בדברי הימים יירשם מבצע "ימי תשובה" כרגע היסטורי שבו ישראל, מדינה של פחות מעשרה מיליון תושבים ותושבות, הצליחה להרים מתקפה במרחק של 1,600 קילומטר משטחה על אדמת אימפריה שבה מתגוררים 80 מיליון איש. מדובר בהישג שמביא לשיא שנים ארוכות של איסוף מודיעין, שיפור יכולות ואמונה מוחלטת ביכולת של הבלתי אפשרי להיתפס כאילו זה מובן מאליו. לכן גם אי-אפשר לקחת ברצינות אמירות כגון "דרדלה" על פעולה שבה האויב היה מוכן לחלוטין בהגנה, ובכל זאת ספג פגיעה משמעותית במערכות ההגנה האווירית, במערכי הייצור של הטילים הבליסטיים וגם במפקדות של משמרות המהפכה.
לא ניתן להתעלם מההחמצה של המתקפה ומהפער בין רף הציפיות שבנו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לעומת המימוש
עם זאת, לא ניתן להתעלם מההחמצה של המתקפה ומהפער בין רף הציפיות שבנו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לעומת המימוש. הכוונה היא כמובן להחלטה לפגוע ביעדים צבאיים, אך לא באתרי הגרעין וגם לא בתשתיות כלכליות ובראשן תעשיית הנפט. גם הפגיעה במעון משפחת נתניהו בקיסריה, שאותה ייחס ראש הממשלה לאיראן והבטיח סגירת חשבון, לא נענתה בפגיעה בסמלי שלטון איראניים.
"זהו אחד המבצעים המוצלחים ביותר של מדינת ישראל אי-פעם", אמר אמש גורם ישראלי בכיר ל"ידיעות אחרונות". "כל המטרות שסומנו הותקפו. זאת הייתה תקיפה שהקרינה עוצמה וחיזקה את ההרתעה". בנוגע לביקורת התייחס הבכיר למגבלות שהטיל הממשל האמריקני: "במסגרת שיתוף הפעולה עם האמריקנים היה גם צורך לבצע ויתורים". עוד אמר הבכיר כי "התשובה לכטב"ם בקיסריה הייתה בביירות, בהפלת הבניינים. זה לא איראן". יש לציין כי לאורך השבוע האחרון, השלטון בישראל אמר דברים אחרים.
"ההיגיון הוא לא רק הרתעה, אלא גם יצירת יתרון אם ניגרר לסבבי מהלומות נוספים", אמר הבכיר, "שיתקנו לפרק זמן לא מבוטל את יכולת הייצור של טילי הקרקע-קרקע. זה דרמטי. כשאתה מסיים את המבצע איראן יותר חלשה, יותר חדירה בהגנה, ויכולת הייצור נפגעה. נפתח מרחב לפעולה מחודשת וההרתעה שופרה".
ספק אם האיראנים מסוגלים להודות בכל הנזק שנגרם להם, שבמסגרתו מערכות הגנה מתקדמות ואתרים סודיים נחשפו ונהרסו. לפי גורמים בטהרן, ישראל תקפה בסיסי טילים, סוללת טילי S-300 אשר חיונית להגנה האווירית ואת המתקן הסודי בפרצ'ין שליד הבירה. יתר הפגיעות הודחקו והושתקו. זה לא משנה את האמת: המדינה שמאיימת זה עשורים להשמיד את ישראל הותקפה על אדמתה וספגה מכה. אמנם מתקני הגרעין והנפט נשארו על תילם, אבל לאור השיקולים רבים, ובראשם שיתוף הפעולה הקריטי עם ארה"ב, מדובר בהחלטה סבירה ועניינית: ממילא ישראל לא יכולה לתקוף את מתקני הגרעין לבדה ולגרום לנזק ממשי אלא זקוקה לסיוע אמריקני. בוושינגטון לא רק שלא רצו להצטרף למאמץ – גם הטילו וטו על פעולה כזו ואף התנגדו לתקיפת תשתיות כלכליות, בעיקר של תעשיית הנפט, מחשש לאירוע כלכלי גלובלי ערב הבחירות. וכדי להבין עד כמה ארה"ב רצינית בנוגע להתנגדות שלה, תוכניות התקיפה הודלפו.
