"האיש הזה, חסן נסראללה, לא ימות", כך טענו אמש (שבת) באוזניי אזרחים לבנונים, תומכי חיזבאללה. רבים מהם עדיין ממתינים לראות אותו על מסכי הטלוויזיה, מסביר להם מה עומד לקרות, מהי תמונת המצב. הם עוד חושבים שיראו אותו מודיע להם שהוא חי ומתפקד, שהכול בסדר איתו, וכי הודעת חיזבאללה על חיסולו לא הייתה אלא טקטיקה שנועדה לבלבל את האויב.
קשה להאמין. יצאתי אתמול לסיבוב ארוך ברחובות הבירה ביירות. העיר שתמיד שוקקת חיים - נראתה מתה. במקומות המעטים שבהם צעירים עוד התקהלו, הייתה היסטריה מוחלטת: "האיש הזה מת באמצע חייו, חיסלו אותו בהשפלה עצומה", טענו תומכיו, שהיו כמעט היחידים שיצאו לרחוב.
כמה שעות לפני כן, נערכה הפגנה לבנונית-פטריוטית בעיר, עם עשרות צעירים שעמדו ברחוב, החזיקו בדגלי לבנון ושתקו - עדיין מפחדים מאנשי חיזבאללה. מטרתם, להעביר מסר לעולם הגדול ש"לבנון תישאר לבנון", עם או ללא ארגון הטרור וראשיו שחוסלו.
מעניין לגלות שהאצבעות המאשימות לא הופנו אתמול לעבר ישראל, אלא לכיוונה של איראן: "הם הפקירו אותו", אומרים בביירות. "נסראללה היה נערץ בטהרן, המנהיג חמינאי קירב אותו אליו, הפך אותו לבעל ברית - והפקיר אותו". חמינאי, כך טענו המעריצים, נוהג להפקיר את בעלי בריתו: קודם הפקיר את איסמעיל הנייה, את עזה כולה, ועכשיו את בן התפנוקים נסראללה.
הלבנונים תומכי חיזבאללה רואים במותו של נסראללה בגידה איראנית. השיעים בלבנון, שאינם בני עדתי, קוראים להחרים את השליט האיראני - שהנציג ששלח לתמוך בנסראללה, חוסל ביחד איתו במתקפה בדאחייה. אתמול, כבר סיפרו רבים ברחובות ביירות סיפורים על התרחקות איראן מנסראללה, על חינו שסר בעיני המנהיג חמינאי. אלה סיפורים שאיש לא יוכל לאשר או להכחיש.
מה שאנחנו יודעים עכשיו, שפעולות חיזבאללה היו גלויות לגמרי לעיני המודיעין הישראלי. כל צעדיו היו במעקב חודשים ארוכים. לכל שיחות הטלפון הייתה אוזן נוספת שהאזינה. "מי בגד בחיזבאללה?" זאת השאלה שהטרידה אתמול את הלבנונים.
הקונספירציות חוגגות: יש בהם שטוענים שהאיראנים הם שבגדו, בשל הרצון להגיע להסכם גרעין חדש מול האמריקנים. לפי התיאוריה הזו, האיראנים שיקרו לנסראללה שהלחימה מול ישראל לא תארך זמן רב, וכי "אנחנו, כלומר האיראנים, נמצאים בשליטה". אלא שהלחימה התארכה, ומישהו מסר את צווארו של המזכ"ל לידי הישראלים.
יש גם מי שסבורים שהיו אלה אנשי המודיעין הסורי שמכרו את נסראללה. כך או כך, מישהו מכר את חיזבאללה, וישראל הצליחה לאתר את המקום המדויק שבו נמצאה הנהגת הארגון. ישראל הצליחה לגלות את המסתור שרק מעטים ידעו היכן הוא נמצא מתחת לפני האדמה, וידעה היטב מי הוזמן לפגישה הסודית שהתקיימה בו.
