למדינת ישראל יש אסטרטגיה שעל פיה פועלים צה"ל והדרג המדיני במלחמה הרב-זירתית שבעיצומה אנחנו נמצאים. זה הרושם הברור שמתקבל משיחות עם בכירי מערכת הביטחון וקהיליית המודיעין ומסיורים בשטח בעזה ובלבנון.
הערת אזהרה: האסטרטגיה הזאת לא אמורה וגם לא מתיימרת להביא "ניצחון מוחלט" במלחמה, כפי שאולי רצה ראש הממשלה כשהיה עדיין תחת הלם זוועות 7 באוקטובר. אבל היא מסוגלת לחולל שיפור מהותי בביטחון הלאומי של כל אזרחי ישראל, ושינוי מהותי לטובה בביטחונם האישי של תושבי הנגב המערבי והגליל, בעיקר אותם 80 אלף ישראלים שנאלצו לעזוב את בתיהם.
הקומה הראשונה של האסטרטגיה הזאת היא מטרות המלחמה כפי שנוסחו ואושרו על-ידי הקבינט. כפי שנראה, המטרות האלו נוסחו בעמימות מסיבות פוליטיות-קואליציוניות, ולכן, צה"ל, כמו בכל מלחמות ישראל, נאלץ לתרגם את ההחלטות האלו למונחים קונקרטיים. תחילה, צה"ל קבע לגבי כל גזרה את "התכלית האסטרטגית" כפי שאלופי המטכ"ל הבינו אותה מתוך החלטות הקבינט – וממנה נקבעו המשימות, האמצעים ושיטות הלחימה שצה"ל קבע לעצמו. המטרות, האמצעים והשיטות עברו שינויים במהלך שנת הלחימה שעברנו, אבל התכלית האסטרטגית בכל אחת מהגזרות נשארה קבועה.
עקרונות האסטרטגיה המדינית-ביטחונית: צה"ל יביא הישגים צבאיים בעזה ובלבנון, שיגרמו לאויב בכל אחת משתי הזירות להסכים, ואפילו לבקש, הסדרה דיפלומטית שתסיים את הלחימה בתנאים שישראל דורשת ושתואמים את מטרות המלחמה כפי שנוסחו על-ידי הקבינט.
בכל חמש הזירות האחרות, כולל איראן, מטרת המלחמה היא שיקום ותגבור ההרתעה האסטרטגית שכורסמה קשות ב-7 באוקטובר
המעבר מהישג צבאי להסדרה ייעשה על-פי החלטת הדרג המדיני, כלומר ראש הממשלה באישור הקבינט. בכל חמש הזירות האחרות, כולל איראן, מטרת המלחמה היא שיקום ותגבור ההרתעה האסטרטגית שכורסמה קשות ב-7 באוקטובר. המטרה היא ליצור מחדש מצב שבו כל אויבי מדינת ישראל וגם אלה שיושבים על הגדר, יראו במדינת ישראל גורם שלא כדאי להתעמת איתו, ואם אפשר, רצוי לשתף איתו פעולה.
תנאים נוחים בלבנון
האסטרטגיה הזאת עובדת כעת בצפון מהר יותר מאשר בזירות האחרות. בלבנון צה"ל קרוב יותר כעת למצב שבו אפשר יהיה כבר לנסות לעבור למו"מ על הסדרה דיפלומטית. הגישושים של המתווכים והצדדים כבר החלו. מה שאפשר את המצב הזה הוא בראש ובראשונה ההישג הצבאי: מבלי להיכנס לסקירה של כל מה שנעשה, השורה התחתונה כיום היא שצה"ל הוציא מכלל פעולה שני שליש מיכולות האש מנגד של חיזבאללה וחלק ניכר מיכולות האש קצרות הטווח של הארגון. במקביל, צה"ל הצליח להרחיק את מרבית כוח רדואן וחמושי חיזבאללה למרחק של כ-8-5 ק"מ מהגבול וחלק מהכוח אפילו נמצא מצפון לליטאני.
