מאחורי תקיפת מטוסי חיל האוויר הישראליים, שהתבצעה בהפתעה מוחלטת על היעדים שבשליטת החות'ים בתימן, עומד מסר שנועד להגיע לאיראן. מסר קליט מאוד, קל לפענוח: גם תורכם יכול להגיע.
לפי שעה לא ברור אם מנהיג החות'ים, עבד אל-מלכ אל-חות'י, החליט לחקות את חמינאי בטהרן ולהיכנס גם הוא ל"מקום בטוח". לא ברור האם עוזריו של אל-חות'י נרתמו להרים טלפונים לטהרן או לערים בנסיכויות המפרץ. על ביירות הם כנראה החליטו לוותר, בידיעה ששותפי החות'ים בחיזבאללה נפגעו קשה מאוד במתקפת הביפרים, או חוסלו, או נמלטו ונכנסו לבור עמוק עם נסראללה בלב הדאחייה, ולא נחלצו ממנו.
התקיפה הפתאומית של חיל האוויר בתימן נפלה על ראשם של חמינאי ויועציו כפצצה, סוג של הפתעה רעה במיוחד. הם עוד לא הספיקו לבקש את גופתו של נסראללה לקבורה באיראן, ולא הצליחו להחליט מה עושים מול הפגנות השמחה של הסטודנטים בערים הגדולות של איראן אחרי סדרת החיסולים. במבט מרחוק, נדמה כי צעירי איראן רק מחפשים סיבות לצאת להפגין ברחובות. היד הרכה שמפגין הנשיא החדש, מסעוד פזשכיאן, עוצרת את המשטרה וכוחות הביטחון מלבצע מעצרים.
חשוב לשים לב: אחרי חיסולו של נסראללה, יש למנהיג חמינאי רגע של קורת רוח. אם יתברר מעל לכל צל של ספק שהיורש, האשם ספי א-דין אכן חי וקיים, ולא חוסל בדאחייה, הוא יהיה זה שייכנס לנעליו הגדולות של נסראללה. המנהיג החדש נתפס בעיני צמרת המנגנונים בטהרן כ"איש שלהם בלבנון", כבעל שורת יתרונות ביצועיים שעולים אפילו על אלה של נסראללה, שהחזיק בתפקידו 32 שנים, שיא בהנהגת ארגון טרור. ספי א-דין ותיק ומשופשף מאוד. הוא נכנס להנהגה כמעט ריקה, וגם נשוי נכון - לבתו של הדמות האיראנית המיתולוגית, קאסם סולימאני. והכי חשוב, ספי א-דין מקורב מאוד לצמרת האיראנית. ממש בן טיפוחיו של חמינאי ואיש סודותיה והתייעצויותיה הדיסקרטיות של הטבעת המקיפה את שליט טהרן.
אומרים על ספי א-דין שהוא אכזר ופיקח, איש דת שיודע לנהל אנשים, מכיר בגבולות ומגבלות וחותר כבר עכשיו לצופף מחדש את שורות חיזבאללה
כך, מבחינתם של כל גורמי הביטחון והמודיעין האיראניים, האשם ספי א-דין נועד להיות שליחם, נציגם, עושה דברם, וממלא הפקודות שיוצאות מלשכת השליט והקצינים הבכירים במשמרות המהפכה וכוח קודס האיראני. נסראללה לא היה ממלא פקודות עיוור. ניסיונו, פיקחותו וצניעותו האישית הקסימו ושבו את ליבו של חמינאי. אומרים על ספי א-דין שהוא אכזר ופיקח, איש דת שיודע לנהל אנשים, מכיר בגבולות ומגבלות וחותר כבר עכשיו לצופף מחדש את שורות חיזבאללה אחרי סדרת הפיגועים, הנכויות והבריחות שספג בשבועיים האחרונים, ועכשיו נוספו החיסולים הממוקדים.
השאלה שנשארת ללא תשובה לפי שעה: האם הרצת תוכנית הגרעין במקביל לפתיחה מחדש של המשא ומתן העקיף עם ארצות-הברית - או שאיראן תחליט, תלוי מי ייבחר לנשיא הבא של ארצות-הברית, להתמקד בחשאי רק בתוכניות הגרעין. גם האיראנים מכירים בעובדה שאין עוד סודות גדולים. ההערכה היא שאי-אפשר לקדם תוכניות גרעין חשאיות כשאמצעי תצפית וצילום מרחפים מעל הראש, מתעדים, מצלמים.
בתקופה הקרובה הייתי שמה עין (מודיעינית) על ראשי המשטר ומפקדי כוחות הביטחון של איראן, כדי להבין לאיזה כיוון נושבת אצלם הרוח. את העין השנייה הייתי שמה על הנשיא פזשכיאן. אמנם הוא לא בחוליה הקרובה לחמינאי, ואפילו נראה כי השליט בכלל דאג לבחירת הנשיא "הרפורמיסט" כדי להשתעשע בו ובידידיו "המהפכניים" או כדי לסלול את הדרך לפתיחת ערוצים לעולם הגדול - או שבסופו של דבר, כמו במקרים הידועים, יסיימו את חייהם במעצרי בית או בבתי הכלא ברחבי איראן. לפי שעה, וזה החידוש, אי-אפשר לקבוע בוודאות האם איראן תדרוך במקום, או שהיא מתכוונת לעלות על פסי רכבת חדשים.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.09.24
