ביום שני נכחה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בישיבת הממשלה שבה הוצע להסב את שמה הרשמי של המלחמה ל"מלחמת התקומה". אחרי הריטואל הקבוע בישיבות הממשלה של העלבתה והאשמתה, הפעם במניעת פרסום סרטון זוועות הטבח ב-7 באוקטובר - ליועמ"שית נמאס. היועצת, שמאשרת לצה"ל ולכוחות הביטחון למקסם את כוחם המבצעי ואת אמצעי הפעולה שלהם, שהצהירה כי המלחמה בעזה "מוצדקת מוסרית ומשפטית", שמגינה על ישראל בבתי הדין בהאג ביחד עם משפטני השירות הציבורי – החליטה לנטוש את הדיון.
טקס הפרישה מהשופט פוגלמן
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
חשבון הנפש שתעשה ביום כיפור הזה ראשת המערכת המשפטית, יסוכם במילים – קרבות בלימה. היא נושאת עימה לקראת השנה הבאה חשש כבד. בטקס הפרידה ממ"מ נשיא העליון היוצא, עוזי פוגלמן, היא נשאה נאום לוחמני: "הקשב של מערכות המדינה, הבקרה והחברה האזרחית, מוסט לצורכי המלחמה. לכן, במיוחד בעת הזו, עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקידנו, כשומרי סף, הוא להתריע מפני מקרים של ניצול מצב החירום לרעה".
בהרצאה מספר חודשים קודם לכן באילת היא ניבאה: "קיים ניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות. ניתן לכנות זאת 'רפורמה שקטה', 'הרפורמה הסמויה מן העין'... ניסיון לשנות את אופיו הממלכתי של השירות הציבורי, ניסיון לפוליטיזציה של המערכות המקצועיות במדינה".
"מיארה חוששת שהיום בעוד שנה המצב יהיה קשה יותר ואולי מאוחר מדי לתיקון", מעריך בכיר במערכת המשפט. "החשש הוא שהקואליציה סבורה שמשמעות הדמוקרטיה היא שבחירות יתקיימו בכל ארבע שנים, ותו לא. ובין בחירות לבחירות, ההנהגה הנבחרת תעשה מה שהיא רוצה, בלי איזונים ובלי בלמים ותוך התכחשות לחוק. השינויים המשטריים המתרחשים בצל הטילים על המדינה, נמצאים רק בתודעת מי שמעוניין בשינוי, ומנגד, בתודעת פעילים שוחרי הדמוקרטיה. אזרחים מן השורה טרודים בשמירת ביטחונם האישי ובבעיות כלכליות".
והבכיר מוסיף: "המשטרה כבר נכבשה על ידי השר בן גביר ובאוויר מנסר חשש משחיקת עוצמתו של בית המשפט העליון, שגיבה עד כה גם את היועצת בהחלטותיה המהותיות ("סבירות", גיוס בני הישיבות, בחירת נשיא לעליון). אי-מימוש הפסיקה המחייבת בחירת נשיא לבית המשפט העליון נתפס בעיניה כעניין קריטי".
צבר חוקים והחלטות כבר עברו בשנה וחצי האחרונות. אין מדובר רק בשר המשפטים יריב לוין העומד בחזית המהפכה החוקתית, אלא ברוח הכפירה בעקרון שלטון החוק ובהסרת בלמים על כוח השלטון הנושבת מלשכת ראש הממשלה. ההערכה היא שהתחזקות מעמדו של נתניהו וחידוש משפטו יסלימו את קצב ההתנגשות בינו לבין היועמ"שית.
במערכת המשפטית ממתינים לפסיקת בג"ץ בנושא חוקתיות "חוק בן גביר". החוק שיזם השר לביטחון לאומי מחק התחייבות שהמשטרה תפעל ב"ממלכתיות". "החוק הזה, היוצר שינוי משטרי ובעל פוטנציאל מרחיק לכת לפגיעה בזכויות האדם, ניתן כאתנן פוליטי לבן גביר", אומר הבכיר. "והמשטרה כבר הופכת להיות פוליטית. השר מנווט הכל - מינויים, קבלת החלטות, הופך למפכ"ל-על, מנחה פעולות אופרטיביות ושואף לשלוט בחקירות. הציבור חוזה בתוצאות בכל הקשור להפגנות, בהפעלת יד קלה על מעצרים השוללים חירויות ומאיימים על האזרח".
החוק, לראשונה בתולדות המדינה, הועבר בכנסת ללא עבודת מטה מסודרת ומפורטת המאזנת בין פגיעה בזכויות אדם לבין דרישות הקואליציה.
כך גם עברה לפני שלושה חודשים, פה אחד, החלטת ממשלה המסמיכה את ראש הממשלה למנות נציב שירות המדינה כרצונו (החלטה התלויה כעת בפני בג"ץ). "שליטה כזו בנציב תהפוך את השירות הציבורי לשירות סקטוריאלי המנוהל באמצעות מקורבי השלטון, ללא קשר להתאמה לתפקיד, כישורים וניסיון, והיא מזמינה שחיתות בחלוקת משאבי המדינה, כמו משרות מקצועיות, מכרזים וחוזים", טוען הבכיר.
