בשיא הקורונה, כשאסור היה לצאת מהבית לרדיוס של יותר מ-100 מטר, ענבר ויערי יצאו לאחד הדייטים הראשונים שלהם, שבזכותו הם הפכו להיות משפחה - משפחת ויגדר, ההורים של ארי הקטן, שהיום הוא בן תשעה חודשים.
"לדייט הראשון היא איחרה לי בשעתיים כי אביב, הבעלים של קרוספיט פלורנטין, החזיק אותה אקסטרה זמן באימון", סיפר יערי, שחזר להתאמן במכון שנחשב לבית השני שלו ושל ענבר, שנרצחה בתחילת החודש בפיגוע ביפו, יום אחרי שהסתיימה השבעה לזכרה. "בדייט הבא כבר התגנבנו לקרוספיט כדי לעשות שם ערב משלנו".
אביב ורדי, הבעלים של מועדון הקרוספיט כבר 12 שנה, המשיך: "אני זוכר את הלילה הזה ועוד הרבה לילות וימים של בילויים משותפים, כמעט כל יום מאז ועד הפיגוע, כאן ממש במועדון קרוספיט שלנו. היא כבר שש שנים מאמנת פה. היא עזרה לי בניהול העסק, היא ספורטאית בדם, מורה לספורט. מאמנת-על. מתאמנים היו נגנבים עליה. כל יום הייתה מתאמנת, אין דבר כזה".
איך היא ויערי הכירו?
"פה, שידכתי ביניהם. היא ראתה אותו לפני שלוש שנים כשהוא התחיל להתאמן פה, התלהבה ממנו ואמרתי לה שאני אכיר לה אותו. הוא בהתחלה שיחק אותה, כי היא קצת יותר מבוגרת ממנו, אבל לא הותרתי לו ברירה. הם יצאו שנה והתחתנו. שיגעתי אותו להציע, לקחתי אותו בכוח לקנות טבעת. ואז היא נכנסה להיריון והתאמנה עד היום האחרון, מפה הלכה ללדת".
על הקיר של מועדון הקרוספיט, ליד הפרסים שבהם זכה המועדון, יש תמונות לזכרם ולשובם: תמונה של החטוף אבינתן אור שנחטף משטח הנובה, של קוסטה סושקו שנפל בלחימה בעזה, ושל אלה חמוי שנרצחה בנובה. כולם התאמנו בקרוספיט שנים, ועכשיו כל המתאמנים והמאמנים מפחדים מהרגע הקשה שבו יתלו גם את התמונה לזכר ענבר.
"היא לקחה מאוד קשה כל אחד שנהרג, נחטף וקשור למועדון הזה", אמר אביב. "איך אשים עכשיו תמונה לזכרה? אבינתן אור התאמן פה חמש שנים. בבוקר של 6 באוקטובר הוא התאמן איתי ולמחרת חטפו אותו. ויש את סשקו ששירת בהנדסה קרבית ונהרג בעזה, ואת אלה שירו בה במסיבה. שבוע היא הייתה במצב קשה עם שבעה כדורים ברגליים. כשהודיעו שהיא פצועה, ענבר הייתה הולכת למשפחה שלה כל יום. יערי מגלניסט, שלושה חודשים היה בעזה, וכולנו רעדנו שהוא לא יחזור".
ספר על היום שבו ענבר נרצחה.
"באותו יום היא הייתה אמורה להחליף אותי במועדון כמאמן. דיברנו בבוקר שיחה ראשונה, עוד שיחה ב-15:00 בצהריים והיא הייתה אמורה לבוא בערב. שלחתי לה הודעה בשעה שהיא הייתה אמורה להיכנס, ראיתי שהיא לא עונה, התקשרתי ליערי והוא אמר שהוא לא מוצא אותה ושהיה פיגוע ביפו, מטר מהמועדון. הוא סיפר לי שהתקשרו אליו מוולפסון ואמרו לו שהתינוק ארי נמצא שם, שוטר הביא את התינוק עם תעודת הזהות של ענבר. נסעתי לשם להיות איתו, השוטר היה עם התינוק ביד וחיפש אותה".