מנהיגי העדה השיעית וחיזבאללה כבר הביעו במפורש נכונות להסכים להפסקת אש בדרום לבנון בלי להתנות אותה בהפסקת אש בעזה
כתוצאה מכך, מנהיגי העדה השיעית וחיזבאללה כבר הביעו במפורש נכונות להסכים להפסקת אש בדרום לבנון בלי להתנות אותה בהפסקת אש בעזה. בצה"ל סבורים שאפשר עדיין להעמיק את ההישג, אבל במקביל, המטכ"ל כבר הגיש לדרג המדיני הצעה לדרישות שתעמיד ישראל להסדר. זאת בהנחה שכל מלחמה בעידן המודרני, כמעט בלי יוצא מן הכלל, מסתיימת בהסדרה מדינית כזו או אחרת.
במערכת הביטחון היו רוצים שהסדרה מדינית בלבנון תכלול: הרחקת כוח רדואן ויכולת האש הישירה שלו אל מעבר לליטאני; מניעת גישה לאזרחים לבנונים לקרבה מיידית לגבול; אמברגו בינלאומי שיערבו לו המעצמות והאו"ם על העברות נשק ואמל"ח מאיראן ללבנון, צבא לבנון שירד לדרום, יחוזק ויצויד על-ידי ארה"ב ומדינות אירופה בפיקוח צמוד; והסעיף החשוב ביותר – שישראל תוכל לאכוף בעצמה, בכוחותיה, את הסדרי הפסקת האש ולכן, יישמר בהסדרה לצה"ל חופש פעולה מודיעיני ומבצעי שיאפשר פשיטות ופעולות צבאיות בתוך שטח לבנון.
בניגוד לעזה, התנאים בלבנון נוחים יותר ומאפשרים הסדרה, מפני שיש ממשלה, שאמנם לא כל כך מתפקדת, אבל אפשר לשאת ולתת איתה ולהגיע להסכמות
בניגוד לעזה, התנאים בלבנון נוחים יותר ומאפשרים הסדרה, מפני שיש ממשלה, שאמנם לא כל כך מתפקדת, אבל אפשר לשאת ולתת איתה ולהגיע להסכמות. גם ארה"ב, צרפת, סעודיה והמדינות הסוניות המתונות רוצות בהסדר וברפורמה שלטונית בלבנון ומוכנות לממן את שיקום לבנון. איראן, הפטרונית של חיזבאללה, רוצה אף היא בהפסקת הלחימה בלבנון כדי שחיזבאללה יוכל לשמר ואולי לשקם בעתיד את כוחו שנפגע. ולבסוף, חיזבאללה מוחלש והעדה השיעית, כמו שאר תושבי לבנון שיותר ממיליון מתוכם הם פליטים בארצם, רוצים הסדרה.
רחוקים מהסדר בעזה
בעזה, למרבה הצער, מדינת ישראל הרבה יותר רחוקה מהשגת המטרות האסטרטגיות. אמנם רוב כוחם הצבאי של חמאס וגא"פ פורק ושני הארגונים חזרו להיות ארגוני טרור וגרילה, אבל עדיין יש לחמאס יכולות צבאיות פעילות או שסוכמו. יותר מזה, לא כל המנהרות הושמדו, יש עדיין גדוד וחצי במחנות המרכז שעדיין לא נפגע והארגון מגייס מחבלים חדשים ומקים מחדש מרכזי פיקוד ושליטה במקומות שבהם צה"ל היה ועזב. ואולי אף חמור יותר, חמאס לא מוותר על שלטונו האזרחי ומשתמש בסיוע ההומניטרי שהוא מקבל מגורמים בינלאומיים כאמצעי שליטה ישיר באמצעות קביעה למי מחלקים ואיפה, ומוכר את הסיוע כדי לממן את פעילותו. בנוסף, אין גורם שיש לו השפעה מכרעת על חמאס ושיכול לגרום לו לשחרר את החטופים ולוותר כליל על השליטה ברצועה. המתווכות, ארה"ב, קטאר ומצרים, אינן מצליחות לשכנע את סינוואר לשבת לשולחן המו"מ בעת הנוכחית, מה שלמעשה תוקע את ישראל ואת אזרחי הרצועה במבוי סתום ומדמם.
