ככל שהימים הופכים לשבועות, והפעולה הקרקעית של צה"ל מתקרבת לחודש ימים מעבר לגדר הגבול, סימני ההתאוששות של חיזבאללה ניכרים - וגם בסוף השבוע נמשכו הקרבות הקשים בדרום לבנון.
אחד החללים מלפני כשבוע נפל, לפי ההערכות הצבא, מירי צלף של חיזבאללה, במה שנראה כדפוס הצליפה הראשון והמוצלח של צבא הטרור, כלומר ירי מדויק ונסתר, ממרחק של כמה מאות מטרים. בנוסף, הכוחות בשטח מדווחים על יותר ויותר טיווחים שלהם, כלומר מטחים לעבר הפלוגות שפועלות בכפרים ובשטחים הסבוכים המבוצרים (שס"מים).
כדי להתמודד עם כך נדרשים הכוחות להקפיד על משמעת מבצעית ללא ריכוז של חיילים רבים באותה נקודה – בעיקר בשטח פתוח – וללא חזרות על תנועה באותם נתיבים מבצעיים ולוגיסטיים. בנוסף, לכוחות יש התרעה שכורזת מרמקולי מכשירי הקשר שלהם, כאשר מזוהה שיגור לעברם.
במקביל, בשקט-בשקט, החלו בשבוע האחרון חטיבות צה"ל לפעול כבר בקו הכפרים השני, ולא רק באלו הנושקים לגבול, ומצבורי הנשק של חיזבאללה שנמצאים באזור הופכים לבור ללא תחתית – ולכן תיתכן הארכה של הפעולה מעבר למתוכנן.
מדובר גם בעיירות גדולות יחסית שאמנם עדיין קרובות לגבול, אך מרוחקות כבר בטווח של חמישה קילומטרים בממוצע ממנו. מעניין יהיה לראות אם פיקוד הצפון ידרוש מהדרג המטכ"לי והמדיני אישור להרחיב את המבצעים האוגדתיים הללו גם אל מעבר לכפרי ההזנקה בקו המגע.
בדרום לבנון יש כ-70 כפרים שיעיים והתוכנית הראשונה, שגם הובטחה לאמריקנים והוצהרה בפני הציבור הישראלי, דיברה על פעולה קרקעית "ממוקדת ומוגבלת" להסרת איום הפלישה, מהמרחב הסמוך לגבול בלבד. במרחב זה יש כ-15–20 כפרים ו/או שס"מים לאורך הגבול, שנמתח על פני 130 קילומטר בין ראש הנקרה להר דב.
שלוש מגמות צפויות להשפיע על ההכרעה בסוגיה: האינטרסים של הדרג המדיני בהארכת המלחמה בעוד כמה חודשים לכל הפחות; היקף האבידות מקרב חיילי צה"ל שעולה משבוע לשבוע בלבנון, כפונקציה שמשפיעה על דעת הקהל בארץ ועל הביטחון של מקבלי ההחלטות; וגם דחיפה מלמטה, של מפקדים בדרג השטח כמג"דים, מח"טים ומפקדי אוגדות, לקבל עוד נתח להילחם בו, להתקדם לעוד כפר ולעוד שס"ם בעומק דרום לבנון. המפקדים הללו מדווחים על כמויות ואיכויות בלתי הגיוניות של אמצעי לחימה שהם מגלים בכל יום, על נשק מתקדם וארוז לעילא כמעט בכל בית שבו הם נתקלים, שחלקו הגדול מתוצרת רוסית ואיראנית.
חלק מאותם מפקדים זוכרים על בשרם, כקצינים צעירים, כבכייה לדורות את ההזדמנות שהוחמצה בצוק איתן בקיץ 2014, אז צה"ל פעל רק להסיר את איום הפלישה לנגב המערבי מ-32 המנהרות החודרות לישראל. המפקדים אז לא הורשו להעמיק את הפגיעה הקרקעית בחמאס אל מעבר לקילומטר או שניים מגבול הרצועה. כמעט עשור של התעצמות חמאס לאחר מכן, התנפץ ברגע אחד על הנגב המערבי – בבוקר 7 באוקטובר 2023.
בסוף השבוע איתרו לוחמי חטיבת המילואים הנח”ל הצפונית 228 (אלון) גם אמצעי לחימה צה”ליים, כולל מרגמות ומקלעים כבדים. מדובר בחלק מהארסנל של חיזבאללה בכפרי ההזנקה לגליל שנושקים לגבול. לפי הערכות מצטברות בצבא, בכל כפר שכזה יש 5,000–10,000 אמצעי לחימה שונים שנשמרו ותוחזקו היטב לאורך השנים לטובת פלישה לגליל. לא ברור כיצד הגיעו אמצעי הלחימה הישראליים לחיזבאללה ובצבא בודקים זאת, אך גם במלחמת לבנון השנייה איתרו כוחות צה”ל נשק ישראלי בידי חיזבאללה, שנותר כנראה כשלל מתקופת רצועת הביטחון. מרבית הנשק התקני של כוחות רדואן הוא איכותי ותקני מתוצרת רוסיה ואיראן.
