זה כבר לא סוד שהוטמן במדרכות וושינגטון הפוליטית. אחרי הריאיון הלא-ממש-מוצלח שהעניקה סגנית הנשיא קמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, לרשת הטלוויזיה "פוקס" התומכת בגלוי ובלהט במועמדותו של דונלד טראמפ, הטקטיקה שלה ברורה: פנייה ימינה כדי למשוך אוהדים מתלבטים של המפלגה הרפובליקנית. להשפיע ברגע האחרון, פחות משלושה שבועות לפני הבחירות, על קבוצה לא גדולה שאפשר לכנותה במושגים ישראליים "ימין ממלכתי". הם שמרנים וימנים אבל מסתייגים מהמועמדות המפלגת והכיתתית של טראמפ הקיצוני מדי, האלים מדי, הסהרורי מדי לטעמם. הם קהל היעד העיקרי שלה.
1 צפייה בגלריה
קמלה האריס בעצרת בחירות בדטרויט
(צילום: SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
האם קבוצה כזו אכן עשויה להכריע את תוצאות הבחירות לנשיאות במדינות מתנדנדות? והאם ברצונה לשאת חן בעיני "הימין הממלכתי" מפסידה האריס לא רק את תמיכת השמאל הדמוקרטי אלא גם את השדרה המרכזית של המפלגה? רבים בבירת אמריקה חוששים שאכן זו עלולה להיות התוצאה של שינוי חד במסרים של האריס. אומר פעיל בכיר במטה בחירות מקומי: "האריס התחילה את המסע שלה לנשיאות בתנופה, כשהיא מצליחה למשוך קהל מצביעים צעיר. יותר רדיקלי, יותר מהפכני. אך הסטטיסטיקה עבדה נגדה. שכבת מצביעים זו, מתברר, מעטה במספר, מרוכזת באזורי בחירה שממילא כבר הובטח בהם רוב גדול של תומכי המפלגה הדמוקרטית. בחיבוקה כעת את הבוחר המתלבט היא לוחצת חזק על הברקס השמאלי ומסיטה את הגה המסרים ימינה. כשמועמדת לנשיאות עושה זאת זמן קצר לפני בחירות, היא עלולה להיתפס כמבוהלת ולא אמינה. חסרת עמוד שדרה".
"באחרונה", מודה אנליסט פוליטי, "ניתן להסיק מקמלה שיש בסיס להאשמה המופרכת של המחנה הרפובליקני שלפיו ביידן היה אסון לאמריקה. במקום להתחנף לשונאי ביידן היא צריכה לאחוז בהישגיו"
במיוחד מודאגים פעילי השטח מהסתייגות האריס מהמדיניות של הנשיא ביידן. ההסתייגות מעוררת גם את השאלה הקשה היכן הייתה כסגנית הנשיא שלוש שנים וחצי, ושומטת את הקרקע מהטיעון – הנכון עובדתית ב-100% - לפיו תקופת נשיאותו של ביידן שיפרה ללא היכר את מצבה של הכלכלה האמריקנית. "באחרונה", מודה אנליסט פוליטי, "ניתן להסיק מהתשובות והנאומים של קמלה שיש בסיס כלשהו להאשמה המופרכת של המחנה הרפובליקני שלפיו ביידן היה אסון לאמריקה. במקום להתחנף לשונאי ביידן היא הייתה צריכה לאחוז בהישגיו בכל כוח השכנוע". בסוף שבוע זה כבר הודתה האריס בפליטת פה לא מוצלחת – בתשובה לשאלה לוחצת - שהתנתקות גורפת מהמדיניות של ביידן אכן "תהיה לא פרודוקטיבית".
תפנית מה ניכרה גם בדברי האריס על ישראל, לשמחתם של תומכיה היהודים הרבים, החזקים והעשירים. לא נעלמה לגמרי ה"הבנה" שגילתה בעבר למפגינים המאשימים את ישראל ברצח עם מתמשך, וזו מתפרצת מדבריה מדי פעם כשהיא שולפת תגובות מהמותן. אך היא יודעת עכשיו לקטוע מיד כל שיח בנושא באמירות כגון "עכשיו אני מדברת" ו"לא על זה באתי לדבר". המסר: מה שקורה בעזה, ישראל ולבנון לא בסדר היום שלי ולא ישמש נושא בהופעותיי. בתגובת הווידאו המוקלטת שלה להריגת סינוואר, האריס לא רק בירכה על החיסול ("נעשה צדק") אלא גם האשימה את סינוואר ב"הצתת מלחמת הרס בעזה".
"האריס ויתרה על תמיכת החלק הקנאי והאנטי-ישראלי הקולני בקהילה האיסלאמית, וטוב שעשתה זאת"
במקביל היא החריפה את הטון כלפי איראן. מסביר יועץ בחירות: "האריס ויתרה על תמיכת החלק הקנאי והאנטי-ישראלי הקולני בקהילה האיסלאמית, וטוב שעשתה זאת. לפי סקרי עומק שלנו, רוב המוסלמים האמריקנים מצביעים לפי מערך שיקולים פנים-אמריקני בסוגיות של כלכלה, תעסוקה, רווחה, הגירה, ובכך על המועמדת שלנו להתמקד. להתרחק כמה שניתן מהמלחמות הנוראיות אי שם במזרח התיכון".
ואחר כל זה, יש להאריס קלף מנצח וסיכוי טוב לנצח בזכותו. קוראים לו טראמפ, המועמד לנשיאות מטעם המחנה הרפובליקני, איש משונה השוקע לעיני כל בהזיות ובדיות, התפתלויות וגמגומים. ספק אם אי-פעם בתולדות ארה"ב היה פוליטיקאי פחות מתאים מטראמפ לכהן כנשיא ויותר מסוכן לגורלה כאומה. עוד רגע ויכריז על עצמו כשליח אל עלי אדמות; חכו ותראו.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.10.24
