1.
יום כיפור, היום היחיד בשנה שמכונת הזמן שובתת מכל עיסוק ומאפשרת לנו להשיב על שאלות שנוגעות לתחום הפרטי שלנו ולחיינו נוכח מלחמה שנמשכת יותר משנה.
לקראת כניסת הצום זכינו לגינוי מצד מדינות אירופה, שלדעתן הירי שצה"ל ביצע לעבר חיילי יוניפי"ל הוא פשע מלחמה והפרה של החוק הבינלאומי. ואני חשבתי: הצחקתם אותנו. עכשיו אתם באים? אחרי שחיילי צה"ל חושפים אמצעי לחימה בכמויות אדירות שחיזבאללה הכין לקראת פלישה ליישובים שלנו? התשובה הישראלית להתנפלות הזו אמורה להיות חד-משמעית: על כל הצדדים, באזור ובאו"ם, להבין שלא נאפשר יותר מצב שבו מדינת טרור מתקרבת לגבולנו.
בתי שירי אירחה בממ"ד בהרצליה בליל יום כיפור אורחים שנמלטו מכטב"ם ששוגר מלבנון. הגיע הזמן לסגור חשבון עם ארץ הארזים. מי שמחפש עוד הוכחות לכך, שיקרא את עמיתנו רון בן ישי, שמסקר זה 50 שנה את המלחמה בלבנון במקצועיות נדירה ותוך סיכון חייו.
2.
משטר האייתוללות יחטוף – זו כבר לא רק משאלת לב, אלא איום ועובדה שתכניה נוצקו לפקודת מבצע. השאלה האמיתית, שאין לה מענה, היא האם אנחנו בפתחה של מלחמה אזורית.
אסתפק בציטוט משיר של יהודה פוליקר: "ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה. מי הבא בתור ומי בתור הבא". איראן, אומרים לנו, אינה מעוניינת במלחמה אזורית. האומרים כבר טעו בעבר.
3.
תא"ל איתי ברון, שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, העניק ריאיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", ואני מציע לקרוא ולשנן את התובנות שלו אחרי עשרות שנים שבהן היה מעורב בעיצוב הערכות המצב של המודיעין הישראלי. ברון מסביר כי צריך כל הזמן להטיל ספק בקונספציות שהתקבעו במערכות השונות. הסביבה שלנו – איראן, חיזבאללה וחמאס – חלמה שתצליח להשמיד אותנו, ומטרתנו במלחמה היא "שיירדו מתחושת המסוגלות שלהם להשמיד את ישראל".
משטר האייתוללות יחטוף – זו כבר לא רק משאלת לב, אלא איום ועובדה שתכניה נוצקו לפקודת מבצע. השאלה האמיתית, שאין לה מענה, היא האם אנחנו בפתחה של מלחמה אזורית
איך תסתיים המלחמה הזו? ברון לא מוכן להעריך, אבל מוכן לקבוע שהצד הישראלי הצליח להתאושש ולקבע אצל יריבים וידידים את התחושה שלא ניתן להכריע אותו.
4.
שעה לפני כניסת הצום התיר דובר צה"ל לפרסם שסמ"ר איתי פוגל נפל בציר פילדלפי, חודש וחצי אחרי שבן דודו אלקנה נבון ז"ל נפל בעזה.
ואני, לקראת הצום, צפיתי בהופעה של הרב אברהם פריד לפני חיילים. המילה שכבשה אותי בשירה הזו הייתה "לנצח". החיילים שרו ורקדו עם פריד בחניון טנקים, והוא, נישא על כתפיהם, שר להם "זכות אבות יגן עלינו מצרותינו".
ככה, חייבים לנצח.
5.
בכיכר אתרים בתל-אביב נאספו בליל יום כיפור מאות בני אדם, לתפילה שכללה את המזמורים מהמחזור ועוד תפילות ומנגינות מעולמות אחרים. ניתן היה לשבת במעורב, בנפרד, בכל סידור שאתם יכולים להעלות בדעתכם. מתברר שאפשר גם בלי בית המשפט העליון.
שמעון שיפרצילום: טל שחרבחוברת התפילות שחולקה מצאתי את השיר של המשוררת זלדה, "ערב יום הכיפורים": "בערב יום הכיפורים הפלגנו מניסיונות שתמו אל ניסיונות שיחלו. ערב יום הכיפורים היה לנו ראשית הזמן בדממת אי שהאיר ים בנרות. שם אימצת אותי אל ליבך הדואב לפני הכל יכול, בטרם תלך להתפלל עם כולם. בטרם תהיה אחד מן העדה בהיכל. אחד מן העצים ביער".
ניתן לראות את היער ולהפליג אל העץ שתבחרו.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.10.24
