ישנו הציטוט המוכר של "אחד העם", שלפיו יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה אותם. בפרפרזה על אירועי התפילה בתל-אביב, אפשר לומר שיותר משתל-אביב שמרה על היהדות, היהדות שמרה אותה. משום שבתל-אביב, בכל הקשור לחופש וחירות לדת היהודית, יהודים דתיים לא תמיד מרגישים בנוח בשנים האחרונות במרחב הציבורי - בדומה לאותן שכונות באירופה שבהן לא תמיד נעים להסתובב עם כיפה, או שבהן מסתירים את שרשרת המגן דוד.
1 צפייה בגלריה
דתיים מתפללים בהפרדה בכיכר דיזנגוף, תל אביב
דתיים מתפללים בהפרדה בכיכר דיזנגוף, תל אביב
עימותים סביב תפילה בהפרדה בשנה שעברה בתל-אביב
(צילום: מוטי קמחי)
אבל הפסיקה של בית המשפט העליון מצילה במקצת את עיריית תל-אביב. היא רחוקה מלהיות מושלמת עבור כל שוחר חירות וליברליזם, או אפילו אפילו אדם בעל תודעה היסטורית לרדיפות של יהודים; וגם לא עבור סתם יהודי מן היישוב, דתי או לא, שמעוניין להתפלל ביום כיפור בכיכר דיזנגוף. כי בעיניים ליברליות הפסיקה הזו אמורה להיות חרפה: המשמעות שלה היא הקצאת אזור מסוים, מגודר ומסודר, שבו תתאפשר תפילת יהודים באופן שבו הם מעוניינים ושבו היא מתקיימת אלפי שנים. אפשר אולי להכין שלט ולכתוב: "כאן תוכלו לצפות ביהודים בתפילת יום כיפור".
כבר זמן מה שראש עיריית תל-אביב רון חולדאי החליט לנהל מלחמה נגד היהדות במרחב הציבורי בעיר
כבר זמן מה שראש עיריית תל-אביב רון חולדאי החליט לנהל מלחמה נגד היהדות במרחב הציבורי בעיר. הוא עשה זאת גם במסגרת תמיכתו המוחלטת והמובהקת במחאת קפלן - כי הרי לאורך תקופת המחאה הטענה הייתה שרפורמה משפטית תהפוך את המדינה למדינת הלכה נטולת דמוקרטיה. הוא ואחרים התיימרו לבנות ישראל יהודית ודמוקרטית, כשב"יהודית" הכוונה מבחינתו היא לכל דבר שאינו יהודי.
הרי בעיר שלו רדפו את הרב יגאל לוינשטיין, ראש מכינת עלי - מכינה שרק במלחמה הזו איבדה כ-20 מבוגריה. זו העיר של חולדאי שבה הטילו מצור על הרבנות וסגרו למי שבבניין את ברז המים. זו תל-אביב שבה אנשי מכינת מעלה אליהו לא הרגישו בטוחים. בעיר של חולדאי לא נתנו ליהודים דתיים וחילוניים להתפלל ביום כיפור כפי שהם מעוניינים. אז עכשיו הוא נאבק עבור זכויות נשים, אבל לא באמת מעניינת אותו אף אמא של לוחם במכינת עלי, אישה שבאה להתפלל בדיזנגוף, או אישה שנצורה ברבנות.
חולדאי היה יכול לתקן במקצת מהעוול הזה אם היה מוותר על המאבק המיותר שלו ביהדות, שבא לידי ביטוי בצורת התנגדות לתפילה בהפרדה. אבל הוא התעקש. ועכשיו בא בית המשפט - שאולי אפילו הוא חבול מאירועי השנה שקדמה לטבח 7 באוקטובר - וכופה על העירייה לאפשר תפילה ליהודים (תודה באמת). בהחלטה הזו, בית המשפט לא בא באמת לעזרת היהדות והמתפללים בעיר, שיסתפקו בכמה מטרים בגן מאיר. לא עליהם תיפול ותקום היהדות. הוא בא לעזרתם של מי שרוצים להיחשב דמוקרטים, והוא נותן להם פתח באמת להיות כאלה.
השאלה עכשיו אם הם יתפסו את גלגל ההצלה הזה, אם חולדאי יוודא שלא מפריעים למתפללים ושלא יוצרים פרובוקציות. זה בכוחו, וזה אפשרי. מי יודע, אולי עוד נצליח לתקן את הנזק שנעשה, ולהחזיר את התפילה המסורתית לדיזנגוף. עד אז, חולדאי צריך לשלוח מכתב תודה לראשי עמותת "ראש יהודי", ולכתוב: "יותר מששמרתי את היהדות, היהדות שמרה אותי ועליי. בזכותכם אני יכול להגיד שבאמת חשוב לי שישראל תהיה יהודית ודמוקרטית".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.10.24