קליקה של מתאמנים
יובל (36) מתל אביב מתאמן בקרוספיט 12 שנה. הוא הכיר שם את ענבר, ואז את יערי, ויחד עם אשתו דנה הם הפכו להיות הדאבל דייט הכי חזק במועדון הכושר. "היינו מתאמנים ביחד בשעות שלא הוקדשו לאימוני קבוצה", סיפר יובל, שמשרת עכשיו במילואים. "קליקה של מתאמנים יחד, נשואים עם ילדים. היינו רביעייה של חברים מאוד טובים. היינו מבלים שעות ביחד, כי כל אימון זה המון זמן. קרוספיט פלורנטין זה בית. קרוספיט זה הפסיכולוג הכי טוב בעולם וכולנו עם אותה שריטה של זה. תמיד כיף לבוא".
עוד אמר כי "בימי שבת, לפני הילדים, היינו נפגשים במועדון בעשר ומתאמנים עד שתיים. יערי וענבר הכי חמודים בעולם, כל הזמן חיוביים. בקרוספיט אוהבים לדחוף לקצה, תמיד הכול תחרותי אבל הכי חברי. כשהבת שלנו נור נולדה לפני שנתיים, הם היו הראשונים שהביאו לנו מתנה - בובת קטלבל, קרוספיט לילד קטן. בימי שבת, כשהמועדון היה סגור למתאמנים ורק הקליקה שלנו הייתה מתאמנת, ארי היה שוכב על משטח הפעילות שלו ומסתכל עלינו מבסוט מהחיים".
ואיך היה לחזור אחרי הפיגוע למקום שהיה הבית שלכם? מרגיש שונה?
"לא היה לנו קל לחזור להתאמן. בפעם הראשונה שנכנסו למועדון, ארבעה ימים אחרי, היינו שבורים. אנחנו לא רוצים לשים את ענבר על הקיר איפה שיש את החטופים והנרצחים. מה היא קשורה לקיר הזה? זה קשה וזה שוק. אבל מצד שני זה חיזק את הקשר בינינו, צריך להיות עוד יותר חזקים בשביל יערי. יהיו אימונים לזכרה, ננצור את המורשת שלה".
איזון בין אמא למאמנת
שי התאמנה ארבע שנים אצל ענבר, אחת הדמויות שהיא הכי העריצה מאז שהכירה אותה לראשונה, וגם לה היה קשה לחזור להתאמן בלעדיה. "ענבר הייתה הלב של הקרוספיט", אמרה. "היא הייתה המאמנת שכולם חיכו לשיעור שלה, סמל של כוח נשי מתפרץ שלא מוותר באימונים. אחרי ארבע שנים שהתאמנתי אצלה מדי שבוע, ביקשתי שתעביר לי אימונים אישיים ומפה לשם תוך שבוע היינו מתאמנות אני, היא וארי ביחד. ענבר גידלה את ארי בצל המלחמה, כשיערי במילואים, ולכן ארי היה איתנו הרבה בזמן שהיא אימנה אותי.
לדברי שי, "לא היה אכפת לי משום דבר, העיקר שתאמן אותי. ענבר ידעה איך לעשות את האיזון המדויק בין להיות האמא המחבקת והקשובה לצרכים של ארי לבין המאמנת ששמה לב לכל פרט קטן אצל המתאמנים שלה. היא הפכה לפסיכולוגית שלי, המנטורית שלי. הסתכלתי עליה בהערצה איך אחרי הלידה היא חזרה לעצמה כל כך מהר בזכות שגרת אימונים שלא ויתרה עליה לרגע. היא אבדה נוראית לכל המתאמנים שלה, הילדים שהיא אימנה בבית הספר, לקבוצת הקרוספיט ובפרט של פלורנטין. אתאמן חזק לזכרה כל חיי, כדי שהיא תמיד תהיה גאה בי".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.10.24
