ארבעה ימים לפני שאל"ם אחסאן דקסה נפל בקרב בג'באליה, חזרתי למקום שבו נולדה המיתולוגיה סביב אדם שהיה לוחם, מפקד ודמות מעוררת הערצה. שם, בכפר הדרום לבנוני עייתא א-שעב, הוא היה מפקד פלוגה צעיר בגדוד 75 של השריון בזמן מלחמת לבנון השנייה ב-2006. כוח צנחנים נקלע למצוקה וספג הרוג וארבעה פצועים. אחסאן נזעק לסייע ומיד מיקם שני טנקים בחיפוי ונכנס עם הטנק שלו לתוך האש. מי שהכיר אותו ידע שלא הייתה אופציה אחרת.
שני טילי נ"ט נורו לעברו והוא חמק משניהם. האש לא נפסקה, אבל היה צריך הרבה יותר מזה כדי לעצור אותו בדרך לסייע לכוחות שחיכו לו. "אחד החיילים צעק בקשר שהם חוטפים", שחזר אחסאן את הקרב, שנה לאחר מכן. הוא ירד מהכלי, העמיס את הפצועים והוציא אותם לשטח ישראל. בנימוקים למתן הצל"ש שקיבל על פועלו, נכתב כי גילה "תעוזה, אומץ לב, תושייה ומקצועיות". התכונות האלה היו שם מהרגע שעבר בבקו"ם ועד נשימתו האחרונה.
אחסאן, שכמו מפקדים רבים מהעדה הדרוזית קשר את גורלו בגורל המדינה, המשיך קדימה. נפגשנו שוב סביב ההתפרעויות של חמאס על גדר המערכת ברצועת עזה, ב-2018. הוא שירת כמפקד גדוד 82 תחת מפקד החטיבה, רומן גופמן, שמאז הועלה לדרגת אלוף ומכהן היום כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה. במשך שבועות רבים הוא לא ראה את הבית כדי לשמור כמה שאפשר על השגרה המייסרת של תושבי הנגב המערבי. יחד עם גופמן המשיך לאוגדת הגולן ושימש מפקד בחטיבה המרחבית בגזרה. בנובמבר לפני כשנתיים נפגשנו בפעם האחרונה. הצטרפתי אליו למארב מעבר לגבול הסורי עם כוח של חטיבת הצנחנים.
כמו גופמן, שהתריע בפני המטכ"ל הלועג על כשירות כוחות היבשה, אחסאן דיבר בפתיחות וביושר. כמו חבר אחר שהזהיר מההזנחה, תא"ל יפתח נורקין, הוא היה חלק מדור מפקדים שהתעצב בשנים שבהן הכוחות הרגליים נחשבו לנחלת העבר המאובק, לעומת היכולות הנוצצות של חיל האוויר ויחידות הסייבר והטכנולוגיה.
כבר שנה שיום אחרי יום אנחנו רואים עד כמה אין תחליף לדמויות מופת כמו אחסאן. רק בחודש יוני הוא נכנס לתפקיד מפקד חטיבה 401. "מכונת סיכול ודיוק", הוא קרא לה. אין תפקיד מח"ט מורכב ומסוכן יותר: נלחמים משריקת הפתיחה ולא יורדים מהמגרש לרגע, אפילו לא לאימון בצפון
כבר שנה שיום אחרי יום אנחנו רואים עד כמה אין תחליף לדמויות מופת כמו אחסאן. רק בחודש יוני הוא נכנס לתפקיד מפקד חטיבה 401. "מכונת סיכול ודיוק", הוא קרא לה. יחד עם לוחמיו יצא לחסל את חמאס ברפיח ולאחרונה בג'באליה. נראה שאין תפקיד מח"ט מורכב ומסוכן יותר: נלחמים משריקת הפתיחה ולא יורדים מהמגרש לרגע, אפילו לא לאימון בצפון.
בג'באליה הלחימה אף עיקשת במיוחד: בניגוד לדיווחים נוחים ואופטימיים, האוכלוסייה האזרחית כמעט לא מתפנית דרומה וחמאס משיב מלחמה. הכוחות מחטיבות השריון 460 ו-401, שאליהן הצטרפה בימים האחרונים גם גבעתי, חיסלו לפי צה"ל מאות מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה רבים. בצבא מגלים שאותרו גם מנהרות שנהרסו על-ידי צה"ל ונחפרו מחדש. עד כדי כך המאמץ שם סיזיפי. ואחסאן, כרגיל, צעד בראש. הקצין נהרג ממטען אחרי שירד מהטנק שלו, בדרך לנקודת תצפית. לצידו היו גם מפקד גדוד 52, שנפצע קשה, ושני קצינים נוספים. דבר מותו הכה כמו ברק את מי שהתוודע לאישיות שלו, להשפעה שלו על צעירים ולאובדן של מפקד נוסף שעתידו היה לפניו. שישה אלופי משנה בסך הכל איבדה האומה מאז 7 באוקטובר. אחסאן הוא השני שנהרג בשטח עזה, אחרי אל"ם יצחק בן בשט ז"ל.
כמה סמלי שאחסאן, שגבורתו התגלתה במלחמת לבנון השנייה, נפל במלחמה שמייצגת את כברת הדרך שעבר הצבא מאז הביקורת על "מפקדי הפלזמות", שיושבים מאחור בזמן שהלוחמים מחרפים נפשם. והמחיר האישי והלאומי כבד, אבל כך גם הגבורה, הדוגמה האישית והרוח שבלעדיה אי-אפשר לדבר על ניצחון.
"שנהיה ראויים לכם, הלוחמים והמפקדים שנלחמים בגבורה, ולפצועים הגיבורים שלנו שנלחמים להשתקם וחלקם אף חזרו לשדה הקרב. וכמובן: שנהיה ראויים לחללים ולמשפחות השכולות היקרות". את המילים הללו אמר אחסאן בנאום הכניסה לתפקידו כמח"ט 401. גיבור ישראל, אחסאן דקסה, איש אמיץ, ישר וחסר פחד. אם למענו לא נעשה הכל כדי להיות ראויים, עבור מי כן?
פורסם לראשונה: 00:00, 21.10.24