המושב השלישי של הכנסת ה-25, ייפתח היום (שני) בסימן שנה למלחמת חרבות ברזל. בשעה 14:30 יתקיים טקס זיכרון ברחבת הכנסת בו תונח אבן פינה לאנדרטה לזכר חללי פעולות האיבה, ובשעה 16:00 תיפתח המליאה הראשונה של כנס החורף עם קואליציה של 68 חברי כנסת, יחד עם הימין הממלכתי של גדעון סער.
3 צפייה בגלריה
דורשים את חוק הפטור מגיוס. נציגי המפלגות החרדיות מול נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ', אלכס קולומויסקי, שלו שלום)
אם חשבנו שמחירי המלחמה הקשים יגרמו לפירוק הכנסת ויציאה לבחירות, נראה שהמהלך הזה של סער שנכנס לממשלה ייתן יציבות מסוימת. עם זאת, במפלגתו מדגישים כי הם אינם מחויבים להצביע עם הקואליציה.
הדלת של ראש הממשלה בנימין נתניהו במושב זה צפויה להיסגר ולהיפתח פעמים רבות. החרדים דורשים את חוק הפטור מגיוס כתנאי לתמיכתם בחוק הגיוס, עוצמה יהודית דורשת לא לעצור את הלחימה על אף הלחץ האמריקני ובליכוד יש לא מעט חברי כנסת שרוצים לשפר את המוניטין שלהם על ידי הישגים בחקיקה - לא פעם הדרישות הללו צפויות להתנגש.
גורל התקציב וחוק גיוס
לאחר שלושה חודשי פגרה ראש הממשלה מגיע לכנס החורף עם שתי מטרות פוליטיות חשובות: גיבוש חוק גיוס שיספק את החרדים ויוכל לקבל תמיכה רחבה בכנסת (גם באופוזיציה) ואישור בממשלה של נוסח ראשוני לתקציב המדינה לשנת 2025, כולל הנחתו על שולחן הכנסת. נתניהו מתחיל את המושב כשלא השיג אף אחת ממטרות אלה.
לפי חוק יסוד: משק המדינה, הקואליציה צריכה להניח את הצעת החוק הראשונית של התקציב 60 יום לפני שנת התקציב החדשה, כלומר עד 1 בנובמבר - מה שנראה כרגע בלתי אפשרי. כמו כן, על אף הסערה בראשית המלחמה סביב הכספים הקואליציוניים ומשרדי הממשלה המיותרים, גם בתקציב לשנה הבאה מיליארדי השקלים הללו לא צפויים לשנות את ייעודם באופן משמעותי ועדיין לא ברור כיצד ינותבו התקציבים לשיקום הפצועים, השורדים, המפונים והאוכלוסיות הרבות שנפגעו.
את האישור הסופי של התקציב במליאה הקואליציה תצטרך להביא לכל המאוחר עד 31 במרץ, אך לוחות הזמנים הם לא הבעיה העיקרית של ראש הממשלה ושר האוצר סמוטריץ' - אלא השגת תמיכתם של החרדים בהצבעות. למרות גודל השעה, שחיקת משרתי המילואים והלחימה הממושכת בגזרות השונות, המפלגות החרדיות מציבות אולטימטום: אם אין חוק גיוס - אין תקציב מדינה. החלופה להעברת התקציב היא פיזור הכנסת ובחירות.
בכירי הרבנים והאדמו"רים ממשיכים ללחוץ בחודשים האחרונים על הפוליטיקאים להביא פתרון, כדי שעשרות אלפי בחורי הישיבות לא יהפכו לעריקים וייעצרו התקציבים לישיבות ולמעונות האברכים. מבחינת שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, פטור גורף למגזר החרדי לא בא בחשבון ויש להגיע לנוסח שייתן מענה לצורכי צה״ל בעת הזו.
ח״כ אדלשטיין מבחינתו לא ממהר להמשיך את הדיונים בנושא בוועדה, וביקש מיועמ"ש הוועדה לדון עם יועמ"ש משרד הביטחון במטרה לגבש נוסח להצעת החוק. כרגע בכלל לא ברור מתי ואיך ייראה חוק הגיוס שמתכוונת להביא הממשלה, האם יקבל את תמיכת החרדים והאם יעורר זעם ציבורי.
כזכור, בחודש שעבר אישרה הממשלה את הצעת שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) לסבסד למשך שלושה חודשים את תשלום מעונות היום לכלל הציבור, ובתוכו ילדי אברכים שלא התגייסו לצה"ל. במסגרת ההחלטה, שהתקבלה בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב–מיארה, נקבע כי עד 30 בנובמבר ייבחנו מבחני התמיכה. לכן במפלגות החרדיות נחושים להביא חוק פטור מגיוס עוד לפני תאריך זה, כך שאותם אברכים לא ייחשבו משתמטים שאינם זכאים לסיוע מהמדינה.