המתקפה שהביאה לחיסולו המדויק של נסראללה לא הייתה שגרתית. הדי הפיצוץ הורגשו במרחק עשרות קילומטרים ממקום ההפצצה. הפיצוץ הזה הזכיר את המגה-פיצוץ בנמל ביירות ב-2020 כשהעיר כולה רעדה ומיד אחרי נחשף גודל ההרס המחריד, מאות ההרוגים והפצועים.
הלבנונים המתינו בנשימה עצורה לאישור השמועות על חיסולו של נסראללה. בתחילה הם היו בטוחים שמדובר בידיעת תעמולה ישראלית. בחיזבאללה המתינו כמעט יממה עד להודעה. בינתיים, שוב פליטים מהדאחייה מצאו את עצמם ואת משפחותיהם ללא קורת גג לראשיהם, כשהם בוכים, מחוסרי כל, תועים בחלל ומסרבים להאמין שהאסון הזה נפל עליהם.
המצב הזה לא החל אתמול: ביום שני שעבר התעוררו תושבי דרום לבנון לקולות אזעקות מהפצצות הצבא הישראלי, שקרא להם לפנות מיד את בתיהם. התושבים יצאו, ברחו, נשאו איתם מעט חפצים ונמלטו במכוניות שיצרו פקק תנועה אינסופי. את הדרך מדרום לבנון לביירות, שאורכת בדרך כלל שעתיים, הם עשו במשך עשרים שעות ארוכות.
כשהגיעו לבסוף לביירות, הם גילו שאין שום מרכזי קליטה שממתינים להם. אין תוכנית חירום. משרד החינוך פתח בתי ספר מאולתרים, ותושבי ביירות לקחו פליטים לבתיהם בהתנדבות. גם הכנסיות קלטו פליטים, אך מדינת לבנון על משרדיה וממשלתה - לא הייתה בתמונה ולא התגייסה לסייע.
דווקא בדאחייה, סירבו בתחילת השבוע לקלוט את הפליטים. עכשיו, כשתושבי השכונה ברחו ממנה בפחד, הם גילו כי מרכזי הקליטה כבר מלאים עד אפס מקום. רבים נאלצו להעביר את הלילות במכוניותיהם. אחרים ישנו לצד הדרך, על שמיכות שהספיקו להוציא מבתיהם לפני בריחתם. פליטים אחרים העבירו את הימים והלילות במסגד רפיק אל-חרירי (על שם ראש הממשלה לשעבר) שבו הוא קבור. אנשים חיים הנאלצים לגור לצד המת.
יש גם פליטים שבחרו לברוח לאזורים העוינים את חיזבאללה, כמו העיר טריפולי בצפון לבנון. שם הם גילו שלטים מאירי עיניים שנועדו לקבל אותם בברכה. עם זאת, הפליטים הוזהרו שלא לתלות תמונות של נסראללה השנוא שם, ולהסיר את תמונותיו מהמכוניות שלהם.
אזרחי ישראל, תחשבו עלינו, על אזרחי לבנון החפים מפשע. אנחנו לא צד במלחמה. אנחנו סובלים. גם אם חנויות המזון חלקן פתוחות, איש לא יכול להרשות לעצמו לקנות כמות מספקת של אוכל. בשר לא עלה על שולחננו כבר ימים ארוכים. הפסקות החשמל נמשכות לפחות תשע שעות ביום, ומחירי הדירות המושכרות זינקו פי שלושה. בית שעלה לפני שבועיים 1,000 דולר, זינק עכשיו ל-3,000. בדירה קטנה בת שני חדרים, יצטופפו בלחץ שתי משפחות לפחות.
הבטיחו לנו מלחמה קצרה, אבל כבר כמעט שנה שאזרחי לבנון לא יודעים מה יילד יום. כל מי שיכול להרשות לעצמו - מנסה לברוח או ברח. מאות אלפי פליטים לבנונים עדיין ישנים תחת כיפת השמיים. אומרים שחיזבאללה סיים את הדרך? אז אומרים. יש הטוענים שזה רק פסק זמן עד לשלב הבא של המערכה.
תרגמה והביאה לדפוס: סמדר פרי