סהדי במרומים שהלוואי שאת המאמר הזה לא הייתי צריך לכתוב. מדובר בעניין שמעלה הרהורים ומחייב התמודדות גם מהצד המוסרי, גם מהצד הציוני, גם מהצד היהודי, גם מהצד המדיני וגם מהצד הבינלאומי. אבל נדמה שחובה להתמודד. משום שאם יש ריקבון בתוכנו, ויש ריקבון, אז חייבים להסיר את הרע מקרבנו. ועצם השימוש במילה ריקבון בנסיבות שבהן המאמר הזה צריך להיכתב – הוא לא מובן מאליו. הוא נכתב בכאב.
אומרים שאין דנים אדם בצערו. אבל נדמה שיש יוצאים מן הכלל. צער הוא לא מכשיר חיטוי ולא טיהור. צער לא מעניק פטור לשום דובר, גם לא בהלוויה על חברו שנהרג בקרב, גם לא בהלוויה על בנו. "אתה נכנסת לעזה בשביל לנקום, כמה שיותר, נשים, ילדים, כל מי שראית, כמה שיותר". אלה היו דברי ההספד שנאמרו על-ידי אוריה, אחיו של שובאל בן נתן ז"ל, שנהרג ביום רביעי האחרון בדרום לבנון. חבר ליחידה הוסיף: "היית הבן-אדם הכי שמח ושטותניק במחלקה. נתקלנו בזה לראשונה בעזה כששרפת בית בלי אישור בשביל האווירה".
הלווייתו של רס"ל (במיל') שובאל בן נתן ז"ל
(צילום: אמיר שימור)
אלה דברים מעוררי בחילה. חמאס נכנס לישראל כדי לטבוח בכמה שיותר נשים וילדים. חמאס נכנס כדי לשרוף בתים. אנחנו כבר יודעים שבכל מקום שבו שולטת האידיאולוגיה ההשמדתית הזאת, הגזענית, האנטישמית, בסופו של דבר היא פוגעת בעצמה. 95% מהקורבנות של הג'יהאד הם מוסלמים. משום שמדובר ב"תעשיית מוות", כפי שהגדיר אותה מייסד האחים המוסלמים, חסן אל-בנא. דרכם לא דרכנו.
צריך להודות. יש בתוכנו פושעים. אלה שמבצעים או מצדיקים טבח נשים וילדים או שריפת בתים הם גידולי פרא בתוך עם ישראל. הם צריכים להיות במחנה לחינוך מחדש. הניסיון עם הג'יהאד אמור ללמד אותנו שאלה שמדברים על השמדת אחרים משמידים בסופו של דבר את אחיהם ואחיותיהם. יצאנו למלחמת חובה ומצווה כדי למוטט את שונאי ישראל, וכל מחבל הרוג הופך את העולם למקום טוב יותר. חובה להרוג בהם ובכל מי שרוצה ומאיים להשמיד את ישראל. אבל נשים וילדים?
הדברים שנאמרו בהלוויית שובאל בן נתן כבר משמשים את שונאי ישראל. זה היה צפוי. הנה להם הוכחה שישראל מבצעת פשעי מלחמה. כך שצריך לעשות סדר בדברים. רק ביום שישי האחרון הצגתי נתונים על כך שנשים וילדים נפגעים פחות, הרבה פחות, לעומת חלקם באוכלוסייה. זה אומר, חד-משמעית, שחיילי צה"ל עושים כל מאמץ כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע.
אבל לא כל חיילי צה"ל. גידולי פרא יש בכל צבא. חיילים מארה"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה הועמדו לדין בגין ביצוע פשעי מלחמה בשני העשורים האחרונים. ואם יש בתוכנו פושעים – הם צריכים לעמוד לדין. משום שזה מוסרי וזה יהודי וזה ציוני. וזה גם אינטרס לאומי. אם לא נעשה את זה בעצמנו, אז טריבונלים בינלאומיים יעשו את זה במקומנו.
יש בעיה גם עם צה"ל. רוב החיילים לא זקוקים לשום הדרכה ולא לסדרת חינוך כדי לדעת מתי מתנוסס דגל שחור מעל פעולה מסוימת. אבל יש כאלה שגדלו בשדות זרים עם אידיאולוגיה גזענית ומעוותת
יש בעיה גם עם צה"ל. רוב החיילים לא זקוקים לשום הדרכה ולא לסדרת חינוך כדי לדעת מתי מתנוסס דגל שחור מעל פעולה מסוימת. אבל יש כאלה שגדלו בשדות זרים עם אידיאולוגיה גזענית ומעוותת. זה יפה שצה"ל סומך על החיילים. אבל היה צורך להעניק להם הדרכה על מותר ואסור. זה עניין מוסרי, לפני כל דבר אחר. וזה גם אינטרס לאומי. משום שכל הפעולות המטופשות שצולמו והופצו על-ידי אותם חריגים – הן חומר הגלם של שונאי ישראל ושל גופים כמו "שוברים שתיקה". הם לא אומרים שאלה חריגים. הם אומרים שזה צה"ל. שזו ישראל. החריגים מהימין האנטי-ציוני והתועמלנים מהשמאל האנטי-ציוני נמצאים בקואליציה משותפת. הם נגד ישראל יהודית ודמוקרטית.
כאשר הדברים הללו מתפרסמים, בדיוק היום, אני מעביר הרצאה באוניברסיטת הרווארד. אני מתמודד עם תעמולה זדונית. אני מפריך עלילות על קולוניאליזם ואפרטהייד וג'נוסייד. זה שירות המילואים שלי. אבל אותם חריגים בתוכנו הם עשבים שוטים. אין צורך לשנוא אותם. יש צורך לחנך אותם. הקמפיין האנטי-ישראלי בעולם נע במתחם שמשתרע בין הבנת חמאס להצדקת חמאס. זו לא דרכנו. לא נבין ולא נצדיק ולא נסביר ולא נתרץ את מי שקורא לפגיעה בנשים ובילדים.
"והיה מחננו טהור", נכתב באתר חיל החינוך של צה"ל, עם הסבר: "עלינו להישמר ולהבטיח כי אף חייל צה"ל אינו בוזז ולא משחית את המחנה כולו. כמו עכן בן כרמי במקורותינו, נפש אחת מחטיאה רבים. יד האחד עלולה להכתים ולפגוע במלחמה נגד אויבינו... נסתער בעוז ובגבורה, נסתער כלוחמים משימתיים ומוסריים - עד לניצחון... לא נשלח ידינו בביזה ולא נחלל מלחמתנו בפעילות שאין בה הקשר משימתי או מקצועי". דברים נכוחים. הגיע הזמן שכל חייל בצה"ל יֵדע לשנן אותם לפני שהוא יוצא לשדה הקרב.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.24
