ברפובליקה האיסלאמית יש מוטו חשוב, מצוטט מאוד בידי המהפכנים השיעים ובראשם חומייני. כל יום הוא עשורה וכל מקום הוא כרבלא. אלה המועד והאתר שבהם יורשו של מוחמד לשיטתם, חוסיין בן עלי, מת בקרב מול הבוגדים, המדכאים (הסונים).
במילים אחרות: בכל יום, ובכל מקום, נרדפים הקורבנות הקדושים; בכל מקום וזמן יש להיאבק בהם. המוטו הזה מלווה את איראן מאז עליית המשטר. הוא מסביר היטב את הרעיון של "ייצוא המהפכה" - ללבנון, עיראק, תימן, סוריה ומדינות המפרץ. המחירים שאיראן שילמה על הפרויקט הפונדמנטליסטי הזה היו גבוהים, אך מוגבלים ביותר. כספי הציבור האיראני, שחי במדינה ענייה וכושלת, נבזזו לטובת הקרב השיעי הגלובלי. אך איראן עצמה, באדמתה הריבונית, לא שילמה מחירים אמיתיים, מלחמתיים, על כך שהיא עסקה ועוסקת בהפצת אלימות המונית באזור. זה מתחיל להשתנות, וקשור להחלטתו האסונית של יחיא סינוואר לפלוש ולבצע רצח המוני בישראל ב-7 באוקטובר. המסר של התקיפה הלילה הוא שאם איראן פוגעת בכל מקום וזמן, היא תיפגע בכל מקום וזמן.
האיראנים הם שעשו את הטעות הזו. בשנה האחרונה, רשת השלוחים שאיראן בנתה סביב ישראל ספגה מכות קשות וטהרן זנחה את האסטרטגיה הסבלנית שלה, ותקפה את ישראל ישירות. כך עשתה באפריל, ושוב בראשית החודש הזה. בעוד התגובה הישראלית באפריל הייתה מצומצמת ומדויקת, תגובת צה"ל ביממה האחרונה הייתה מדויקת אך הפעם נרחבת ביותר. מסיבית. חצי מיכולות ההגנה האווירית המתוחכמות של איראן הושמדו; 4 סוללות מתוך 9 של אס-300 ו-400 (לפי מקורות זרים). ואלה שהושמדו היו ביעדים האסטרטגיים החשובים ביותר. היכולת של רוסיה לצייד מחדש את איראן במערכות הללו היא מוגבלת, לאור המלחמה באוקראינה. תהליך ייצור הטילים של האיראנים ספג מכה רב-שכבתית. גם מנגנוני ייצור, גם פגיעה במערבלי דלק חיוניים, וגם מכה נגד רכיבי ניווט.
במהלך התכנון, לראש הממשלה נתניהו היה חשוב שיהיה איתות גרעיני כלשהו, ומכאן גם הפגיעה הסמלית בפרצ'ין, האתר שבו התקיימו ניסויים להיערכות ל"קבוצת הנשק" - מי שאחראים על עצם ההרכבה של האורניום בהתקן צבאי, ויצירת תגובת שרשרת של פיצוץ, כמו גם אמצעי שיגור או הובלה למטרה
במהלך התכנון, לראש הממשלה נתניהו היה חשוב שיהיה איתות גרעיני כלשהו, ומכאן גם הפגיעה הסמלית בפרצ'ין, האתר שבו התקיימו ניסויים להיערכות ל"קבוצת הנשק" - מי שאחראים על עצם ההרכבה של האורניום בהתקן צבאי, ויצירת תגובת שרשרת של פיצוץ, כמו גם אמצעי שיגור או הובלה למטרה. המבצע כלל למעלה מ-100 כלים אוויריים, מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים, בגלים שונים, בסנכרון מורכב ביותר. תכליתו הייתה כפולה: ראשית, לפגוע ביכולות משמעותיות של האיראנים, להקשות על מרוץ ההתחמשות שלהם בטילים בליסטיים ו"לפנות את הדרך" לקראת אפשרות של תקיפה חריפה יותר, אולי נגד מתקני הגרעין בעתיד. ושנית, לשלוח מסר לאיראנים: אולי מדינה שאין לה טילי חץ, ואין לה כיפת ברזל, לא צריכה להמשיך לתקוף מדינה שיש לה את כל אלה, וגם את חיל האוויר הטוב בעולם.
