הפלישה הקרקעית ללבנון זו לא סיבה למסיבה. ייתכן שאנחנו באופוריה. ייתכן שגם כאשר התרחיש המפחיד מול עינינו - אנחנו מסרבים לראות. הרי היינו בסרט הזה לפני שנה. צריך לקוות, להתפלל, שהפעם זה אחרת. אבל צריך גם להזכיר את הדוח המפחיד ביותר שהוכן אי פעם בישראל. מאה אנשי אקדמיה, ביטחון וממשל טרחו על חיבורו. אפשר לקרוא לו דוח חיזבאללה. או דוח האימה.
7 באוקטובר נראה כמו משחק ילדים לעומת תרחיש האימים שעתיד להתרחש, לפי הדוח, אם יפעיל חיזבאללה את מלוא כוחו. 3,000 טילים ארוכי טווח מדי יום. שיתוק של מוסדות חיוניים, כולל תחנות כוח, בתי חולים ושדות תעופה. מאות הרוגים ביום. הטילים להגנה אווירית, מכיפת ברזל עד החץ, לא יעמדו בעומס, ובכל מקרה, תוך ימים לא רבים ייגמר המלאי. הפגיעה בישראל תהיה קשה, מאוד קשה, אבל לא יהיה אִיום קיומי ולא תהיה תבוסה, אם יש בזה משום נחמה.
תיעוד משיחה של מפקד יחידת אגוז, סגן-אלוף ע' עם לוחמי היחידה
(צילום: דובר צה"ל)
המומחים שטרחו על הדוח, בראשות פרופ' בועז גנור, מומחה עולמי לטרור, ונשיא אוניברסיטת רייכמן, ביצעו עבודה רצינית. הדוח הוצג למקבלי ההחלטות שבועות לא רבים לפני 7 באוקטובר. פה ושם היו מחלוקות. אלא שיחסית לתחזית, ואחרי שבועיים של מכות קשות, שהיו אמורות לגרום לתגובה קשה מצד חיזבאללה, השאלה המתבקשת היא: האם הם טעו? האם האִיום היה כלא היה?
בדיוק כשם שתרחיש האימים לא הופעל לפני המכות הקשות בגלל החלטה של טהרן, הוא לא מופעל עכשיו בגלל החלטה של אותה איראן. במשחק השח האזורי ישראל השיגה יתרון, גם אם קצת לא מתוכנן
חיזבאללה במצב שונה מזה שתואר בדוח. שלוש שכבות בשרשרת הפיקוד שלו - נפגעו וכמעט הושמדו. ונניח גם שחמישים אחוז מארסנל הטילים הושמד. עדיין, נותרו בידי חיזבאללה בין שבעים למאה אלף טילים, ובכלל זה אלפי טילים ארוכי טווח ומדויקים. פגיעתם רעה. אנחנו מתייחסים לחיזבאללה כאל ארגון טרור. אבל מדובר בהרבה יותר. לבנון אמנם בפשיטת רגל כלכלית, אבל בהתייחס למערך הטילים של חיזבאללה, מדובר במעצמה בינונית.
1 צפייה בגלריה
השריפות לאחר מתקפת הירי של חיזבאללה סמוך ליישוב אביבים
השריפות לאחר מתקפת הירי של חיזבאללה סמוך ליישוב אביבים
שריפות לאחר מתקפת הירי של חיזבאללה סמוך ליישוב אביבים
(צילום: שלום ביטון)
אנחנו קצת בהיבריס, טוען עכשיו גנור. הדוח עצמו עוסק במצב שבו חיזבאללה מפתיע את ישראל. בפועל, לפחות בשבועיים האחרונים, זו ישראל שהפתיעה את חיזבאללה ושינתה את כללי המשחק. בקרב מומחים, אנשי ממשל וביטחון הייתה מחלוקת, שנוגעת גם לתגובה עוצמתית של חיזבאללה, לפי תסריט האימים: האם מדובר בפרוקסי של איראן, או שמא בארגון מדינתי אותנטי. גנור עצמו סבור שההחלטות העיקריות מתקבלות בטהרן. וההחלטה על ירי מסיבי, בהתאם לתסריט האימים, תתקבל בטהרן. איראן נמצאת כרגע בהתלבטות קשה. משום שבידי ישראל יש אופציות של פגיעה אסטרטגית. כפי שהוכח גם בשבוע האחרון, ידה הארוכה של ישראל יכולה לפגוע ביצוא הנפט האיראני. האי ח'רג, מוקד הנפט האיראני, נמצא במרחק קצר יותר מנמל חודיידה בתימן. ובנוסף, מתקני הגרעין נמצאים במרחק טיסה ופגיעה, גם אם רק חלקית.
