"זילזאל", רעידת אדמה בתרגום חופשי, היה טיל איראני שכיכב במלחמת לבנון השנייה. טיל ארוך טווח, עם ראש נפץ במשקל 600 קילוגרם, חלק מאלפי הטילים שאגר חיזבאללה בדרום ושהושמדו בשלושת הימים הראשונים לאותה מלחמה. זה היה מבצע מהסוג שנחרט בזיכרון הקולקטיבי לשנים. מודיעין מעולה, ביצוע מבריק, פגיעות מדויקות דרך חור מנעול הדלת, כפי שנכתב אז. חיל האוויר הפציץ, חיזבאללה נדהם, האיראנים רתחו, וישראל יצאה גדולה. רק שלא לאורך זמן.
1 צפייה בגלריה
טנק צה"ל בגבול לבנון
טנק צה"ל בגבול לבנון
טנק צה"ל בגבול לבנון
(צילום: AP / Baz Ratner)
פחות משלושה שבועות אחר כך נמחקה ההצלחה הגדולה. מלחמת לבנון השנייה, שהחלה בקול תרועה גדולה, הסתיימה בפיאסקו מביש לאחר הכניסה הקרקעית, שכל התירוצים שהנפיקו שלושת אבותיה, אולמרט, פרץ וחלוץ, במהלך 18 השנים שחלפו מאז, לא הצליחו למחוק. בטח לא להשכיח את הכאב שאינו נגמר על נופליה, אלו ששילמו את מחיר הדמים המיותר.
ולמה זה רלוונטי היום? כי חשוב להזכיר את זה נוכח התמרון הקרקעי שיצא לדרך. אין דבר וחצי דבר שדומה בין כניסה קרקעית לפעילות אווירית. זה סיפור אחר לגמרי. את האין נ"מ באוויר מחליפים על הקרקע עשרות אלפי טילי נ"ט ארוכי טווח. את האין חיל אוויר של האויב מחליפים על הקרקע עשרות אלפי מחבלי חיזבאללה שזה בדיוק מה שהם עשו ב-18 השנים האחרונות - התכוננו לרגע הזה. ואין בדברים האלה לגרוע או להמעיט ולו טיפה מהיכולות המופלאות והביצועים המושלמים של אנשי חיל האוויר בשבועות האחרונים.
מלחמת לבנון השנייה, שהחלה בקול תרועה גדולה, הסתיימה בפיאסקו מביש לאחר הכניסה הקרקעית, שכל התירוצים שהנפיקו שלושת אבותיה, אולמרט, פרץ וחלוץ
אז זה בסדר שגלנט משדר ביטחון כשהוא מסביר לחיילי גולני וללוחמי חטיבה 188 שישראל תפעיל "את כל היכולות", תעשה "כל מה שצריך מהאוויר, מהים ומהיבשה". מותר גם לגחך מעט, ואולי אפילו לשאוב עידוד מהנאום של נעים קאסם, סגנו וממלא מקומו של נסראללה המת, שמספר איך הוא מחכה לחיילי צה"ל שיכנסו לשטח, בעודו מנגב, פעם אחר פעם בממחטה מסמורטטת, את הזיעה מפניו. רק שכל אלה לא צריכים להשכיח את העובדה המטרידה שדרום לבנון הוא שדה קרב צפוף, מיוער, מסולע, וממולכד מעל לפני הקרקע ומתחתיה, במנהרות שאל כמה מהן נחשפנו לפני מספר שנים. שמה שרואים במהירות 0.8 מאך בגובה שלושת אלפים רגל, קשה מאוד לראות בתנועה רגלית מטר מעבר לעצי הזית, שיחי אלת המסטיק והמסלע המבוים.
אריאלה רינגל הופמןאריאלה רינגל הופמןללא קרדיט
במילים אחרות, נעים קאסם יכול להיות עייף ולא משכנע. עייפה וכן משכנעת יכולה להיות דרישת ראשי המועצות האזוריות בצפון המבקשים לנקות את מרחב 25 הכפרים הסמוכים לגדר הגבול, שיחד עם חיילי הסדיר והמילואים המשדרים נחישות ונכונות מכמירת לב נוכח הסכנות, התעקשו על התמרון. קשה לדרוש ממפוני הצפון לחזור בתנאים האלה לביתם. אבל מה שצריך לזכור, שלכאורה בנאלי וידוע, ועדיין ראוי שייכתב, שהמלחמה על הקרקע היא לעולם לא נקייה ולא סטרילית. שהמודיעין, עם כל הכבוד, וזה לא נאמר בציניות, הוא תמיד בחסר. שמחיר הדמים שכוחות הקרקע ישלמו עלול להיות כבד גם מהמחיר ששילמנו ועדיין משלמים בעזה. לזכור ולקחת בחשבון. לא במקרה שניים ממפקדי פיקוד הצפון, האלופים גדי איזנקוט, לימים רמטכ"ל, ויאיר גולן, כל אחד בשעתו, מצאו לנכון לא רק להזהיר מפני מלחמת לבנון השלישית, אלא גם להבהיר כמה קטלנית היא עלולה להיות.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.10.24