זה היה מבצע יוצא דופן עם ביצוע מושלם, לדברי גורמים אמריקנים וישראלים. אחרי הריגת נסראללה, סינוואר, דף, הנייה, פואד שוכר ואחרים, והפעולות המוצלחות בלבנון ובאיראן, אין ספק שישראל ממחישה כוח צבאי קטלני ואפקטיבי. אבל צריך לשמור את העיניים על הכדור, והנה הכדור: לישראל לא הייתה די הרתעה מול יריביה. לא ב-7 באוקטובר, וגם ב-8, עם התקפות חמאס וחיזבאללה, וגם באפריל עם התקפת איראן, וגם באוקטובר עם התקפה קשה בטילים בליסטיים. הרתעה נבחנת סופית רק בדיעבד; במבחן התוצאה, כל הגורמים האלה תקפו ובצורה מסיבית. אליהם הצטרפו החות'ים, מיליציות מעיראק, וכל מרעין בישין פונדמנטליסטי. כמו שהשבוע הנורא האחרון ממחיש, המלחמה הזו כבדת ימים ודמים. שיקום ההרתעה ייקח זמן. אם האיראנים יגיבו, כפי שבישראל מעריכים, המשמעות היא שהם מוכנים לספוג עוד מתקפה ישראלית. לישראל אין אינטרס במלחמת התשה מתמשכת, לא אזורית ולא ספציפית מול איראן; אירוע כזה יכול לקחת שנים. המחירים שלו יהיו גבוהים יותר למדינה מפותחת ומערבית מאשר למדינות הכושלות סביבה במזרח התיכון.
צריך לכתוב שוב ושוב: ניצחון מהותי, להבדיל מחיסול מנהיגי האויב, או אפילו פגיעה עמוקה בתשתית צבאית, הוא כזה שבו ישראל בטוחה יותר בסוף המלחמה כי המציאות השתנתה מעבר למישור הקרב והמערכה
הצבא ממחיש הישגים. אך אין די רק בהם. המבחן של הממשלה וראש הממשלה נתניהו הוא ביצירת מצב אזורי של ניצחון לישראל ולברית המתונים. צריך לכתוב שוב ושוב: ניצחון מהותי, להבדיל מחיסול מנהיגי האויב, או אפילו פגיעה עמוקה בתשתית צבאית, הוא כזה שבו ישראל בטוחה יותר בסוף המלחמה כי המציאות השתנתה מעבר למישור הקרב והמערכה. לדוגמה: יש יישום מלא של 1701, הרחבת יוניפי"ל, הורדת צבא לבנון לדרום וצמצום כוחו של חיזבאללה בלבנון. לדוגמה, משטר אחר בעזה שאיננו חמאס ושולט באפקטיביות ברצועה מבלי לבנות צבא ותוכניות לפלישה לישראל. לדוגמה, משטר איראני שמבין שהוא חייב להפסיק לממן ולשגר את שלוחיו האזוריים להפוך את חיי הישראלים לגיהינום.
כפי שפרסמתי בעמודים אלה, באיראן גוברים הלחצים על המנהיג העליון להתיר פיתוח נשק גרעיני ממש. גם אם איראן לא תיזום צעד קיצוני כזה, בדיונים לקראת התקיפה, היה ברור שנתניהו מעריך שדונלד טראמפ הוא הנשיא הבא של ארה"ב, במידת ודאות גבוהה. ולכן, הוא הסביר, צריך להמחיש כיצד ישראל יודעת לפתוח חלון לאפשרות של תקיפת המתקנים הגרעיניים באיראן; בעצמה, או במצב הרצוי יותר - בידי הכוח האפקטיבי והעדיף של ארה"ב. אם זה המצב, על אחת כמה וכמה - ישראל חייבת להתחיל לממש רווחים, ולהמחיש לא רק יכולת צבאית אלא יכולת מדינית. בפרט אם המבחנים הגדולים עוד לפנינו.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.10.24
