פסק הדין המהדהד של בג"ץ בעניין מינוי ממלאת מקום ליו"ר הרשות השנייה היה שיחת היום במשרד המשפטים בכלל, ובלשכת היועמ"שית בפרט. אם לדייק, הוא היה לשיחת הלילה, שכן גם אחרי השעה חצות של אותו היום בו פורסם פסק הדין, נמשכו השיחות הבלתי פורמליות בין אנשי היועצת בנושא. ולא בכדי. זאת לא פעם ראשונה שהיועמ"שית חוטפת מבג"ץ, אך מכה כזו - שלושה שופטים שסוברים ששגתה לחלוטין משפטית - לא נראתה הרבה זמן. השופט נעם סולברג, שאליו הצטרף השופט חאלד כבוב, הוריד את דירוג האשראי של בהרב-מיארה משום שמנעה משר התקשורת להציג את עמדתו בדיון, עמדה שהתבררה לבסוף כנכונה.
בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, מתנהל מאבק כוחות של ממש בין הממשלה לייעוץ המשפטי לממשלה. בין הניצים נוצר חוסר אמון, חלקו מלאכותי ומאולץ כדי להתנער מהיועצת, וחלקו בשל חוות דעת חסרות תום לב מצד היועצת. היועמ"שית היא עובדת המדינה החזקה ביותר, ובכל זאת, סמכויותיה אינן מוסדרות, מפוזרות בשברי חקיקה. הלכת בית המשפט העליון כבר קבעה כי חוות דעת היועמ"שית מחייבת את הממשלה וכאשר מתגלה מחלוקת קוטבית בין הממשלה ליועמ"שית, אפשר שבית המשפט יכריע. עיקרון זה נלמד ממסקנות ועדת שמגר שבשנות ה-90 קבעה כי אמנם היועמ"שית תפקידה לייצג את המדינה בערכאות, אך "אין לדרוש מן היועץ המשפטי כי יטען בבית המשפט טענות שאינן מקובלות עליו".
כלומר, היועצת תחליט, אך כל עוד לא מדובר בעמדה מופרכת של הממשלה, היא חייבת להתיר את הייצוג הנפרד
אז אם היועמ"שית מייצגת את עצמה, מי מייצג את הממשלה? "לרשות רשמית, כמו לכל אדם, הזכות להיות מיוצגת על-ידי עורך דין שיפרוש את עמדתה", קבעה הוועדה. השופט אלכס שטיין קבע כי ללא ייצוג לממשלה, "להליך כזה לא נוכל לקרוא 'משפט', כמו כדורגל ללא שוער". והנה הקאץ': הוועדה קבעה כי אומנם היועמ"שית תחליט אם תצייג את הממשלה או לא, אך "במקרים בהם אין המדובר באי-חוקיות ברורה וגלויה (בעמדת הממשלה, נ"ב), מן הנכון שהיועץ המשפטי יחליט על התרת ייצוגה של הרשות הממלכתית החולקת על דעתו". כלומר, היועצת תחליט, אך כל עוד לא מדובר בעמדה מופרכת של הממשלה, היא חייבת להתיר את הייצוג הנפרד. העיקרון, שקיבל גם תוקף שיפוטי, מאפשר ליועמ"שית מרחב תמרון צר מאוד.
אלא שהיועמ"שית עושה דין לעצמה וכפי שקבע בג"ץ, חורגת משנקבע בוועדת שמגר. כמה חורגת? השופט סולברג קבע כי המשנה שלה ד"ר גיל לימון המציא קריטריון משפטי שאיננו קיים כדי למנוע משר התקשורת ייצוג נפרד. ולא בפעם הראשונה. גם בפסקי הדין גיגי אמיתי קבע בג"ץ שטעה היועמ"ש שלא העניק ייצוג נפרד, וישנם מקרים נוספים שלא הגיעו לפסק דין. הייעוץ המשפטי לממשלה רואה בייצוג הנפרד קריאת תיגר על מעמדו כמייצג הבלעדי של המדינה בערכאות, ופגיעה במוסד לא פחות. באופן טבעי, זה מה שמביא אותו לקבל החלטות שגויות המשליכות על מוטת כנפיו. כלל הוא שגוף לא יכול להיות שומר הסף של עצמו, וזאת בכל זאת הבעיה במסקנות שמגר, שאמנם התירה ליועמ"שית שיקול דעת צר מאוד להחליט, אך בסופו של דבר התירה לה להחליט לגבי עצמה.
אל לנו ללקות בתמימות, חוסר תום הלב מצוי במקרים רבים בצד של הממשלה. וזה תמרור האזהרה שהרימה השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבג"ץ הרשות השנייה, שמא חרדתה המוגזמת של היועמ"שית מהייצוג הנפרד תיהפך למציאות
אל לנו ללקות בתמימות, חוסר תום הלב מצוי במקרים רבים בצד של הממשלה. וזה תמרור האזהרה שהרימה השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבג"ץ הרשות השנייה, שמא חרדתה המוגזמת של היועמ"שית מהייצוג הנפרד תיהפך למציאות. לכן קבעה ועדת שמגר שהייצוג הנפרד יהיה במקרים חריגים, ולא מצב של שגרה. כבר קרה שהממשלה החליטה במקרה שהותר לה ייצוג נפרד, שהמייצג הופך ליועץ המשפטי שלה במקום היועמ"שית, בחריגה משקבע בג"ץ. היועמ"שית עלולה לקחת לממשלה את השוער, והממשלה עלולה לקחת את כללי המשחק. ישנה מסקנה ברורה אחת: כדאי להוריד את רמת האלימות במגרשים.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.10.24
