היינו יושבים שעות, במגדל קק"ל הגבוה ליד קיבוץ בארי, מחכים שהתצפיתן יכריז שוב על שריפה מבלון תבערה שנשלח מעזה - ומסתערים על מוקד האש.
זהו זיכרון אחד מתוך רבים שאני שולף ומספר. אתם עם זרנוקי המים, ואני לצידכם, כותב. ימי שישי עד כניסת השבת, כמעט מדי יום ועד רדת החשכה. אפילו בערבי חג. אפילו בליל הסדר בשנים 2018 ו–2019.
אתם, שחלקם כבר אינם, חברי כיתות הכוננות של בארי, כפר עזה, נחל עוז. כולם. שהיו הראשונים להסתער, לכבות את האש ולחזור לעמדה. עוד קפה, ועוד עוגיות שהבאתם מהבית, נחים קצת וכבר מתכוננים להזנקה הבאה, עוד מפויחים מהשריפה האחרונה. ובין לבין עוד סבב הסלמה, מבצע צבאי של כמה ימים, וחוזרים אל השקט הנפיץ שאף אחד לא מאמין לו.
בהשוואה להיום ולמה שעברנו בשנה האחרונה, הכל מתגמד. אבל אתם הייתם שם, ואני לצידכם בשטח, שוב ושוב חוזר על הדברים: "רק אתם הסיפור, אני רק המספר".
חברי כיתת הכוננות, גברים צעירים, הורים צעירים, חשוב שידעו אודותיכם. המשפחה, הילדים, הדורות הבאים. המסירות שלכם לביטחון האזור, לקהילה בקיבוץ או במושב, התחילה הרבה לפני מתקפת הפתע שאליה הגעתם במיעוט וכמעט ללא סיכוי. אבל בבוקר ההוא יצאתם מהבית, אולי בידיעה שלא תחזרו. זו הייתה הקפצה אמיתית, לא עוד הקפצה לבלון או עפיפון תבערה או איזה מסתנן מעזה. הפעם הוקפצתם אל מול נחילי מחבלים, ובשעות הראשונות איש לא לחם לצידכם.
הכי קל לומר שאתם גיבורים ובזה לסיים. אבל אתם, וכל מי שהכיר אתכם יודע, הרבה יותר מזה. אתם תוצר של בתי גידול וחינוך מלאי ערכים, ערבות הדדית, אהבת הארץ, המקום, האדם, העם היהודי
הכי קל לומר שאתם גיבורים ובזה לסיים. אבל אתם, וכל מי שהכיר אתכם יודע, הרבה יותר מזה. אתם תוצר של בתי גידול וחינוך מלאי ערכים, ערבות הדדית, אהבת הארץ, המקום, האדם, העם היהודי, העם היושב בישראל באשר הוא. אף אחד לא מופתע שקפצתם ראשונים ושילמתם בחייכם. עבורכם זו כלל לא הייתה שאלה.
שנה חלפה מאז, ואני עדיין נזכר איך באותו הבוקר ניסיתי להשיג אתכם, להבין מה קורה. עברתי אחד אחד, צילצלתי מתוך הממ"ד, בתקווה שאחד מכם יענה. לא, לא עניתם. לא הייתם בחיים. לא אשכח את השעות שלנו יחד, כל אחד בתחומו, בעבודה ביישובי עוטף עזה. לא אשכח אתכם לעולם: שחר אביאני ז"ל, אילן פיורנטינו ז"ל, אופיר ליבשטין ז"ל, חן אבן ז"ל, חגי אבני ז"ל, שחר צמח ז"ל, אלעד קציר ז"ל, ועוד רבים ונפלאים, חברי כיתות הכוננות של יישובי העוטף, שלעולם לא אשכח.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.10.24
