בין ישראל לבין גורמים בלבנון מתקיים משא ומתן לקראת הסכם להפסקת המלחמה בצפון, ולדברי גורמים מדיניים בכירים בישראל, הוא נמצא "בשלבי גיבוש מתקדמים". שליח הבית הלבן עמוס הוכשטיין עשוי להגיע לישראל וללבנון עוד לפני הבחירות בארה"ב, בניסיון להביא להסכמות סופיות.
אם המגעים לא יתפוצצו, צה"ל יתחיל להיפרס מחדש, לצאת מחלק מהנקודות שבהן הושלמה משימתו בתוך שטח דרום לבנון, כך שרוב הכוחות ייצאו משטח לבנון. ייתכן שישראל תישאר בנקודות משמעותיות טקטית בצד הלבנוני ולאורך הגבול, עד שיושג הסכם סופי ועד לתום ה"הסתגלות".
המסר של הרמטכ"ל ממנהרה בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)

בישראל אומרים כי המצב בלבנון "השתנה מקצה אל קצה כתוצאה מפעולות צה"ל ומערכת הביטחון", וכי יש הסכמה לבנונית על ניתוק החזית הצפונית מרצועת עזה. בכירים בישראל הדגישו כי הלוחמה לא תיעצר לצורך מו"מ, אלא רק לאחר הגעה להסכם סופי. גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי איראן מאפשרת לחיזבאללה להגיע להפסקת אש בלבנון, גם ללא הפסקת אש ברצועת עזה – ואולי אף דוחפת לכך.
במקביל, גורמים בישראל אמרו כי ההסכם יתחיל ב-60 "ימי הסתגלות", שבהם חיזבאללה וצה"ל ינצרו אש, צבא לבנון ייפרס בדרום, וייבחן מנגנון של פיקוח על יישום ההסכם כולו. במסגרת ההסכם לא תהיה החלטה חדשה של מועצת הביטחון. גורמים לבנונים אמרו לגורמים צרפתים ואמריקנים לאחרונה כי חיזבאללה, שהוכה קשות בידי ישראל ואיבד את כל מנהיגותו, חש בשבועיים האחרונים "מחוזק" בגלל "מספרי נפגעים גבוהים יותר של צה"ל", ולכן הדחיפות להגיע להסכם גבוהה ביותר, "או שההזדמנות יכולה לחלוף".

פיקוח בינלאומי, צבא לבנון ויוניפי"ל - פרטי ההסכם

ההסכם המוצע בין ישראל, לבנון, ארה"ב ומדינות נוספות כולל שלושה מרכיבים. הראשון הוא יישום של החלטה 1701 באורח מורחב, כזה שיוודא שלא תהיה נוכחות חיזבאללה חמושה מדרום לנהר הליטאני, כמו גם הרחקה משמעותית באזור מטולה. צבא לבנון אמור להיפרס לאורך גבול הצפון במספרים גדולים, בין 5,000 ל-10,000 לוחמים. כוח יוניפי"ל הנוכחי יחוזק, אולי בהחלפת חלק מגדודיו בגדודים צרפתיים, בריטיים וגרמניים. ישראל פנתה למדינות הנ"ל בניסיון לברר האם יסכימו לכך.
2 צפייה בגלריה
כוחות יוניפיל בדרום לבנון
כוחות יוניפיל בדרום לבנון
חלק מההסכם המתגבש. כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון
(צילום: REUTERS/Thaier Al-Sudani)
2 צפייה בגלריה
מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין ופעילות כוחות חטיבה 769 בדרום לבנון
מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין ופעילות כוחות חטיבה 769 בדרום לבנון
במערכת הביטחון דורשים מנגנון פיקוח בינ"ל. כוחות צה"ל בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
המרכיב השני הוא הקמת מנגנון אכיפה ופיקוח בינלאומי, שאליו הצדדים יכולים לדווח על הפרות - מנגנון שהיה דרישה מהותית של מערכת הביטחון מראשית המלחמה. בישראל אומרים כי הושגה הסכמה עם ארה"ב שאם התגלתה הפרה של חיזבאללה, כגון בניית תשתית צבאית מדרום לנהר הליטאני, והיא לא טופלה בידי צבא לבנון ויוניפי"ל בהקדם, ישראל תפעל לבדה ובאורח מתמשך להסרת האיומים. כחלק מהמו"מ, ישראל ביקשה שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ישגר מכתב המדגיש את זכותה של ישראל להגנה עצמית, כך שיהיה ברור שצה"ל רשאי להסיר איומים שיזהה. גורמים אמריקנים לא התייחסו לשאלות בעניין.
המרכיב השלישי בהסכם המתגבש הוא מניעת התחמשות מחודשת של חיזבאללה, כחלק מההבנות שיסיימו את המלחמה. מדובר במניעת כניסת אמצעים צבאיים שיוגדרו "אסורים" - מהאוויר, מהים ומהיבשה. רוסיה הביעה נכונות לסייע ביישום ההסכם, והיא אמורה לשחק תפקיד בייצוב הגזרה בלבנון וסוריה. "יהיה לרוסים מעמד מיוחד ביישום ההסכם ומניעת הסלמה נוספת", אמר גורם זר שעוסק בעניין.
המגעים בין הקרמלין לירושלים התקיימו ישירות. ישראל מעוניינת במעורבות רוסית ודחפה לכך, מתוך תקווה שכך תישמר יציבות ההסכם והיכולת ליישמו - וכדי להפחית את התלות במעורבות האמריקנית באזור. בימים האחרונים מנסים שלוחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגייס מדינות נוספות למנגנונים הקשורים בהסכם המתגבש. השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר עובד בנושא מול היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ייק סאליבן, בעוד ששר הביטחון יואב גלנט מנהל מגעים מול שליח הבית הלבן הוכשטיין.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.24