נכון לשעה שמונה בערב אמש, צה"ל חווה אתמול את היום המבצעי המוצלח ביותר מאז 7 באוקטובר. הפגיעה ביכולות של חיזבאללה - בהיקף החימושים, בעוצמתם, ביכולת הדיוק שלהם - הייתה מהמבצעים הטובים ביותר שביצעה ישראל בלבנון מאז הקמת חיזבאללה. הדרג המדיני פצח בסבב התייהרות מובן למדי, שבשיאו צוטט נתניהו רומז לאפשרות של הריגת חסן נסראללה בעצמו.
ההצלחות המבצעיות – היו כאלה במערכת הביטחון שהשוו אותן למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים – הן תוצאה של היערכות בת שנים רבות. כפי שנכתב פה מספר פעמים מראשית המלחמה, צה"ל התכונן במשך דור שלם למלחמת לבנון השלישית. הוא לא נערך לפלישה של חמאס מדרום, אך הוא בהחלט חשב והתאמן לקראת פלישת חיזבאללה בצפון. היקף החדירה המודיעינית של ישראל הולך ונחשף. ההצלחות האלה צמצמו את היכולות של חיזבאללה להפוך את חיי הישראלים לגיהינום. שר הביטחון גלנט דיבר אמש על עשרות אלפי רקטות שהושמדו. החלוקה הפנימית של החימושים חשובה, אבל אלה מספרים המעידים על פגיעה עמוקה בזרוע האסטרטגית החשובה ביותר של איראן. זו בעצם המהות. במשך שנים רבות טיפח המשטר בטהרן איומים שונים על ישראל. אחד מהם היה חמאס, אך הוא היה גורם זוטר ביחס לנשק המרכזי, חיזבאללה. ההתקפה האיראנית באפריל המחישה את מגבלות היכולות האיראניות עצמן, ואת התלות של טהרן בשחקן הלבנוני - בעל ברית חשוב, שאיננו כפוף לה לחלוטין.
להישגים של חיסול החומרה, מצטרפת הפגיעה בתוכנה: נסראללה נותר למעשה לבדו. הפיקוד הבכיר שלו, כמעט כולו, איננו או מנוטרל. גורם ביטחוני הודה: “הלכנו צעד גדול קדימה למזרח תיכון אחר"
להישגים של חיסול החומרה, מצטרפת הפגיעה בתוכנה: נסראללה נותר למעשה לבדו. הפיקוד הבכיר שלו, כמעט כולו, איננו או מנוטרל. יכולות התקשורת שלו מוגבלות. "ייקח עוד כמה ימים", אמר לי גורם ביטחוני אחד, "אבל הלכנו צעד גדול קדימה למזרח תיכון אחר, שבו חיזבאללה נראה שונה לגמרי ומוחלש". שני האיומים האסטרטגיים שבנה חיזבאללה, פרויקט הטילים המדויקים והאפשרות של פלישה לגליל, נפגעו. עד כה, אלה החדשות הטובות. הנה עוד חדשות: לאף אחד אין מושג, במערכת הביטחון או מחוצה לה, כיצד אפשר לתרגם את ההישגים המבצעיים המבריקים לתועלת מדינית. לניצחון אמיתי שיפסיק את המלחמה בצפון. חיזבאללה עוד יכול לשגר לאזור המרכז, ולהנחית על ישראל מכות כואבות. מחצית מהארסנל שלו מותירה עדיין בידיו אפשרויות לפגוע בצורה חריפה בישראל. כמו סינוואר, נסראללה לא צריך הרבה כדי להמשיך. די בכך שמפעם לפעם ישגר טיל נ"ט בגבול הצפון כדי שהמלחמה תימשך. ישראל יכולה להסלים ולהסלים, ולקבל חיזבאללה מוחלש מאוד, אך כל עוד הוא בעל יכולת ירי כלשהי, גבול הצפון לא יכול לשוב לשגרה. התושבים לא יכולים לשוב.
גם הדיבורים על רצועת ביטחון חדשה לא בהכרח יפתרו את הבעיה הזו - ושאלה משמעותית נוספת היא הדרך שבה איראן ושלוחותיה יגיבו. סביר להניח שהן בהלם. לא בקלות יוותרו המולות של טהרן על הכלי השיעי הלבנוני, שאותו סייעו לשייף במשך שנים רבות כל כך. שאלת השאלות היא כיצד ינוצלו ההישגים המבריקים של צה"ל כדי ליצור הכרעה של ממש. הסיבה לכך שמתקיים קמפיין רעל נגד צה"ל בידי גורמים פוליטיים המקורבים לראש הממשלה פשוטה: שוב ושוב במהלך המלחמה, מערכת הביטחון מביאה תוצאות טובות יותר מהדרג המדיני. זה לא אומר שהיא מביאה תוצאות מצוינות בפני עצמן בהכרח, אך היא מתפקדת טוב בהרבה. מהו ההישג המדיני או ההסברתי של המלחמה מראשיתה? מהי התוכנית שהאזור או העולם מסכימים עליה? לבד מעסקת החטופים הראשונה, אין הישג מדיני שכזה. ייתכן שחיזבאללה יֵרד מהעץ בפני עצמו ולבדו, ויסכים לנתק בין חזית הדרום לבין הצפון, אך כרגע, רוב גורמי המודיעין במערב מעריכים שהסיכויים לכך מוגבלים. ההצלחות של ישראל יכולות להפוך לתפנית אסטרטגית לטובתה; זה תלוי לא רק בצה"ל.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.09.24
