יממה בלבד חלפה בין ההודעה של משרד רה"מ על החלטת הקבינט להוסיף את "החזרת תושבי הצפון" ליעדי המלחמה, לבין המבצע הראשון לכאורה - פיצוץ הביפרים בלבנון, ואם אתם מתעקשים לעשות מזה סיבה ותוצאה, זה רק כי יש מי שרצה שתחשבו ככה. יממה נוספת תעבור עד המבצע השני - ולא צריך להיות מומחה בשביל לדעת שמדובר באירועים מורכבים שעובדים עליהם חודשים ארוכים, שיש למבצעים האלו תאריך תפוגה קצר מועד, ושאף חבר קבינט לא היה עובר סיווג ביטחוני אפילו לא לתפקיד נער מים באחד הפיצ'רים האלו.
זה היה מהלך יחצני מבית מדרשו של נתניהו, סוג של ניצול הזדמנות למנף ולצרוב בתודעה הישג שרשום על שמו. פעולה צבאית מבריקה כפי שמיוחסת לישראל, שעומדת על הפרק, ותתיישב לו אחלה מתחת לכותרת הבלתי מתחייבת ונטולת לוחות הזמנים "החזרת תושבי הצפון". כמו בכל 16 לחודש מאז יוני האחרון, הוא מקפיד על הפגישה החודשית עם חברי הקבינט. מאז הביקורת הקשה מצד שותפיו הפוליטיים, ובראשם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - שאף שלח לו בזמנו מכתב גלוי שבו קבל על הדרתו מהפורום והתלונן כלפיו כי "שרי הקבינט אינם קישוט. שותפיך לממשלה אינם אוויר. המצב בצפון הינו בלתי נסבל" - נתניהו משתדל להתנהג יפה ולעשות כאילו הוא מתייעץ איתם. אבל את האמת כולם יודעים. נתניהו לא מחזיק מעמיתיו, ואם לשפוט לפי דף המסרים שהופץ לחברי הליכוד בתחילת יוני, ובו נכתב כי "לא כל סיכול ופעולה דורשים כינוס קבינט, במיוחד לא אלו שיש בהם צורך בשמירה על סודיות", הוא גם לא מאמין להם.
לא משנה באיזה צד אתם, קשה שלא להזדהות עם טענותיו של בן גביר, שהיטיב לתאר באותו מכתב את עלבונו של חבר הקבינט הישראלי הממוצע: "העובדה ששרי קבינט מתעדכנים באמצעות התקשורת על טיוטות ההצעה ששיגרת לחמאס בשם ממשלת ישראל", כתב השר המיוסר, "הצעות שהכחשת בקולך, ושלחלוטין אינן מקובלות על דעתי ועל דעת חלק ניכר משרי ממשלת ישראל, היא עדות לניהול קלוקל״.
השבוע הם התכנסו בשלישית מאז סצנת ה"תחזיקו אותי או שאני מפרק את הקבינט" של בן גביר, ומה יותר מתאים כדי לציין את הישיבה מאשר הצהרת בלפור של המאה ה-21, בדבר הוספת סעיף מחויבות ממשלתית להחזרת תושבי הצפון בזמן ובמקום בלתי ידועים. עד יום שני בלילה, למשך אחד עשר וחצי חודשי גלות בארצם, הפגזות על בסיס יומי, חורבן פיזי של מבנים ומנטלי של קהילות ונתק בין הממשלה לראשי היישובים בצפון – לא היה להם במה לנופף. אם אכן ישראל היא זו שפעלה בלבנון, מרגע שנפל להם ביד מבצע, דייקו את הכוונות, התלבשו עליו וחשו באישון לילה להוסיף מטרה חמישית ללוחות הברית של הליכוד עם השלטון.
לצידן של ארבע הלקונות שמלוות אותנו מאז 16 באוקטובר - מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל, מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים והגנה על גבולות המדינה ואזרחיה, צצה לפתע בגבול הצפון אחת חדשה. גם היא כמוהן קלילה ונעדרת גבולות, נדיבה כלפי חופש הפעולה של הפוליטיקאים, קנאית לסמכויותיה, ונאמנה למערכת הבחירות הבאה. זו לקונה קלאסית שמתבססת היטב בימי מלחמה, וחברי הקבינט מזינים אותה באמצעות סעיפים, החלטות וכותרות ללא כיסוי. בלי להתחייב על איך או מתי, בלי לפרט את הדרכים שבהן תושג אותה מטרה, בלי להתייחס לאופן שבו יוחזרו משפחות לבית שנחרב או לפחות להסכים על פרויקטור, ובלי לתת מענה לעיר שהתשתיות שלה הופצצו. את זה הם משאירים למישהו אחר.
זה לא האוטובוס למחוזות השפיות, זה רק טרמפ שתפסו נתניהו והקבינט הביטחוני בדרך לשורה של פעולות מוצלחות בלבנון. אם היה אכפת לנתניהו מעקורי הצפון, הוא היה מסביר להם לפחות כמה זמן היא תימשך, ואיך בדיוק הוא מתכנן להשיג שקט לאלו שיסכימו לחזור.
לנתניהו ולקבינטו אין שמץ של מושג לאן מתקדמים מכאן, אחרת לא היו דוחקים את החטופים בעזה לתחתית הרשימה. הגדרתו של הצפון כזירה ראשית דוחקת את עזה לפחות למקום השני, ומנכיחה את התפיסה הידועה שלפיה הם אינם מתים. מה שבטוח הוא – ויסכימו על כך אפילו חברי הקבינט – שכעת, כשצה"ל כבר אינו פועל בעצימות גבוהה ברצועה, ירדה דרמטית הסכנה לחיי החטופים.
חברי הפורום החשוב ביותר בישראל, כרגע, מתמחים בעיקר בקישוט פוליטי של מבצעי גבורה צבאיים, ואין בהם ולו גרם אחד מהתבונה הדרושה למנהיגים שמעמידים אותנו בכיף על סִפּה של מלחמה אזורית מסוכנת
קודם מאשרים את הפעולה, אחר כך מציירים סביבה כותרות על החזרת תושבים לביתם, ואז חוזרים הביתה לישון לקראת יום נוסף של החלטות ללא תוכן. חברי הפורום החשוב ביותר בישראל, כרגע, מתמחים בעיקר בקישוט פוליטי של מבצעי גבורה צבאיים, ואין בהם ולו גרם אחד מהתבונה הדרושה למנהיגים שמעמידים אותנו בכיף על סִפּה של מלחמה אזורית מסוכנת. עם כל הצלחה שמיוחסת לישראל – ביפרים כמכשירי קשר – הם נטענים בעוצמה לא להם, מדחיקים את גורלם של עשרות חטופות וחטופים בעזה, ומצפים ברטט לפעם הבאה. ואם על הדרך התבלבלתם בטעות, וייחסתם למי מהם את הגבורה, הפנומן, הברק וההצלחות של מבצעי הפעולות, תהיו בטוחים שהם יהיו האחרונים לתקן.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.09.24