אולם בצה"ל מציינים בסיפוק את המסלול שעזר להם להתגבר על המכשולים והדחיות ולסיים את הלילה עם רגע מכונן של עליונות מבצעית ומודיעינית, שם המאמץ התחלק לשלושה: נתיבי הטיסות שיכולים להיתקל באש (ולכן הותקפו מערכות הגנה אווירית באיראן); המטרות עצמן, שהאיראנים הגנו עליהן יותר; ואיסוף מודיעין.
"זו הייתה בדיוק התקיפה כפי שהגדיר לנו הדרג המדיני", אומר בכיר בצה"ל, "לא הונחינו לפגוע בגרעין ולא להקריס את המשטר האיראני"
התוצאה האסטרטגית היא שהמאבק מול איראן כבר לא נעשה רק באמצעות שלוחיה, כגון חמאס וחיזבאללה, אלא חילופי מהלומות ישירות בין המדינות. בכך, ישראל הוכיחה יכולת שתגרום לצד השני לחשוב פעם ואולי עוד פעם לפני שייצא למתקפה רחבה: לא רק שישראל מסוגלת לפגוע באתרים הרבה יותר משמעותיים, גם היכולת האיראנית להגן עליהם ספגה נזק. במשטר האייתוללות רצו לחנוק את ישראל ב"טבעת אש", וקמו לבוקר שבת שבו הם חשופים בפני המודיעין וחיל האוויר. "זו הייתה בדיוק התקיפה כפי שהגדיר לנו הדרג המדיני", אומר בכיר בצה"ל, "לא הונחינו לפגוע בגרעין ולא להקריס את המשטר האיראני".
כעת המשתנה החשוב ביותר הוא תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב. פתרון בעיית הגרעין לא היה אמור להגיע בשלב הזה. זה לא אומר שנשאר הרבה זמן לפעול והממשל הבא יהיה חייב להירתם. לעת עתה ניתן להסתפק בגיבוי האמריקני ואזהרת איראן מתגובה. לכן גם הדילמה של משטר האייתוללות – האם להגיב בעוצמה או להכיל את המתקפה – מורכבת. ואם מישהו היה צריך תזכורת, שרשרת של הודעות "הותר לפרסום" מרסקות הזכירו בכמה חזיתות ישראל נאבקת ואיזה מחיר היא משלמת. ביממה שלפני הפעולה איבדה המדינה 13 מטובי בניה, עשרה מהם בגבול הצפון בקרב מול חיזבאללה ושלושה מול חמאס ברצועת עזה. הם היו מפקדים, קצינים ולוחמים בסדיר ובמילואים, שהקריבו את עצמם במלחמה על הבית. בלבנון נפלו לוחמי מילואים בני 40 ו-50, אחרי מאות ימי מילואים. הם עזבו את המשפחה והקריירה לטובת מאמץ ערכי ומוסרי מאין כמוהו – השבת התושבים לגבול הצפון – ולא יזכו לראות את זה קורה.
הסיפור החשוב ביותר הוא השוויון בנטל. פשוט לא ייתכן שמילואימניקים בני 50 ישרתו 300 ימים בשנה, ואילו צעירים מהמגזר החרדי יקבלו פטור גורף
לכן הסיפור החשוב ביותר הוא השוויון בנטל. פשוט לא ייתכן שמילואימניקים בני 50 ישרתו 300 ימים בשנה, ואילו צעירים מהמגזר החרדי יקבלו פטור גורף. בלתי נסלח שהגענו למלחמה כדי שהדגל השחור הזה יונף, אבל לא נותרה ברירה: העוול צריך להיתרגם למחאה המוצדקת ביותר ונותר רק לקוות שהיא תצא לפועל וגם תנוהל בחכמה. למשל בגיוס הציונות הדתית, שרבים מבניה נמצאים מתחת לאלונקה והמחיר שהמגזר משלם כבד הרבה יותר מחלקו באוכלוסייה, ובכל זאת הנציגים הפוליטיים שלו נמצאים באופסייד של קילומטרים. ככה זה לא יכול להימשך.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.10.24
