בבוקר 7 באוקטובר הן היו אמורות לקום לפתיחת ציר 10 בחג, אבל הן הוקפצו לדרום העוטף, היישר לאזור לחימה. משעות הבוקר ועד חצות הן היו במוצב סופה. יום שלם, חמש לוחמות, בהן חובשת גדודית, פרמדיקית, חובשת, אחות ונהגת, תיפקדו בגבורה ותחת אש וטיפלו בעשרות פצועים.
באותה שבת היו 11 לוחמים במוצב כשעשרות מחבלים ניסו לכבוש אותו. בהמשך היום הגיע סיוע, שבו הייתה גם סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל, שקפצה למוצב והובילה את הלוחמים תחת אש, ולאחר מכן גם את לוחמי שייטת 13.
צוות תאג"ד קרקל הגיע אחרי המג"דית. סגן ניצן תרשיש (21), תושבת קריית אונו, הייתה אחות בתאג"ד וכיום היא מפקדת מרפאות מומחים בירושלים. "לא הייתי אמורה לסגור את השבת הזו", היא מספרת. "באותו בוקר המג"דית אור מעירה אותי ואומרת לי: יש אירוע על הגדר. תקפצו. עוד לא ידענו את גודל האירוע. ציחצחנו שיניים והלכנו לאמבולנס. כשהגענו למוצב סנאי פגשנו את המ"גדית, כולם על ציוד, וסטים, קסדה. שם הבנו שאנחנו הולכות לקראת משהו אחר. ואז המג"דית עולה מולנו ואומרת שיש שני אירועים, אחד בסופה. אמרנו, 'בואו נלך לשם. אין שם כוח רפואי ויש יותר פצועים'".
אריאל רומן (22) מתל אביב הייתה אז פרמדיקית בתאג״ד קרקל. "לא הבנתי בכלל לאיזה אירוע אנחנו נכנסות. חשבתי שאפגוש פצועים מרסיסים ופגיעות הדף מרקטות. ואז אנחנו פוגשות את הפצועים הראשונים סמוך למיגונית ליד אחד המושבים. הם היו בני זוג. שאלתי, 'איפה הרסיסים פגעו בך?' והוא אומר: 'בא מחבל וירה בי'. היינו צריכות להמשיך למוצב סופה והחלטנו לקחת אותם איתנו. שיכנענו אותם שעדיף שיהיו עם צוות רפואי, ואיתנו. כי יש לנו נשק".
הבחור שפגשו הלוחמות בצומת כרם שלום הוא מאור חזן (29), תושב אבשלום, שהיה עם בת זוגו בדרך הביתה כשנתקלו במחבלים. "באתי מאזור סופה, שם פגשתי את המחבלים ושם ירו בי", הוא משחזר. "לא רציתי להגיע למוצב, אבל אמרתי לעצמי, טוב, לפחות אני עם לוחמים ואמבולנס. ושם נהיה כאוס. התחילו לתת טיפול רפואי לפצועים כשכל הזמן יורים עלינו. היינו ממש באמצע שדה קרב. הפרמדיקיות תיפקדו בצורה פנומנלית. אני לא יודע איך הן עשו את זה".
"הדאיגו אותי דברים פרקטיים באותו זמן", אומרת רומן. "עבר לי בראש שאני מכניסה אזרחים לאירוע רב-נפגעים וגם אותם נצטרך לפנות. הייתי בטוחה שנחבור לעוד כוחות. לא הבנתי למה רק אנחנו פה, אבל לא היה זמן לשקוע בזה כי היה צריך לטפל בפצועים. ירדתי מהאמבולנס כרגיל, ואז אמרו 'תתכופפי! שלא יירו עלייך'. זה היה קצת כאפה. כל הסיטואציה הייתה מבולגנת אבל אני זוכרת די הרבה מהפצועים. אני זוכרת התעקשות של כמה מהם להישאר להילחם, אפילו שנפצעו. בהתחלה התגובה האוטומטית הייתה 'שקט, אתה פצוע ובא איתי'. לאורך היום הבנתי שצריך אותם. פתאום הבנתי שהם היו נחושים להישאר ולעזור. הלוחמים היו איתנו, נתנו לנו כוח להמשיך ושמרו על רוח טובה".
מוריה עמר (21) מיבנה, נהגת האמבולנס, הובילה את הצוות לגזרה. "בהתחלה לא ידענו לאן אנחנו נוסעות", היא אומרת. "לא היה לנו כלום. המג"דית אמרה לנו להגיע לסופה, מחוץ לגזרה שלנו. אני זוכרת שהגענו קודם ליישוב, מאחוריי שני אופנועים, ואנחנו שומעות יריות. כשהגענו ראינו רכב הפוך ומאחוריו פצועים. הבנות ירדו לתת טיפול והתחלנו לפנות אותם למנחת באבשלום. לא ספרתי כמה נגלות עשינו, אבל היו הרבה. בדיעבד סיפרו לי שעם כל יציאה שלי מהבטונדה ירו לכיווני, ו-RPG פיספס אותי בשניות. היה הרבה בלגן. במהלך הלחימה שייטת 13 נכנסו והוציאו את כולם".
החובשת הגדודית אורי חלמיש (21) מראשון לציון מספרת ש"עד הערב לא הבנתי את גודל האירוע. באחד הפינויים היינו עם ארבעה פצועים, כולם קשה, ונסענו למנחת עם טנק שמלווה אותנו כי בציר היו מחבלים. ירו לכיוון שלנו RPG, והנהגת פשוט דפקה רוורס וניצלנו. היינו תקועים עם פצועים שעתיים בגלל המחבלים, ופתאום נהיה קצת שקט. לא יכולנו לזוז לשום מקום, ואז אני מבינה שאני צריכה להמתין לעזרה כשהחיילים במוצב מתחננים לעזרה. לא הלכנו עד שלא פינו את כולם".
ודווקא בסיטואציה הכי כאוטית, החובשת חן ביסטריצקי (21) מחדרה פגשה את מי שיהפוך לבן זוגה. "טיפלתי בפצוע מסיירת נח"ל. הוא חיפש אותי לפי השם הפרטי, וכמה ימים אחרי העלו פוסטים על התאג"ד שלנו. הוא שלח לי הודעה: 'תודה רבה על הטיפול', ומשם זה התגלגל. הוא עכשיו במילואים. חזר לעזה חודשיים אחרי הפציעה".
"למיטב ידיעתי הפצועים שטיפלנו בהם בחיים", מסכמת רומן. "אני חושבת שזה היה קרוב ל-40 פצועים. היו כאלה שדאגנו להם מאוד. היו רגעים שאת שולחת פצוע לא-יציב במסוק ואת חרדה לגורלו ולא יודעת מה יהיה איתו. זו תחושה מאוד קשה. בתוך כל הכאוס היה פצוע שהגיע אלינו, ואני וחן הסתכלנו זו על זו; הבנו שהוא חייב טיפול דחוף, תחבושת שמכניסים לפצעים עמוקים. זה היה קריטי. מצאנו אותו אחר כך בתל השומר, והסתבר שהיה לו קרע בעורק. ראינו אותו יחד עם המשפחה וזה היה מרגש לדעת שהוא חזר אליהם".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.10.24
