"הצער על כל הקורבנות האזרחיים של ההתקפות השבוע ועל משפחותיהם האבלות הוא עצום", אמר נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בפנייה לעם הלבנוני. "קורבנות אזרחיים"? הרי זו הייתה התקפה על טרוריסטים. הפגיעה בחפים מפשע הייתה מינימלית. הוא לא מדבר על הטרוריסטים שנהרגו, אמר לי עיתונאי צרפתי. הוא משתתף רק, ואך ורק, בצער משפחות החפים מפשע. אפילו הודעה רשמית של צרפת מודה בכך שעיקר הפגיעה הייתה באנשי חיזבאללה, ולמרות שאלה מפורשת, צרפת סירבה לכנות את הפעולה "פשע מלחמה".
הפנייה של מקרון ללבנונים הייתה למען הפסקת הלחימה. הוא דיבר בשפתם. "לבנון לא יכולה לחיות בפחד של מלחמה בפתח", הוא אמר להם. הוא צודק. גם ישראל לא יכולה לחיות עם התא הסרטני-איראני הזה יותר מדי זמן. וישראל מבליגה כבר יותר מדי זמן. אין צורך להיות קורא עתידות כדי לדעת מה הייתה התגובה של מקרון לוּ היה צורך לפנות את צפון צרפת משום שישות טרוריסטית השתלטה על בלגיה, ומדי יום ביומו היא משגרת אינספור חימושים, ושורפת, הלכה למעשה, את צפון צרפת. מותר להניח שבלגיה הייתה עולה בלהבות. זה לא שיש פייסנות מערבית קבועה כלפי ציר הרשע. אבל יש פייסנות קבועה מול כל איום על ישראל.
ועדיין, אמר לי אתמול עופר ברונשטיין, היועץ הצרפתי-ישראלי של מקרון, צרפת מפעילה לחצים על לבנון, צרפת נאבקת באנטישמיות יותר מכל מדינה אחרת, וקשרי המסחר בין המדינות זינקו ב-120% בשלוש השנים האחרונות. כך שהדרישה להפסקת אש, אומר ברונשטיין, היא לא כדי להציל את חיזבאללה, אלא כדי למנוע סבל משני העמים. דא עקא, אמר לי מקור דיפלומטי ישראלי, האמון בצרפת, שלא היה בשמיים, נפגע בעקבות האיסור המדהים והמחפיר על השתתפות ישראל בתערוכת הנשק, כמו גם ההצבעה באו"ם, בשבוע שעבר, יחד עם הרוב האנטי-ישראלי האוטומטי. וכדי להוסיף שמן למדורה, צרפת העניקה גיבוי לדרישת התובע של בית המשפט הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, תוך השוואה, לפחות משתמעת, בין חמאס לישראל. אז כן, צרפת היא ידידה. עם בעיטה ללא הפסקה.
דווקא תושבי לבנון נאבקים בצורה קצת יותר נחרצת בחיזבאללה, שגורר אותם להרס ולחורבן. כך, למשל, העיתונאי הלבנוני עיסא גוראייב פרסם רק אתמול מאמר שבו הוא אומר לנסראללה: גילינו סולידריות אנושית לנוכח הפגיעה באנשיך. אבל אל תטעה. אין לנו שום סולידריות עם המלחמה שאתה רוצה לגרור אותנו אליה.
תומכי חמאס השתמשו בתירוצים (שקריים) על סגר, כיבוש ובית הסוהר הגדול בעולם כדי להצדיק את ההתקפה הברוטלית על ישראל. לחיזבאללה אין תירוצים כאלה. ולמרות זאת, אנחנו כבר אמורים לדעת שזה לא חשוב עד כמה ישראל צודקת. הטענות מופנות אליה. הווקיזם, שלפיו החלש הוא הצודק, כבר מזמן לא נותר נחלת החוגים הרדיקליים. כך שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות שוב צודקת, ולצאת למלחמה שתוביל לתבוסה מדינית.
מדיניות קצת יותר חכמה הייתה יכולה להועיל. למשל, מיד לאחר המכות המוצלחות והמוצדקות שהנחיתה על חיזבאללה בשבוע שעבר, הייתה יכולה ישראל להכריז על שבוע של הפסקת אש חד-צדדית. שום מבצע. שום הפצצה. עם דרישה: מימוש מיידי של החלטת מועצת הביטחון 1701.
ולכן, מדיניות קצת יותר חכמה הייתה יכולה להועיל. למשל, מיד לאחר המכות המוצלחות והמוצדקות שהנחיתה על חיזבאללה בשבוע שעבר, הייתה יכולה ישראל להכריז על שבוע של הפסקת אש חד-צדדית. שום מבצע. שום הפצצה. עם דרישה: מימוש מיידי של החלטת מועצת הביטחון 1701. נסיגה של חיזבאללה אל מעבר לקו הליטאני. חיזבאללה, אנחנו יודעים, היה אומר לא. מה היו אומרים ביידן ומקרון? שהם נגד ההחלטה הבינלאומית החשובה ביותר בעניין לבנון? וכך, במקום לריב עם מקרון ועם ביידן, היה נתניהו אומר להם – אתם צודקים. בבקשה. הנה לכם הפסקת אש. ואם חיזבאללה ימשיך לשגר רקטות, כפי שקרוב לוודאי יקרה, מפלס הלגיטימיות הבינלאומית של תגובה ישראלית רק יעלה. אין בצעד כזה טיפה של חולשה. להיפך. זה היה מחזק את ישראל.
בשבוע שעבר חטף נסראללה את המכה הקשה בתולדותיו. אבל אין צורך באופוריה. כוח האש של חיזבאללה לא נפגע. מטח של עשרות אלפי רקטות על ישראל לא יהיה תענוג. פלישה קרקעית לא תהיה פיקניק. לצורך הגנה, זקוקה ישראל לארה"ב. אפשר להשיג אותה עם קצת יותר חוכמה. כבר קרוב לשנה שישראל נמנעת מהסלמה. אז הפסקת אש של שבוע לא תפגע צבאית, אבל בהחלט תועיל מדינית. ולמרות כל הטענות הצודקות נגד צרפת ומדינות אחרות, ישראל עשתה אינספור טעויות במצעד שהוביל לשפל מדיני. זה היה רע מול חמאס. אין צורך בתשדיר חוזר מול חיזבאללה.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.09.24
