אחינו החרדים די. אי-אפשר יותר. אי-אפשר. 80 לוחמים יצאו ממצבת הלוחמים של צה"ל רק באירוע הכטב"ם בבסיס הטירונים של גולני. כל הלוחמים האלה שהיו באמצע תהליך ההכשרה, התגייסו לצה"ל לפני חצי שנה. אנחנו צריכים אתכם. אם הייתם באים בתחילת המלחמה כבר הייתם מורידים מאיתנו את העומס. כבר הייתם חלק במלחמה הזאת שאותה אנחנו נלחמים בשבילכם.
בני נוער שבתחילת המלחמה עוד היו אזרחים צעירים בחופש שאחרי התיכון, כבר הספיקו להתגייס, לסיים את ההכשרה המלאה כלוחמים, וברגעים אלה ממש הם מתמרנים בתוך עזה ובלבנון.
כבר עשרות שנים שאנחנו מנסים לצרף אתכם אלינו. בטוב, מנסים לעודד, לתת הטבות, תמריצים. אבל די. די. בואו כבר. בלי תירוצים ובלי תנאים.
איך אתם מסוגלים לראות את אחים שלכם משלמים כל כך הרבה מחירים ונשארים אדישים? אנשים שעוזבים משפחות, אימהות שלא ישנות בלילה כבר 13 חודש, ילדים ובנות זוג שמשתגעים מגעגועים ודאגה לאבא.
ויותר מהכל, מאות משפחות שמלאך המוות דפק על דלתותיהן. איך יכול להיות שמגזר שלם פריבילגי להימנע מכל החוויות האלה שעם ישראל עובר כבר יותר משנה. למה זה לגיטימי? בגלל שיש לכם קשרים אישיים עם ראש הממשלה?
למה? כי אתם לומדים תורה? הרי לפי כל נתון, כולל אלה של העסקנים שלכם, יש עשרות אלפי צעירים חרדים בריאים בגילי גיוס שאינם לומדים. למה הם לא יתייצבו עוד היום בפתח הבקו"ם? יש בעולם צידוק מוסרי כלשהו שבשמו עשרות אלפי הורים שאינם חרדים מתקשים לתפקד כבר יותר משנה בגלל הדאגה לילד שנלחם בחזית, בעוד אתם מחזיקים אלפי אלפים של מתגייסים פוטנציאליים שאפילו לא לומדים תורה?
פטור, הימנעות ובריחה
ובכלל, איזו מן תורה נותנת ללומדיה כרטיס של פטור, הימנעות ובריחה מכל מה שעם ישראל עובר בימיו הקשים?
תורה אמיתית, של חיבור לחיים, היא זו של בני הציונות הדתית. אלה שלקחו איתם את השופר אל הטנק בראש השנה, שבצער רב אכלו ושתו ביום כיפור כדי להיות חדים בעודם שומרים על החיים של כולנו. התורה שלהם, של "עמו אנוכי בצרה", היא לא תורה מנותקת מהחיים, היא תורת חיים.
אם הייתם באים בתחילת המלחמה כבר עכשיו יכולנו להחזיק עוד חטיבות שלמות של לוחמי חי"ר ושריון, להיות עוצמתיים יותר בהתקפה וגם לתת יותר הפוגות לאלה שמחזיקים לכם את האלונקה
לפני חצי שנה עומרי נקרא לעזוב את שנת השירות שלו באמצע השנה. זה החומר האנושי של עם ישראל בעת הזו. ילדים שמסיימים תיכון, ולפני שיצאו לשירות הכי משמעותי שאפשר, מכניסים עוד שנה של התנדבות.
עומרי עזב את שנת השירות באמצע, הבין שהעם שלו צריך אותו והצדיע. הוא הבין שהעם שלו נמצא בצרה, שיש עכשיו צורך אמיתי בלוחמים, והוא הניח את עצמו איפה שצריך אותו. הוא היה רק חצי שנה בצבא וכבר כמעט סיים את ההכשרה שלו כלוחם.
איפה אתם בכל הסיפור הזה? אם הייתם באים בתחילת המלחמה כבר עכשיו יכולנו להחזיק עוד חטיבות שלמות של לוחמי חי"ר ושריון, להיות עוצמתיים יותר בהתקפה וגם לתת יותר הפוגות לאלה שמחזיקים לכם את האלונקה. אבל אתם יושבים בנחת, לא ממהרים לשום מקום, זה לא קשור אליכם כל האירוע הזה.
עמיחי אתאליצילום: מתן צורי "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" כך נזף משה רבינו בבני השבטים גד וראובן, כשרק העלו על דעתם לא להשתתף במלחמת כיבוש הארץ. איך אתם מצליחים לישון בשקט ולהתנהל כאילו כלום לא קורה לעם שלכם? איך אתם מתחמקים בהמוניכם מהמלחמה הזאת שבה אנחנו נלחמים גם על החיים שלכם? איפה אתם? למה אתם לא באים?
פורסם לראשונה: 00:00, 15.10.24
