את התקיפה הדרמטית של חיל האוויר באיראן בערב שבת האחרון חשוב לנתח גם בהקשר הרחב יותר שלה. על-פי דובר צה״ל תא"ל דניאל הגרי, התקיפה פגעה בין השאר במערכי נ"מ ויכולות אוויריות של האיראנים.
חלק לא קטן מהמערכות הללו הן מערכות מתוצרת רוסיה, שעד להרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 נחשבו לפאר היצירה של התעשייה הביטחונית הרוסית, שבמשך שנים ניסתה לשווק ולמכור את המערכות למדינות זרות. על-פי דיווחים זרים, בתקיפת חיל האוויר הושמדו שלוש מערכות נ"מ מתוצרת רוסיה מדגם S–300.
מוקדם יותר השנה, בתגובה למתקפת הטילים הבליסטיים ב-14 באפריל, פגעה ישראל על-פי הדיווחים פגיעה משמעותית במכ"ם של סוללת S–300 נוספת, כך שלמעשה התקיפה בערב שבת הוציאה מכלל שימוש את כל המערכות הללו שבשירות בידי איראן. התקיפה המוצלחת של מטוסי חיל האוויר נגד אותן מערכות שהוצבו באיראן והשמדתן, מהווה ללא ספק פגיעה גם בתדמית החזקה והעוצמתית של תעשיית הנשק הרוסית, גם אם המערכות תופעלו מבצעית על-ידי חיילים איראנים. הפגיעה הזו מתווספת למכות קשות שספגה תעשיית הנשק הרוסית בחזית האוקראינית.
עם הזמן, הצליחו האוקראינים לפגוע בכמה וכמה מערכות צבאיות מתקדמות ומאוד יוקרתיות של הצבא הרוסי. הפגיעות כוללות את אוניית הדגל של צי הים השחור של רוסיה, סיירת הטילים "מוסקבה", שהוטבעה בים השחור ב-14 באפריל 2022 באמצעות טילי חוף-ים אוקראיניים מדגם "נפטון", טנקי מערכה מתקדמים של הצבא הרוסי וצוללות שנפגעו. בנוסף, נפגעה גם מערכת הנ״מ היוקרתית ביותר של הרוסים, שנחשבת למתקדמת בעולם, ה-S–400.
סרטוני תדמית מוקפדים וניסויים מבצעיים מתוקשרים חיזקו את ההילה סביב המערכות הללו, ותרמו את חלקם להחלטת אותן מדינות לרכוש את המערכות הללו בכסף רב
על-פי פרשנים ביטחוניים, המערכת הזו הייתה אמורה להיות התשובה הרוסית למערכת ה"פטריוט" האמריקנית. הרוסים עצמם מינפו לאורך השנים את תדמיתן של המערכות הללו והצליחו לשווקן ולמכור אותן לכמה מדינות ברחבי העולם, כולל סין, הודו, בלארוס, וייטנאם ואלג'יריה. סרטוני תדמית מוקפדים וניסויים מבצעיים מתוקשרים חיזקו את ההילה סביב המערכות הללו, ותרמו את חלקם להחלטת אותן מדינות לרכוש את המערכות הללו בכסף רב.
עם זאת, ברור שאף מערכת הגנה איננה מושלמת ואינה מעניקה הגנה הרמטית מוחלטת, ולראיה אפשר לציין גם את הצלחתה של רוסיה באוקראינה להשמיד לפחות מערכת פטריוט אחת שהייתה בשימוש בידי אוקראינה. גם מערכות ההגנה המעולות של ישראל, כולל החץ או קלע דוד, לא עצרו באופן מוחלט פגיעה של כמה טילים בליסטיים איראניים או כטב"מים של חיזבאללה במטרות בישראל.
על-פי "המכון לחקר השלום" בשטוקהולם, מכירות הנשק של רוסיה לצבאות זרים צללו ב-2023 ב-52% לעומת 2022
ההתרחשויות במלחמה באוקראינה וההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן עשויות לספק סיבות לאופטימיות גם לבכירי ברית נאט"ו, שבוחנים את ההצלחות האוקראיניות והישראליות מול המערכות המתקדמות של הרוסים. ההצלחות הללו בהחלט היו עלולות לפגוע ביכולת השיווק של התעשייה הצבאית הרוסית, אלא שזו ממילא מתקשה כעת לעמוד בהסכמי הייצוא שלה בשל המלחמה והביקוש שהיא מייצרת בצבא הרוסי עצמו. על-פי "המכון לחקר השלום" בשטוקהולם, מכירות הנשק של רוסיה לצבאות זרים צללו ב-2023 ב-52% לעומת 2022. מעבר לביקוש בקרב הצבא הרוסי, ייתכן בהחלט שסיבה נוספת היא שלקוחות זרים קיימים שוקלים מחדש את הרכישות, לאור מה שמתגלה בחזיתות הלחימה באוקראינה ובמזרח-התיכון. זה עשוי לאפשר לספקיות אחרות, בהן ישראל, להוות תחליף אפשרי.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.24
