שלשום ליהיא קקון קיבלה סרטון בווטסאפ. ליצנית וליצן עם אפים אדומים וכובעים כאלה מוזרים זינקו מתוכו. "אל תבכי קרן שמש", החלו לשיר עם מנדולינה וצפצפה והכל.
נאמבר קצת דרדל'ה האמת. מה לעשות שזה הביצוע שעובד בשביל ליהיא. עובדה, איתו היא התעוררה מתרדמת לפני כשנה אחרי שנפצעה בראשה בבוקר ההוא מרסיסי רימון המחבלים שחדרו לבית משפחתה בקיבוץ חולית.
מאז ליהי השתקמה, אפילו חזרה לצבא. אבל הליצנים שהעירו אותה לחיים בשירה ליד מיטתה ממשיכים לרגש אותה. הם לא הולכים לשום מקום.
השנה האחרונה הדביקה בינינו. עירבה דם בדם, חיים בחיים. כמה סביבנו התנדבו, תרמו, עשו, פתחו לב, שרו, הקריבו את כל מה שיש להם לכאלה שלא פגשו מעולם? לא תצליחו לספור
השנה האחרונה הדביקה בינינו. עירבה דם בדם, חיים בחיים. כמה סביבנו התנדבו, תרמו, עשו, פתחו לב, שרו, הקריבו את כל מה שיש להם לכאלה שלא פגשו מעולם? לא תצליחו לספור.
בחלונות למעלה אולי המשיכו לריב, אבל בשטח קרו דברים גדולים מהחיים. המושג רקמה אנושית אחת הפך מוחשי. הבנו מה יוצר עם. ממה, פיזית, מורכב עם.
× × ×
תנסו להיזכר בכיפור הקודם. במהומה שהתלקחה בין מתפללים בכיכר דיזנגוף בתל-אביב בגלל הפרדה. זו הייתה הפעם האחרונה שרבנו לפני 7 באוקטובר.
הדתיים הרגישו מותקפים בשל התערערות מעמד הדת והיחס אליהם, הליברלים בשל ההדתה וחוסר השוויון. ברקע המהפכה המשפטית. וכך, במקום להרבות אהבת אדם הרבינו צדק.
שמי כיפור היו פעורים מעלינו, מחכים לתפילת ליבנו, ואנחנו התקוטטנו. ממוטטים עוד מאחז של הבנה בינינו.
ואז, אחרי האזעקות של 6:30, כשמאחזים פיזיים כבר נפלו, נאחזנו בכל מה שהיה אפשר. במי שלידנו, ולא משנה מיהו. זה קרה ברגע. לא רק למדנו שהפילוג מסכן את חיינו - אלא שהעמידה עם הגב לקיר מצופפת.
ברגע של איום קיומי נושרים האידאולוגיות הבוערות, הרקעים, האמונות, הדעות - ונשאר רק האדם. הנשמה והנשימה, זה הכל. המשימה לחיות מנצחת הכל.
רק שהאפקט הזה, ככל שחולף הזמן, והאיומים מרפים מידית הממ"ד, מתפוגג. המנהיגים חוזרים לשסות. זה הכרחי לכיסא. ואנחנו נסחפים ושוכחים.
גם אם בכיפור הזה לא יהיו עימותים פיזיים סביב ענייני התפילה בהפרדה, המחלוקות של השנה שעברה כאן. שוב בג"ץ, שוב איומים, שוב הנוף שלנו מלא צודקים.
ובכל מקרה, החג הזה מגיע אחרי טקס זיכרון ל-7 באוקטובר שהפך בעצם שניים. יום מקודש שנקלע לפירוד עגום. זה לא קורה סתם. אל תאמינו לראש ממשלה שמדבר בפתוס על אחדות, אבל עושה את זה תוך כדי נאום מוקלט בטקס מפוצל. הם אומרים ביחד ננצח אבל פועלים הפוך.
לא תשמעו אותם קוראים לעמוד ולהתפלל אחד ליד השני בכיפור. כן תשמעו אותם מאשימים ומלבים כשיתלהטו הרוחות.
אנחנו לא יכולים לסמוך על אלו שבראשנו שיאחדו אותנו. לא לפני כיפור ההוא, ולא עכשיו. זה עלינו.
× × ×
בכיפור הזה, בואו נתפלל על העם שלנו, על הביחד שלנו, בסדר? הבנו השנה, באין הנהגה, שזה הדבר המשמעותי ביותר. שזה סוד העוצמה. כשאנחנו מאוחדים, גם עם רומח ננצח, אמר לי לוחם פצוע.
ונתפלל על הישראליות שלנו. זו שחלק מערכיה התומכים בעמודי היסוד של המדינה התערערו השנה. נתפלל שתונהג בידי כאלה שראויים לכך ולנו.
ונתפלל על היהדות שלנו. שתובל בידי כאלה שידעו לתווך לציבור שלהם את אתגרי המציאות, ולשאר ידעו לתווך את ההומני והמאחד שבדת.
ונתפלל על עצמנו. על האדם שבתוכנו. שיהיה שם לפני החילוני או הדתי, לפני הימני או השמאלני. שבתוך הכאוס סביבנו ידע לשיר "קרן שמש" לאדם זר. עם צפצפה ומנדולינה והכל.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.10.24
