למרות המכות הקשות שספגו בשבוע האחרון, בחיזבאללה לא איבדו את החדות התודעתית: אתמול בשעה 6:29 בבוקר, בדיוק בשעה שבה יצא טבח 7 באוקטובר, שוגר טיל קרקע-קרקע מלבנון לכיוון גוש דן. היה זה ציון דרך היסטורי עבור הארגון, שב-2006 הבטיח "בַּעְדה בעדה חיפה" וכיום מסוגל לירות גם בעדה בעדה תל אביב. ישראל, אגב, מחפשת תגובה הולמת. הטיל, שעל פי חיזבאללה כוון לעבר מטה המוסד (בשל אחריותו לכאורה למתקפת הביפרים), יורט על ידי מערכת קלע דוד, ובעיקר לא היה מלווה במטח כבד של טילים מדויקים.
בניגוד למה שניתן היה לצפות, היקף האש ואיכותה לא מייצגים את מלוא היכולות של חיזבאללה. זאת מלחמה, שלא יהיה ספק, אבל כזאת שעדיין לא קרובה למה שהיא יכולה להיות.
מנגד, חיל האוויר לא עוצר, ואתמול הותקפו תשתיות מודיעין איכותיות של חיזבאללה. מדובר במאות מטרות חיוניות להפעלת מערך הטילים, ובדרך חוסלו עוד כמה עשרות פעילי הארגון, שהצטרפו למפקד מערך הטילים איברהים קביסי, שהלווייתו נערכה אתמול. הזרקור מוטל מן הסתם על המטכ"ל של חיזבאללה, אבל ראוי לשים לב שגם הדרג הבכיר באותו מערך חוסל לצד קביסי. לעת עתה נדמה שחסן נסראללה לא רק נותר בודד בצמרת, הוא גם מתקשה לגבש תמונת מודיעין שלמה ומדויקת, הן על כוחותיו שלו, ובוודאי שעל היערכות צה"ל להמשך.
זה לא אומר כמובן שחיזבאללה איבד את היכולת להכאיב מאוד לישראל: חיזבאללה טרם הפעיל עשרה אחוזים מהכוח שלו, משיקוליו שלו ושל הפטרונים בטהרן. על פי ההערכות, הוא בהחלט מתכנן להגיב על המכות שספג. באגף המודיעין המצולק כבר הנחו את הקצינים לחפש בלי הפסקה מה יהווה מבחינת חיזבאללה הישג בדמות 7 באוקטובר, בהינתן שיישובי קו המגע מפונים. כך או אחרת, את האופוריה שניתן לראות בקרב מקבלי ההחלטות וחלק מהציבור רצוי להחזיר לבוידעם: המצב עדיין מורכב ודליק, וכמה הישגים מעולים לא מוחקים שנה של כישלונות ומשבר אמון.
התמונות המדהימות מלבנון של אש, תמרות עשן ועקורים רבים שנוהרים למקום בטוח יותר עושות את שלהן בזירה הדיפלומטית, ואתמול החל זמזום מכיוון ארה"ב וגורמים בלבנון על מו"מ להפסקת אש
התמונות המדהימות מלבנון של אש, תמרות עשן ועקורים רבים שנוהרים למקום בטוח יותר עושות את שלהן בזירה הדיפלומטית, ואתמול החל זמזום מכיוון ארה"ב וגורמים בלבנון על מו"מ להפסקת אש. הגיבוי האמריקני איתן נכון לעכשיו, ואיראן מוזהרת מפני כניסה למערכה שתאלץ את האמריקאים להראות שהקרבת הכלים במזרח התיכון לא הייתה לחינם. נותר לקוות שזה ירתיע את האיראנים מגילוי של מעורבות ישירה, אך ההחלטה עדיין ניצבת לפתחו של המנהיג העליון, עלי חמינאי, שעדיין לא החליט כיצד להגיב אפילו לחיסול של איסמעיל הנייה מתחת לאף של משמרות המהפכה. במקביל, דיווחים שמגיעים מלבנון מספרים כי "יועצים" איראנים עוזבים את ביירות בשל התקיפות הישראליות. מתברר שגם הם, כמו חצי מיליון לבנונים (לפי ההערכות), חשים את הסכנה על בשרם ומתקשים למצוא מחסות.
בינתיים מעלים בצה"ל את הווליום בנוגע לתמרון הקרקעי, כפי שהדגים אתמול הרמטכ"ל בביקור שערך בצפון ושצוטט בהרחבה בתקשורת. גם ההודעה על גיוס שתי חטיבות מילואים לטובת המערכה בצפון נועד לחולל אפקט של פלישה מתקרבת. אלא שנכון להבוקר, זהו עדיין יותר שוט שנועד לאיים על נסראללה. זאת תפיסה לגיטימית, ונראה שלשם שינוי היא משותפת לראש הממשלה (ודאי ערב נאומו באו"ם), לשר הביטחון ולרמטכ"ל. אולם יש לומר את האמת: תמרון קרקעי מוגבל הוא כלי הכרחי על מנת להחזיר כמה שיותר תושבים בביטחון לבתיהם. מי שחושב שבלי טיפול בתשתיות הטרור של חיזבאללה בקו המגע ניתן יהיה לשכנע את הציבור, מוזמן לעבור לשם ולהמר בחייו על הרגלי השכנות הטובה של כוח רדואן.
חיזבאללה טרם הפעיל עשרה אחוזים מהכוח שלו, משיקוליו שלו ושל הפטרונים בטהרן. על פי ההערכות, הוא בהחלט מתכנן להגיב על המכות שספג. באגף המודיעין המצולק כבר הנחו את הקצינים לחפש בלי הפסקה מה יהווה מבחינת חיזבאללה הישג בדמות 7 באוקטובר, בהינתן שיישובי קו המגע מפונים
פורסם לראשונה: 00:00, 26.09.24
