הודיה עופרי (29) ושירה מנחם (26) גילו שהן בהיריון כחודש וחצי לאחר שאיבדו את אחיהן, אריאל גורי (30) וסמ"ר רואי גורי (22), לוחם בסיירת חטיבת גולני, שנפלו בקרבות על אופקים ב-7 באוקטובר. השתיים ילדו בהפרש של שלושה ימים.
3 צפייה בגלריה
עם התמונה של רואי ואריאל: שירה מנחם ומאורי, ההורים אבינדב וזהבה גורי, הודיה עופרי ומאור
(צילום: יעל בוחבוט)
שני האחים יצאו להילחם כשהבינו שמחבלים פלשו לשכונת מישור הגפן בעיר. "הדר, אשתו של אריאל, התקשרה. היא דיברה איתנו ונשמעה נסערת, ואמרה לי: 'הודיה תתפללי, ירו בי ובאריאל'", סיפרה הודיה. "הדר סיפרה לי שההורים שלי איתה בסורוקה. אנחנו יצאנו ליחידת להב לתת דגימות דנ"א. היינו שם עד 5:30 בבוקר. ביום שני בלילה הלכתי למחנה שורה. ואני רואה משאיות על משאיות מגיעות. אני לא מצליחה להבין מה זה. ואלה משאיות רגילות, זה מה שהפתיע אותי. רק אחר כך נפל לי האסימון שאלה משאיות של גופות על גופות על גופות. לא הבנתי שכולן מהדרום. את הבשורה המרה קיבלנו רק אחרי חמישה ימים".
בחודש ספטמבר האחרון שחזרה הדר את היום של הטבח. "אני זוכרת שמכוונים אליי את הנשקים, כל מי שהיה בחוץ, ואני רק חושבת איך להיעלם להם מהזווית", שיתפה. "אני לא אשכח ששמעתי צעקות מחוץ לדלת בערבית. הייתי עם אחי בטלפון, אמרתי לו: 'אני שומעת אותם, הם פה. ביי', כדי שלא ישמעו אותי. אני זוכרת את ההבנה שאריאל לא בין החיים".
שוטרים פועלים באופקים ב-7/10
(צילום: דוברות המשטרה)
כשבוע אחרי האסון המשפחתי והלאומי, הודיה אמרה בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" שצריך להחליף את השלט בכניסה לאופקים ל"עיר של גיבורים", וכך באמת היה. "הם גיבורים. כל מי שיצא ועשה ביום הזה גיבור. לא פשוט לעזוב משפחה, את החיים שלך, ולדעת שיש סיכוי שתמות. זה לא ברור מאליו לצאת ככה ולהילחם. אנשים יצאו החוצה ולא ראו עצמם כפרטים. הם עשו משהו בשביל הכלל", אמרה.
זמן קצר לאחר מכן גילתה שהיא בהיריון, ומיד אחרי כאמור גם שירה אחותה גילתה שהיא בהיריון. "הבנו שנקלטנו יחד, חודש וחצי אחרי ששני האחים שלנו נפלו", אמרה הודיה. "הלידה הייתה השיא. פתאום קלטתי אילו עוצמות יש לזה - להביא חיים אחרי המוות".
לפני כחודשיים הודיה ילדה את מאור הקטנה, ושלושה ימים אחריה שירה ילדה את מאורי הקטן. את הולדתם חגגו יחד. בברית הן הצטלמו זו לצד זו, ולאחר מכן פנו לקבוצת "צריכים פוטושופ" כדי שיסייעו להן להכין תמונה שתנציח את האחים רואי ואריאל. "אבא שלי בכה מרוב אושר. תראו מה זה - הקדוש ברוך הוא מביא מכה ומביא גם תרופה. זה היה רגע מאוד משמעותי עבורי. כי רגע אחד אתה שקוע במשהו כל כך קשה, בעצב ובכאב, ובחיסרון וברגע השני אתה מבין שיש לך למה לחכות ולצפות ותקווה, ושהחיים לא נעצרו", סיפרה הודיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.10.24