על אף האבידות הכבדות בימים האחרונים, הלוחמים בשטח ממשיכים לצבור הישגים. כך למשל לוחמי חטיבת הצנחנים במילואים (55), שפועלים בעיירה שיעית בקו הכפרים השני בגזרה המזרחית של דרום לבנון, לוקחים חלק מרכזי במגמה שעליה דווח לראשונה ב-ynet: לשבות כמה שיותר פעילי חיזבאללה.
משתמשים בחומר הנפץ של חיזבאללה
בימים האחרונים כיתרו הלוחמים מבנה שבו הסתתרו שני לוחמי רדואן כשעליהם מדים, קסדות, וסטים וציוד לחימה. המחבלים פתחו באש ראשונים, אך הכוח החטיבתי העדיף לנסות ללכוד אותם לאחר שהשיג שליטה מלאה ובטוחה על הבית שבו התבצרו. וכך, במשך דקות, הלוחמים ניהלו מעין נוהל "סיר לחץ" על המבנה, שמוכר יותר מזירת איו"ש. הם ירו לעבר הבית וכרזו להם להיכנע ולהסגיר עצמם. לאחר שאלו סירבו והמשיכו בירי, שלח מג"ד 7155 שפיקד על האירוע כמה חימושים לעברם, מהאוויר, שחיסלו את השניים. "היו להם גם טילי אר-פי-ג'י, והכוח הראשון שלנו באירוע עמד בערך 20 מטר מהם, אבל הם לא פגעו בו בגלל ההתנהגות המקצועית של הלוחמים שלנו", תיאר קצין שנכח באירוע. "הם הגיעו לבית שנהרס קודם חלקית בהפצצה של חיל האוויר, אולי כי חשבו שלא נתאר לעצמנו שאחרי התקיפה יהיו בו מחבלים".
הכוח ירה טילי כתף על המבנה אך לא הכניס לזירה טנקים. הסיבה: צוותי הקרב החטיבתיים בלבנון ממעטים להשתמש בטנקים, בטח לא באותה כמות בהשוואה לתמרון ברצועת עזה, שם בראש כל צוות קרב גדודי בכל התקפה נסעו ראשונים דחפורי D9 וטנקים. בלבנון זה אחרת: בפיקוד הצפון נערכו היטב למלכודות הקורנט, אותו נ"ט מתקדם של חיזבאללה, ולצידו הילמאס שאינו דורש קו ראייה ישיר ופועל כמו הטיל גיל הישראלי.
כחלופה, מי שמובילים את הפעולות הם לוחמי החי"ר. כל מ"פ ומג"ד שפועלים כעת בדרום לבנון מנתחים לפני היציאה להתקפה, גם בסיוע טכנולוגיות מיפוי תלת-ממדיות שמנפקת יחידה 9900 של אמ"ן, את סכנות הנ"ט של חיזבאללה, זוויות הירי של טילי הנ"ט המתקדמים שלו, ולכן את ההובלה נוטלים ברגליים, החי"רניקים.
"קשה יותר לאויב לזהות חיילים הולכים בצעידה מבצעית ומקצועית נסתרת כמו שלמדנו והתאמנו, מאשר טנקים או נגמ"שים גדולים ורועשים, שלהם חיזבאללה הכין מלכודות רבות, במטחי נ"ט מכיוונים שונים ובזירות מטענים. אנחנו כן משמשים בטנקים שיורים ומפגיזים ופועלים יחד עם החי"ר, אבל מעמדות אחוריות ובטוחות. הם עולים לפעמים לעמדה, תוקפים ומשתמשים בטכניקות שלהם כדי לא לספוג אש", הסביר הקצין. "כדי לפצות על כוח האש חילקנו ללוחמים המון טילי כתף, כמו לאו ומטאדור. הם סוחבים יותר על הגב שלהם, וזה לא קל, לא למילואימניקים בני ה-30 וה-40 ותאמין לי שגם לא לסדירים בני ה-20, אבל זה כוח אש חזק ויעיל ואנחנו משתמשים בו פה הרבה. החי"ריניקים משתמשים גם בהרבה אמצעי חבלה ומטענים לפוצץ צמתים חשודים וחשובים כדי להתקדם ליעדים. פלוגת ההנדסה בגדוד פעילה מאוד, כחלופה ל-D9 בהתקדמות הראשונה. זו ממש אומנות להפעיל פה טנקים בטופוגרפיה ההררית של לבנון".
לוחמי המילואים החלו בימים האחרונים לנצל גם את האמל"ח של חיזבאללה, מאחר שיש עשרות טונות ממנו שצריך להשמיד, ולא תמיד יעיל ובטוח להעביר אותו לשטח ישראל. הלוחמים נעזרו בחומר הנפץ התקני של חיזבאללה כדי ליזום פיצוצים להשמדת מערומי האמל"ח של חיזבאללה, מנהרותיו וחמ"לי הטרור שלו.
בחטיבה 55 מנצלים גם את יכולות העומק של הלוחמים, בכל הקשור לניוד מתקדם, כדי לעמוד במשימות בצורה יעילה. הרחפנים של החטיבה מסייעים גם בניוד אמצעים, אמנם בהיקפים קטנים. "זו עבודה סיזיפית אך נדרשת, לעבור בית-בית ולטהרו מאויב או מאמל"ח", סיפרו בחטיבה.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.10.24