שתי הכרעות דרמטיות עומדות להתקבל בתקופה הקרובה בידי שתי הנהגות באזור. הראשונה היא ההנהגה האיראנית. המנהיג העליון עלי חמינאי יצטרך לקבוע כיצד, אם בכלל, תגיב איראן על המאורעות בלבנון, חיסול נסראללה ובעצם גם ההתנקשות באיסמעיל הנייה. על שולחנו שלוש אפשרויות בקירוב: התקפה מסיבית על ישראל, עניין שהאיראנים ניסו ונכשל בחודש אפריל; אירוע ממוקד וכואב עד כמה שניתן - עניין שהאיראנים מנסים זה חצי שנה, ללא הצלחה; או סבלנות אסטרטגית - כזו שתנסה לבנות מחדש את האפשרות להכות בישראל, עם חיזבאללה שישוקם.
ההכרעה השנייה היא של המנהיגות בישראל. יותר מכל נקודה אחרת בזמן בעשור האחרון, מתקפת מנע על מתקני הגרעין של איראן נמצאת על שולחן מקבלי ההחלטות. שני המנופים הגדולים שבנתה טהרן כדי להרתיע את ישראל, חיזבאללה וחמאס, הוכו קשות. יכולתה להגיב למתקפה ישראלית היא מוגבלת כעת; אבל זה יכול להשתנות לרעה. התזמון הפוליטי, שבו הבית הלבן יתקשה להטיל וטו, הוא שיקול נוסף. ההלם האזורי מהיפוך המגמה - שעשוי להיות היסטורי - רק מוסיף לאלה הטוענים שהזדמנות הזהב הגיעה.
האם ישראל יכולה להשמיד את הצנטריפוגות כולן, או את ניסיונות קבוצת הנשק (הקטנה, המוגבלת) של האיראנים? התשובה היא לא. הבה נניח שחיל האוויר יכול, בהתרעה אפס, להשמיד 40%. האם זה מספיק? בעולם הרגיל, של 6 באוקטובר, התשובה היא לא. במציאות שלנו, רבים יטענו, ואני מנחש שהדברים נטענים במטכ"ל, שאין צורך באפקטיביות גבוהה. בפעם שעברה שהנושא נשקל, היה מי שאמר משהו בעל משמעות: לא צריך להשמיד כל יכולת. מספיק שמחיר חבית נפט יזנק ל-200 דולר לחבית כדי שהעולם יבין. יבין מה? שזו כבר לא בעיה שלנו.
אם טהרן תעשה טעות ותתקוף את ישראל, היא פותחת פתח למחנה התקיפה להגשים את יעדיו - מי יודע, אולי בסיוע אמריקני - לפני או אחרי הבחירות
אל מול התפיסה הזו עומדים שיקולים ענקיים, כבדי משקל. תקיפה באיראן יכולה להעניק לגיטימציה בינלאומית למשטר להתקדם לפצצה (הם ממילא בדרך, יגידו התומכים בתקיפה). היא תהפוך את המלחמה לאזורית באופן מלא ומוחלט. העימות עם איראן, ישירות, יכול לקחת שנים. לאיראנים יש סבלנות, וחמאס וחיזבאללה חלשים אך עודם קיימים ומהווים איום צבאי. יש שיקולים טכניים שונים. יש שאלה לגבי הרוסים, שלפי פרסומים זרים הם בעלי יכולת להינעל במנגנוני ההגנה האווירית שלהם על מטוסי חיל האוויר ברחבי המזרח התיכון, ואם ירצו לנסות להפיל אותם. ההגנה האווירית של איראן משמעותית. איראן יכולה להגיב לעבר כוחות אמריקניים, או מדינות ערביות ידידותיות. אם התקיפה לא תתואם עם כל אלה, המשמעויות יכולות להיות כבדות עבור ישראל. אחרי תקיפה, יהיה קל לאיראנים לשקם יכולות ולהתקדם שוב.
נדב אילצילום: אביגיל עוזיהוויכוח בישראל יכול להיות מוכרע באמצעות הכרעה איראנית. אם טהרן תעשה טעות ותתקוף את ישראל, היא פותחת פתח למחנה התקיפה להגשים את יעדיו - מי יודע, אולי בסיוע אמריקני - לפני או אחרי הבחירות. אנחנו מצויים ברגע דרמטי שדורש יד יציבה מאוד על ההגה.
הטור המלא – מחר ב"המוסף לשבת"
פורסם לראשונה: 00:00, 01.10.24
