כשמונה רנ"צ דני לוי על ידי השר לבטחון לאומי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, אחד מראשי האכיפה במדינה, ידעו הכל למה נכנסה כלה לחופתה. איש לא ציפה שבן גביר יבחר לתפקיד איש שחרת על דגלו את אכיפת שלטון החוק. כשרואים את מינויי הממשלה הנוכחית, חותמים על הביטוי "הרע במיעוטו".
הציפייה הציבורית מרנ"צ לוי היא שתיפקודו ידמה לתיפקודו של קודמו בתפקיד, קובי שבתאי – הפעלת הדנ"א השוטרי על פי אמות מידה חוקיות, מסורתיות וממלכתיות. כך, כאשר השר ידרוש ממנו לקבל החלטות בעלות מניעים זרים הוא יתנגד.
אולם, סמוך לתחילת כהונתו לוי נחל את כשלונו הראשון. הדחתו של היועץ המשפטי של המשטרה תנ"צ אליעזר כהנא מתפקידו ו"קידומו" לתפקיד אחר נעשתה בלא הליך סדור והוגן. ההערכה הרווחת היא כי היא בעיקר נעשתה על רקע זעמו של השר בן גביר על כך שכהנא הביע בפני בג"ץ עמדה מקצועית בעניין הקפאת מינויו של סנ"צ מאיר סויסה לתפקיד במחוז תל-אביב.
הכל צפוי והרשות נתונה
בטווח שעות, לפני ההכרזה על כך, הודיע המפכ"ל לכהנא על המהלך בלי לשאול לדעתו ואף בלי לתאם עם היועצת המשפטית לממשלה. זו שעל פי המסורת והחוק תנ"צ כהנא בכלל כפוף לה מוסדית, כמו כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
הכפיפות הזו אינה רק מוסדית - כפיפות כל היועצים המשפטיים ליועץ המשפטי לממשלה, כמו כל החשבים במשרדי הממשלה הכפופים לחשב הכללי באוצר. היא נולדה למטרה אחת: שהיועצים המשפטיים יהיו כפופים לסמכות מקצועית, בהבדל מכפיפות לשרים הפוליטיים. שהחלטותיהם תהינה עצמאיות, נקיות מלחצים של השרים וישמשו רק לטובת הציבור בישראל.
למפכ"ל המשטרה יש סמכות חד-משמעית למנות, להחליף ולנייד בכירים במשטרה. אין על כך עוררין
יש לציין כי למפכ"ל המשטרה יש סמכות חד-משמעית למנות, להחליף ולנייד בכירים במשטרה. אין על כך עוררין. גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אינה מטילה ספק בסמכותו. השאלה היחידה היא איך בעל סמכות משתמש בהפעלתה.
כהנא הוא הקדימון
כאן נכנס למשוואה שיקול הדעת של המפכ"ל. האם פעל ממניעים מקצועיים, לא זרים, ללא הכתבה של הדרג הפוליטי. האם פעל בשקיפות ובהוגנות. בכל אלה כנראה נכשל לוי, ועל כך התרעמה היועצת כשהנחתה אותו להקפיא את הדחתו של תנ"צ כהנא מתפקיד היועץ המשפטי למשרד לביטחון לאומי ו"קידומו" כביכול לתפקיד ראש מחלקת התביעות של המשטרה.
בהרב-מיארה, למעשה, הוציאה כרטיס צהוב ועצרה את ההדחה עד לבירור. אלא שהיועצת מבינה כי הדחת כהנא עלולה להוות את הקדימון למה שעלול, ואולי אף צפוי להתרחש כבר אחרי החגים - ולהיות מדרון חלקלק לפגיעה בעצמאותם של כל שומרי הסף. בהרב-מיארה סבורה כי לא יהיה ניתן לקיים מינהל ציבורי תקין ועצמאי בדרך של עריפת ראשים, התנהלות שרירותית, מבזה ומבטלת כלפי מקצוענים ושומרי סף מכל הסוגים והדרגות.
האיום על עצמאות המשטרה
כדי להקנות להדחה לגיטימציה ולהדק את שורות התמיכה של השוטרים בו – קרא המפכ"ל באיגרת מיוחדת שהופנתה אליהם לתמוך בצעדו מול היועצת. הוא מבטיח להם בתמורה לנאמנותם גיבוי בכל צעד מצעדיהם. במה שנראה ככפירה בהנחיות בהרב-מיארה הוא מנסה להפוך את הקערה על פיה.
הנימוק שלו מראה כמה הוא חי בעולם הפוך, שבו הציבור רוכש אמון במשטרה, אף על פי שידוע כי אמון זה נמוך ממילא
מדבריו עולה שמי שמאיים על עצמאות המשטרה היא היועצת המשפטית ולא הוא במעשיו. והוא אף מסלים את השיח – המשטרה לא תאשר דריסת רגל לאיש בפיקוח עליה. הנימוק שלו מראה כמה הוא חי בעולם הפוך, שבו הציבור רוכש אמון במשטרה, אף על פי שידוע כי אמון זה נמוך ממילא.
וישנה פסיקת בג"ץ בדרך והיא מדירה שינה מעיני רבים. הרכב מורחב של שופטים יושב על המדוכה באשר לחוקתיות "חוק בן גביר". על פי השיהוי במתן ההחלטה, נראה שהם או לא מבינים את אחריותם, או שגרוע מכך - הם מורתעים. החוק הזה, שהוגש לבן גביר כאתנן קואליציוני, העניק לו סמכויות מרחיקות לכת לשלוט במשטרה, מהותית ומבצעית; כולל מינויים. נאסר על בן גביר, בינתיים, להשתמש בסמכויות אלה עד להכרעת בג"ץ. בן גביר, כאמור, לא שם על ההחלטה. הוא שועט קדימה, וההערכה היא שהמפכ"ל לוי פעל כפרוקסי שלו, או גרוע מזה, ברוחו של השר.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.10.24