תהליך נוסף הצובר תאוצה ויהיה במוקד אחרי החגים, הוא הכרסום בסמכות מוסד היועץ המשפטי לממשלה. הממשלה כבר העבירה החלטה, בהמשך למחלוקות בין מיארה לבין לשכת נתניהו בנושא חוק הגיוס, שהכריזה שהיועמ"ש אינו הפרשן המוסמך והבלעדי של החוק. "מדובר בפריצה מהותית של כללי המשחק", אומר יועץ משפטי לממשלה לשעבר.
צורה אחרת של שחיקת סמכויות היועץ הוא בייצוג הפרטי לשרי הממשלה כשמדובר בנושא חוקתי שעליו מיארה אינה מוכנה להגן. התפתחות זו מדאיגה במיוחד והיא תעמוד במרכז תשומת הלב המשפטית בשנה הקרובה. "הממשלה מצטיידת בעורכי דין פרטיים – ואלה לא שוקלים בראש ובראשונה את אינטרס הציבור, אלא את טובת הלקוח שלהם, טובת מצביעיו, או טובת שרידות הקואליציה", ממשיך היועץ לשעבר.
רוח הכפירה בעקרון שלטון החוק נושבת מלשכת ראש הממשלה. ההערכה היא שהתחזקות מעמדו של נתניהו, במקביל לחידוש משפטו, יסלימו את קצב ההתנגשות בינו לבין היועמ"שית
"ממשלת ישראל ביקשה להוציא את הייעוץ המשפטי לממשלה מהעיסוק בתחום הגיוס, כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה באינטרס הציבורי", אמרה מיארה עצמה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין . "במילים אחרות, ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע, לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני. מכאן נבעה התנגדותי לניסיון חסר התקדים של הממשלה לקבוע שעורך דין פרטי ייצג לא רק את העמדה הפוליטית העקרונית של חברי הממשלה, אלא גם יהיה עורך הדין של משרדי הממשלה ושל הצבא. לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות למשרדי הממשלה ולצבא היה עורך דין פרטי שנבחר ונשכר על ידי הממשלה".
המדרון החלקלק שפילס ראש הממשלה כבר נוצל בידי השותפים הקואליציוניים. שר העבודה והרווחה יואב בן צור, איש ש"ס, הודיע שבניגוד לפסיקת בג"ץ הוא מתעתד להעניק תמיכות בתשלום דמי מעונות לכ-6,700 ילדי משפחות בני הישיבות שאינם מתגייסים ולהפלות בכך כמאה אלף משפחות מיעוטי יכולת הזכאים גם הם לתמיכה שווה. "הממשלה מחזיקה את ציבור מיעוטי היכולת כבני ערובה, כקלפי מיקוח", אומר שופט עליון בדימוס. "יש צורך אדיר בתוספת חיילים, בהעתקת תקציבים למערכת הביטחון במקום למימון בני הישיבות, אבל בקואליציה עולם כמנהגו נוהג ואין פלא שהיועצת לא מוכנה לתת לזה יד. היא צריכה לשרת את הציבור, לא את הפוליטיקאים".
בעיה נוספת שתעסיק את הממשק הפוליטי והמשפטי הוא "חוק הרוגלות". השימוש הלא-חוקי ברוגלות בחקירות משטרה עלה בקשר למשפט נתניהו. הוא מעסיק ועדת חקירה ממשלתית שמונתה בהתנגדות היועצת. בראש הוועדה ניצב השופט בדימוס משה דרורי שהתבטא בעבר נגד הגשת כתב האישום נגד נתניהו.
בעוד בג"ץ החל לדון בחוקיות הקמת הוועדה, מתנהל קרב בין מיארה לבין בן גביר ולוין, בקשר לגיבוש חוק ממשלתי שיאפשר שימוש ברוגלות במעקב אחרי עברייני הפשע המאורגן ויסייע לפענח עבירות חמורות במגזר הערבי. אלא שהשרים מסרבים לכלול בחוק עבירות שוחד – כשהנחקרים בעבירות אלה הם בדרך כלל ראשי ממשלה, שרים, סגני שרים, ח"כים ופקידים בכירים.
באירוע פרידה מראש אגף החקירות יגאל בן שלום בשבוע שעבר, הבהירה מיארה שלא תיתן יד לחוק שינוון את יכולות המשטרה במאבקה בשחיתות השלטונית. היא הגדירה את תופעת השחיתות בישראל "איום אסטרטגי" על החברה והביעה חשש שעצמאות ויכולת מחלקת החקירות של המשטרה ייפגעו – "וזהו מתכון בדוק לכישלון מקצועי ולאובדן לגיטימציה ציבורית", אמרה.
וכך מתכתב "חוק הרוגלות" עם הפיכת המשטרה למשטרה פוליטית של השלטון, המגינה עליו באמצעות "חוק בן גביר", עם בחירת נציב שירות המדינה שיהפוך את שירות המדינה לחברת כוח אדם שתעסיק רק מקורבים ונאמנים, עם ניסיונות להצר את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, עם אי-מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. עם ניצחון מוחלט על מערכות החוק, איך תהיה לישראל תקומה?
פורסם לראשונה: 00:00, 11.10.24