החקיקה נגד אונר"א
בינתיים, החוק שמקבל תמיכה רחבה, מצד הקואליציה והאופוזיציה, הוא החוק להפסקת הפעילות של אונר"א בישראל שצפוי לעלות להצבעה סופית במליאה כבר השבוע. הרקע להצעת החוק הוא שהגוף, שפועל מטעם האומות המאוחדות ואמור לעסוק במתן שירותים לפליטים פלסטינים, התברר ככזה שחלק מעובדיו הם פעילים בארגוני הטרור חמאס והג׳יהאד האיסלאמי שהיו מעורבים במתקפת הפתע על ישראל ב–7 באוקטובר אשתקד.
תיעוד שיחה של מחבל חמאס שעובד כמורה בבית ספר של אונר"א
(צילום: דובר צה"ל)
לפי החקיקה, ישראל תנתק כל קשר לאונר"א. הרשויות לא ישתפו עימו פעולה והוא לא יהיה זכאי להקלות שנהנה מהן עד כה. את החוק יזמו ח"כ רון כץ (יש עתיד) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) וחתומים עליו חברי כנסת נוספים מהליכוד ומהמחנה הממלכתי.
על אף הרוב הבטוח שמסתמן ייתכנו עיכובים באישורו במליאה. בהיעדר גוף חלופי שייתן מענה הומניטרי לפלסטינים בעזה, על נתניהו מופעלים לחצים גדולים גם מצד האו"ם וגם מארה"ב שלא לקדם את החוק. כעת לא ברור כיצד יפעל ראש הממשלה בנושא, ייתכן ויידחה את ההצבעה הסופית לאחרי הבחירות לנשיאות באמריקה.
חקיקה קיצונית ופופוליסטית
בנוסף לכל אלה, נראה כי בקואליציה סיימו עם החקיקה שמתרכזת באחדות ובמלחמה, וכדי לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לממשלה יקדמו הצעות חוק פרטיות עם ניחוח של חוקי ההפיכה המשטרית - הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, לפיה מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים יעבור מהוועדה לבחירת שופטים לידי הכנסת; הצעת חוק של ח"כ מילביצקי המעניקה לשר המשפטים יריב לוין את הסמכות לקביעת גובה דמי החבר בלשכת עורכי הדין; הצעת חוק נוספת של ח"כ שמחה רוטמן, שתמנע מהרשות הפלסטינית ושלוחותיה להגיש עתירות או תביעות לבית משפט ישראלי; הצעת חוק לפיה שר התקשורת יחליט על שיטת מדידה לבחירת הרייטינג - ועוד.
כמו כן, אחרי שלא הצליחו להדיח את ח"כ עופר כסיף וח"כ אימאן חטיב יאסין, יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) הגיש הצעת החוק תיקון לחוק יסוד הכנסת ולחוק הבחירות לכנסת, שנועדה למעשה להקל על פסילת רשימות ומועמדים ערביים. זאת על ידי הרחבת העילות שבאמצעותן ניתן לפסול אותם, הקלה בקריטריונים לפסילה, וביטול סמכות בית המשפט לאשר את הפסילה.
בנוסף, השבוע צפויים לאשר בוועדת הכנסת את הצעת החוק של ח״כ חנוך מילביצקי מהליכוד לגירוש משפחות מחבלים, על אף שאינה צפויה לעמוד במבחן בג״ץ.
באופוזיציה בשלב זה התקשורת מקרטעת. לכל המפלגות דעה שלילית על הממשלה ותיפקודה בזמן המלחמה ובכלל, אך הן מתקשות לשלב ידיים ולאתגר את הקואליציה.
הסיבה לכך היא השוני בין המפלגות, מהצד השמאלי - המפלגות הערביות, ומהצד הימני - המחנה הממלכתי, מה שמקשה על שיתוף פעולה בכל הנוגע לפעילות הפרלמנטרית. אולם, גורמים באופוזיציה עושים מאמצים בימים אלה בכדי לייצר אחידות בתיפקוד חברי הכנסת בוועדות השונות ובמליאה - כך שהקואליציה תתקשה להעביר את החקיקה מעוררת המחלוקת שהיא מעוניינת להעביר בכנס הקרוב.
בכוונתם לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותם - פיליבסטרים, הגשת אלפי הסתייגויות להצעות החוק ואפילו שיכנוע של חברי כנסת מתוך הקואליציה לחבור אליהם בהצבעות.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.10.24