המצב כרגע הוא שהפעולה הצבאית, שממוקדת בג'באליה, לא משיגה את מלוא מטרותיה. בצה"ל מודים שהלחץ אינו מספיק וכי ייתכן שיהיה צורך להכניס אוגדה נוספת לצפון הרצועה כדי לגרום למאות אלפי האזרחים שנשארו שם להתפנות
צה"ל פתח לאחרונה במבצע של אוגדה 162 בצפון הרצועה שלפי טענות חמאס, הוא מכוון ליישם את "תוכנית האלופים" שהגה האלוף (במיל') גיורא איילנד ושאמורה לפנות את תושבי צפון הרצועה דרומה - ואז להטיל מצור שמשמעותו מניעת סיוע הומניטרי מכל מי שנשאר ברצועה והוא, על-פי הדין הבינלאומי, מחבל ולוחם שמותר למנוע ממנו סיוע כלשהו. בישראל לא מודים שזו התוכנית, אבל גם לא מכחישים בצורה נחרצת. מכל מקום, המצב כרגע הוא שהפעולה הצבאית, שממוקדת בג'באליה, לא משיגה את מלוא מטרותיה. בצה"ל מודים שהלחץ אינו מספיק וכי ייתכן שיהיה צורך להכניס אוגדה נוספת לצפון הרצועה כדי לגרום למאות אלפי האזרחים שנשארו שם להתפנות ואז אולי, מחשש לאבד את צפון הרצועה כליל, חמאס יראה גמישות ונכונות למו"מ על עסקת חטופים וסיום הלחימה.
אבל הבעיה המרכזית הייתה ונשארה מציאת שלטון חלופי לשלטון האזרחי שחמאס עדיין מחזיק בו ונצמד אליו מכיוון שהוא המפתח להישרדותו ברצועה ולשיקום כוחו. כאמור, מה שמאפשר לחמאס לשמר את שלטונו הוא השתלטותו על הסיוע ההומניטרי. בישראל שוקלים דרכים להוציא מידיו את השליטה בסיוע, אחת מהן היא האפשרות שחברה אזרחית-אמריקנית בחיפוי צה"ל תכניס את הסיוע ההומניטרי לרצועה ותחלק אותו וגם תדע להגן עליו מפני השתלטות חמאס. נבחנות כמה הצעות בעניין הזה. בכל מקרה, מערכת הביטחון הודיעה לדרג המדיני שהיא אינה מוכנה לחלק בעצמה את הסיוע ההומניטרי ולסכן את חיילי צה"ל לשם כך.
אשר לשלטון אזרחי חלופי פורמלי, ישראל מכירה כי היא אינה רוצה לשלוט ברצועה. במשרד ראש הממשלה גם טוענים שהרשות הפלסטינית איננה כתובת, לא רק מפני שבן גביר וסמוטריץ' מתנגדים לכך שהרשות בהנהגת אבו-מאזן תרחיב את שליטתה לרצועת עזה ותקדם על-ידי כך את התהליך להקמתה של מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל. ההתנגדות נובעת, לדברי גורמים ממשלתיים, מכך שהרשות הפלסטינית אינה מסוגלת להשליט את מרותה על חמאס והיא למעשה דנה איתו על מעין חלוקת שלטון שבה אבו-מאזן ידאג לחינוך, לבריאות ולביוב וחמאס והגא"פ ימשיכו להתקיים כארגונים חמושים ברצועה, בלי אחריות לגורל האזרחים. מבחינת ישראל, מצב כזה הדומה למצב ששורר בלבנון בין הממשלה לבין חיזבאללה, אינו קביל.
