים אתמול? קשה לדעת.
בצה"ל יש כאלה הדוגלים בפעולה עוצמתית, אווירית וגם קרקעית. זה כולל, כך לדברי גורמים בקיאים, את מפקד חיל האוויר ואת מפקד פיקוד הצפון, לצד מפקדים בכירים בחזית הצפון הפועלים תחתיו. אבל אחרים, שהם הרוב, וגם חוות הדעת של הרמטכ"ל שתקבע בסופו של דבר את עמדת הצבא, סבורים כי יהיה זה מהלך שגוי בעת הזו
אבל המצב שנוצר, "החליפות נגד המדים" כדברי אחד הבקיאים, הוא ראשוני במלחמה הנוכחית. בצה"ל יש כאלה הדוגלים בפעולה עוצמתית, אווירית וגם קרקעית. זה כולל, כך לדברי גורמים בקיאים, את מפקד חיל האוויר ואת מפקד פיקוד הצפון, לצד מפקדים בכירים בחזית הצפון הפועלים תחתיו. אבל אחרים, שהם הרוב, וגם חוות הדעת של הרמטכ"ל שתקבע בסופו של דבר את עמדת הצבא, סבורים כי יהיה זה מהלך שגוי בעת הזו, שגם לא יביא בהכרח לתנאים להחזרת התושבים לבתיהם, וגם כולל בתוכו סיכון חריף ביותר להסלמה.
רב-אלוף הרצי הלוי הדגיש בשיחות עם קצינים בכירים בצה"ל את המחויבות העליונה מבחינתו "להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם בביטחון". את זאת, סבור הלוי, אפשר להשיג באחת משתי דרכים: או עסקה להשבת החטופים הביתה ופתיחת מו"מ להסדר מדיני עם נסראללה, או, בהיעדר הסכם, יציאה למהלך צבאי שאחריו יהיה הסדר מדיני. כך או כך, אומר הלוי, נגיע בסופו של דבר לאותה נקודה: הצורך בהסדר מדיני שבו חיזבאללה לא נמצא במרחב הגבול, כולל אמצעי ניטור ואכיפה כדי לוודא זאת. אלא שהחלופה השנייה יוצרת גם מתחם אי-ודאות סביב השאלה אם המהלך הצבאי אכן יוביל את נסראללה להסדר או שייצור את האפקט ההפוך: הסלמה.
גורמים בכירים בצה"ל אומרים כי התוכנית המבצעית הנוכחית, שמטרתה לכפות על חיזבאללה הסדר מדיני, "תפורה בתפרים גסים ביותר ומסוכנת מאוד, עם פוטנציאל להידרדרות קשה".
