ארבעה ימים בלבד אחרי טבח 7 באוקטובר, פצח השר איתמר בן גביר בקמפיין להלהטת הרוחות בחברה הערבית. "הנחיתי את המפכ"ל להיערך לתרחיש של שומר החומות 2", אמר השר בזמן שהמדינה כולה ובתוכה רבים ורבות מהמגזר הערבי, הייתה שרויה בהלם ובחרדה. בן גביר, כידוע, לא מפחד מה"תרחיש", שבו חבורות פורעים פועלות באלימות נגד יהודים בתוך הערים המעורבות, כפי שאכן קרה למרבה האימה ב-2021: הוא חושק בו ומפנטז עליו.
שנה אחרי, המשטרה כבר כפופה כמו הגיבן מנוטרדאם למאוויי המוח המעוות והאפל של בן גביר ובמקביל היא כושלת לחלוטין מול החברה הערבית – היכן שבאמת זקוקים לה: "משילות", מילת הקסם שהביאה לבן גביר לא מעט מנדטים; הורדת נתוני הפשיעה המשתוללים; והחזרת תחושת הביטחון ברחובות. אחרי הפיגוע בחדרה בשבוע שעבר, המפכ"ל האשים את השב"כ בכישלון: "כשיוצא מחבל מהשטחים, זה בטח לא כיסוי מודיעיני שלנו. זה השב"כ אמור למנוע את זה". אולי רב-ניצב דני לוי לא יודע שאום אל-פחם, משם יצא המחבל אחמד ג'בארין, נמצאת בשטח ישראל. לא נורא: מבין שלל סעיפי אי-הכשירות שלו לתפקיד, חוסר התמצאות בגיאוגרפיה הוא יחסית זניח.
מה שנותר לבן גביר ומשטרת ישראל (בדימוס) הוא להתעמר במי שאפשר. למשל המורה אנתסאר חיג'אזי, שסרטון ריקוד שלה בטיקטוק מ-7 באוקטובר 2023 פורסם מחדש והפך לעניין פלילי. המעצר המשפיל שלה, כולל פרסום תמונתה אזוקה כשעיניה מכוסות בפלנלית, אינו פרופורציונלי בשום צורה לחשדות שכל פרח דיגיטל מתחיל היה מטיל בהם ספק, ומכאן שכל מטרתו הייתה לספק לנרקומן הציבור בן גביר וגם לקולגה המבישה שלו במשרד החינוך, את מנת הסם שלהם: לייקים מהבייס הפוליטי ברשתות, תשומת לב תקשורתית והעברת מסר לכל ערבי וערבייה באשר הם, שזכויות האזרח הבסיסיות שלהם הן אות מתה.
לאחר שחיג'אזי שוחררה מהמעצר באישון לילה לפני הזמן שהקציב בית המשפט (בהחלטה תמוהה וראויה לביקורת בפני עצמה), היא סיפרה מה עבר עליה שם. גם מזה בן גביר והמשטרה יכולים להיות מרוצים: הסיכוי שהשוטרים שלעגו לה וטרטרו אותה לשווא ישלמו על כך מחיר זהה לסיכוי שארגוני הפשיעה במגזר יפסיקו לחגוג את מינויו של השר הגרוע ביותר בהיסטוריה של מוסד המיניסטר. מנגד, אזרחים ואזרחיות שלווים הבינו שהארגון שאמור להגן עליהם לא יוותר על אף הזדמנות להתעלל בהם אם השר יחפוץ בכך.
הנפגעים הראשונים הם ערבים אזרחי ישראל שלא עומדים בסטנדרטים של יוסף חדאד. אם הם לא סיפקו את סחורת "שומר החומות 2", אפשר לדחוף אותם לשם באמצעות תזכורות כחולות מדים עד כמה הם כלום ושום דבר
כשמצרפים לכך גם את ביטול הקרנה של הסרט התיעודי "לוד" בתיאטרון ביפו לבקשת שר התרבות, תוך שהמשטרה נשענת על סעיף חוק משנת 1927 (!) ואף דורשת לצפות בו מראש (אולי שיפתחו שם מדור ביקורת קולנוע) כדי לבדוק את כשרותו, מתקבלת תמונה ברורה: חופש הביטוי בישראל, שגם ככה המעמד החוקי הרעוע שלו נשען על פסיקות בג"ץ, הוא פלסטלינה בידיים של המשטרה והיא בעצמה פלסטלינה בידיים של פוליטיקאים.
הנפגעים הראשונים, כרגיל, הם ערבים אזרחי ישראל שלא עומדים בסטנדרטים של יוסף חדאד. אם הם לא סיפקו את סחורת "שומר החומות 2", אפשר לדחוף אותם לשם באמצעות תזכורות כחולות מדים עד כמה הם כלום ושום דבר, בטח כשהתותחים רועמים. הבאים בתור, מן הסתם, יהיו יהודים שלא יעברו את מבחן ערוץ 14. הנה כי כן, בישראל לא רק החצבים פורחים בסתיו: גם הפשיזם.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.10.24