כדאי לשים לב: בדיוק כשם שתרחיש האימים לא הופעל לפני המכות הקשות בגלל החלטה של טהרן, הוא לא מופעל עכשיו בגלל החלטה של אותה איראן. במשחק השח האזורי ישראל השיגה יתרון, גם אם קצת לא מתוכנן. הרי הפעלת מנגנוני הפיצוץ של הביפרים שמיוחסת לישראל הייתה כתוצאה מאילוץ. אבל מאותו רגע ההימור של ישראל הצליח, והיא השיגה יתרון. מבחינת האיראנים, המכות הקשות, שנמשכות ללא הפסקה, מובילות למסקנה שבעל הבית השתגע. האם הפלישה הקרקעית תגרום להפעלת תרחיש האימים? זו בהחלט אופציה. כדאי לקחת אותה בחשבון.
השינוי בשבועיים האחרונים לא התחולל כתוצאה מחשיבה סדורה אלא כתוצאה מאילוץ. וזה אומר בעיקר שאין צורך בהיבריס ולא בשאננות. תרחיש האימים לא התרחש. כדאי להיזהר
האמריקאים הם כמובן גורם חשוב במשחק השחמט האזורי. אם ינסו האיראנים ללחוץ על ההדק כדי להפעיל את תרחיש האימה, הם יגררו את האמריקאים למעורבות. זה הדבר האחרון שהם רוצים. במהלך השנה האחרונה הספיקו האמריקאים לתגבר כוחות באזור, להחזיר אותם, לתגבר שוב, בעקבות חיסול איסמעיל הנייה, ושוב לעזוב. וביומיים האחרונים אנחנו מתבשרים שוב על תגבור הכוחות האמריקאיים באזור. מדובר בתגבור שיכול לסייע לישראל גם מול תגובה איראנית וגם מול תרחיש אימים מלבנון. ביידן הודיע אתמול שהוא מתנגד לפלישה הקרקעית. הוא לוחץ על ישראל. ולמרות זאת, האינטרסים הגלובליים של ארה"ב חשובים יותר. וזה כולל, כמובן, הגנה על ישראל.
בן-דרור ימיניבן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזי
בשנים האחרונות לקתה ההנהגה הישראלית בעיוורון לנוכח האיומים הגלויים של חמאס וחיזבאללה. העיוורון הוביל לפגיעה קשה. חיזבאללה שיתק את צפון המדינה. התוצאה היא, שבשנה האחרונה הגיעה ישראל לשפל האסטרטגי החמור ביותר בתולדותיה. אין צורך באשליות. השפל עדיין כאן. העוינות הבינלאומית רק מתגברת. החרמות על יצוא נשק לישראל נמשכות. פלישה קרקעית תחמיר את הבעיה. החטופים עדיין נמקים. הכלכלה בשקיעה. המכות מהאג בדרך. השינוי בשבועיים האחרונים לא התחולל כתוצאה מחשיבה סדורה אלא כתוצאה מאילוץ. וזה אומר בעיקר שאין צורך בהיבריס ולא בשאננות. תרחיש האימים לא התרחש. כדאי להיזהר. הוא עדיין עלול להתרחש.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.10.24