למרות ההישגים הצבאיים ברצועה, כמו פירוק צבאות חמאס וגא"פ והעובדה כי ישראל מחזיקה בשני מסדרונות אסטרטגיים - נצרים ופילדלפי, לראש הממשלה ולמערכת הביטחון אין כעת תוכנית ברורה איך למוטט את שלטונו האזרחי של חמאס שהיא אחת ממטרות המלחמה החשובות. נחוצות יצירתיות וגמישות שלממשלה הנוכחית ולנתניהו העומד בראשה אין כעת, מסיבות פוליטיות ואישיות.
מטרת המלחמה הלא מוצהרת היא לשקם את ההרתעה האסטרטגית של ישראל כלפי כל גורמי ציר ההתנגדות השיעי בהובלת איראן. המכות שהנחית צה"ל על חיזבאללה וחמאס שיקמו אותה במידה רבה. אבל איראן, "ראש הנחש" הגנרטור שמפעיל את כל טבעת האש סביב ישראל, עדיין אינה מורתעת ומוחלשת
להרתיע את איראן
מטרת המלחמה הלא מוצהרת שלא קיבלה אישור פורמלי של הקבינט היא לשקם את ההרתעה האסטרטגית של ישראל כלפי כל גורמי ציר ההתנגדות השיעי בהובלת איראן. המכות שהנחית צה"ל על חיזבאללה וחמאס שיקמו במידה רבה חלק ניכר מההרתעה שאבדה ב-7 באוקטובר. אבל איראן, "ראש הנחש" והגנרטור שמפעיל את כל טבעת האש סביב ישראל, עדיין אינה מורתעת ומוחלשת. גם היא ספגה כבר מכות, והאפקט המצטבר של ההרס והאבידות שספגו חמאס וחיזבאללה יחד עם כישלונות מהלומות הטילים של איראן על ישראל, הביאו את ההרתעה הישראלית האסטרטגית למגמת עלייה חדה - אבל המטרה עדיין לא הושגה. הרבה תלוי באפקט שיהיה למהלומת התגובה של ישראל על מתקפת הטילים האיראנית שהונחתה עלינו ב-1 באוקטובר.
מרכיב חשוב בהרתעה של ישראל וביכולתה להשיג את מטרות המלחמה הוא מערכת היחסים עם ארה"ב והלגיטימציה הבינלאומית. מסיבה זו, המרוץ הצמוד מאוד במערכת הבחירות האמריקנית מחייב את נתניהו, המנווט כמעט לבדו יחד עם השר דרמר את מערכת היחסים עם ארה"ב, להתנהל בזהירות מרובה. מצד אחד, נתניהו כמעט אינו מסתיר את תקוותו לניצחון טראמפ בבחירות, אבל הוא מבין שסיכוייה של האריס לשבת בבית הלבן אינם פחותים בהרבה, ולכן הוא חייב לשמור על מערכת יחסים טובה ושפויה גם איתה. זו הסיבה שישראל, כך מסר ה"וושינגטון פוסט", הודיעה לארה"ב שהיא אינה מתכוונת לפגוע במתקני הנפט והגרעין של איראן במהלומת התגובה שלה וזו הסיבה שישראל, גם לבקשת ארה"ב וצרפת, הפחיתה מאוד את המהלומות האוויריות שהיא מנחיתה בביירות, בעיקר כדי לא לפגוע באזרחים אמריקנים.
השורה התחתונה: לישראל יש אסטרטגיה והיא מיושמת על-ידי צה"ל בהצלחה מסוימת, אבל העיקר עוד לפנינו בחודשים הקרובים. ייתכן שעד סוף השנה כבר נראה תוצאות, אבל גם כאן ראוי להוסיף הערת אזהרה: הממשלה והקואליציה הנוכחית הן בלתי צפויות, ועלולות להתגלות כ"בלוק חוסם" בפני הסדרה שתאפשר את השגת מרבית מטרות המלחמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.10.24
