ב-17 באוקטובר, עם פרסום ההודעה על חיסול רב-המרצחים יחיא סינוואר על-ידי לוחמי ביסל"ח, הרגישו המשפחות השכולות של לוחמי ומפקדי גדוד 450, שאיבדו ב-7 באוקטובר את היקר להן מכל - גאווה מיוחדת. "הבנים שלנו עזרו להם מלמעלה. זה חייב להיות ככה", אמרה אורית פרץ, אימו של עומרי ז"ל, שנהרג כשפיקד על כיתת לוחמים בכיסופים. "הרגשתי את בר איתי באותו היום, אי-אפשר להסביר את זה", סיפרה גם בתי יענקלוב, אימו של בר ז"ל.
משפחות חללי חטיבת ביסל"ח נפגשות
( צילום: ירון שרון)
דויד אמר, אביו של רגב ז"ל, אמר כי "מאז שרגב נהרג, אני אוסף רגעים של שמחה, לצד הכאב שנמצא כאן כל הזמן. זה היה אחד מהם". לדבריו, "דווקא מפקד הגדוד של הבנים הוא זה שדאג לסגור את המעגל. רגב אמנם נהרג, אבל הוא הכי חי שאפשר. הוא איתם, שומר עליהם ומסמל לי - אבא, החשבון הזה נסגר". גילנית, אימו של רגב, הוסיפה: "סינוואר היה נתפס, הוא חי כמו עכבר. אבל כששמעתי שגדוד 450 אחראי לזה, אמרתי - ׳עשינו את שלנו׳".
בסרטון שהפיץ דובר צה"ל אחרי החיסול, שיתף סגן אלוף רן, מפקד הגדוד, בשנה המטלטלת שעברה עליו ועל חייליו: "הוקפצנו לעוטף עזה ב-7 באוקטובר, נלחמנו בכיסופים ובכרם שלום, איבדנו שבעה לוחמים במהלך הקרבות. אני אישית נפצעתי באותם קרבות והיום, שנה אחרי, הצלחנו לסגור מעגל ולחסל את יחיא סינוואר רב-המרצחים פה, בתל א-סולטאן".
ההורים השכולים של הגדוד יצרו עימו קשר לאחר החיסול. "רן לא היה יכול להגיע לאזכרה של עומרי ב-15 בחודש, כי הוא נשאר עם הלוחמים ברצועה", סיפר עופר פרץ, אביו של עומרי. "כשהבנו שהכוח שלו הוא שחיסל את סינוואר - היינו כל כך גאים. אין ראויים מהם לסגור את המעגל, כל אחד בביסל״ח נבחר בפינצטה - מדובר בדור המפקדים הבא של צה״ל. האנשים והלוחמים הכי טובים שנושאים בהמון אחריות. כתבתי לרן והוא השיב לי שהוא עונד על ידו את הצמיד לזכרו של עומרי. אמרתי לעצמי שעומרי היה איתו בחיסול".
3 צפייה בגלריה
"הבנים שלנו עצרו בגופם את הטבח בקיבוץ״. מימין: יוסי מלכה, בתי ורמי יענקלוב, אורית ועופר פרץ, דויד וגילנית אמר, מירי בוחניק ולטיסיה ליאר
(צילום: ירון שרון)
לטיסיה ליאר, אימו של נתן ז"ל, סיפרה שסא״ל רן אמר לה כי הוא עשה את זה בשם הנופלים. "אבל הוא הוסיף שזה לא נגמר, ושהם ממשיכים להילחם קשה עד שמחזירים את כל החטופים הביתה ואת הביטחון לתושבים״, אמרה.
"אם תהיה מלחמה ‑ אנחנו נלחמים"
כשששת הלוחמים ‑ סמל בר יענקלוב, סמ"ר עומרי פרץ, סמל מתן ישראל מלכה, סמ"ר רגב אמר, סמל לביא בוחניק וסמל נתן חי ליאר יצאו לקורס מפקדים בביסל"ח, ההורים מספרים שרווח להם. ״עכשיו, כשאתה בקורס, יהיה לי שקט", נזכרה בתי שאמרה לבר. "אבל הוא, בחצי חיוך, ענה לי ׳אמא, אם תהיה מלחמה - אנחנו נלחמים׳". רמי יענקלוב, אביו של בר, הוסיף: "זו היחידה הראשונה שהוקפצה בצה"ל".
בבוקר 7 באוקטובר הוקפצו השישה יחד עם לוחמי גדוד 450 של בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים לקרבות בעוטף. הצוות שהגיע לקיבוץ כיסופים כלל את לוחמי גדוד 101 של חטיבת הצנחנים, כשבצוות אחד לחמו עומרי ותחת פיקודו רגב, מתן ובר, ובצוות נפרד לחם לביא. "הם הצליחו במשימה שלהם, עצרו בגופם את הטבח בקיבוץ", אמר דויד, אביו של רגב. יוסי מלכה, אביו של מתן ז"ל, הוסיף: "מהרגע שהם הגיעו - איש בקיבוץ לא נפגע".
תיעוד חיסול סינוואר
(צילום: דובר צה"ל )
המשפחות למדו מאז, לפרטי פרטים, על הקרב ההרואי שניהלו בניהן בכיסופים. "מדברים המון על הכישלונות, ועם כל הכאב שלנו כמשפחות - יש פה הצלחה אדירה של כוח שרץ קדימה והוביל קרב בלימה. קיבוץ שניצל בזכות מפקדים ולוחמים אמיצים וגיבורים", אמר עופר, אבא של עומרי. "במפגש שקיימנו עם תושבי כיסופים, הכרנו את האנשים שהבנים שלנו לחמו במחבלים ליד הבית שלהם והבנו שהם בחיים בזכותם, זו הנחמה שלנו".
נתן, שהגיע לקורס המפקדים מגדוד 94 של חטיבת כפיר, לחם בכיסופים ולאחר מכן בכרם שלום. "הלוחמים שהיו עם בני באותו היום סיפרו לי שהוא לחם כמו אריה ובנסיעות באוטובוס בין הקרבות התפלל כמו מלאך. לחם בלי פחד בעיניים, עד שנפצע ונהרג מפגיעת רסיסים", סיפרה אימו לטיסיה.
רגב אמר לי: "הצבא לא מוכן"
בערפל הקרב שנפל על המדינה אחרי 7 באוקטובר קיבלה מירי בוחניק, אימו של לביא ז"ל, המתגוררת במושב פדויים הסמוך לאופקים, את הבשורה המרה. "ראיתי מהחלון שני אנשים מסתובבים והגלגלים התחילו לרוץ", היא שחזרה. "היה לי ברור שמשהו קרה ללביא, אין מצב ששלושה ימים הוא לא יצר קשר. התחלתי להתפלל שאלו מחבלים, כי בהם כיתת הכוננות תטפל וזה ייגמר. אבל אז כבר שמעתי את זעקת הכאב של אבא של לביא, והכול היה ברור".
קולות הקשר מרגעי חיסול סינוואר
(צילום: דובר צה"ל)
גילנית, אימו של רגב, סיפרה שהוא הכין אותם לאסון. "רגב אמר לנו שהצבא לא מוכן, שאין לנו כוח הרתעה ושתפרוץ מלחמה גדולה שבה כולם ימותו. כבר בצהרי אותה שבת ידעתי שרגב כבר לא איתנו. אמרתי לדויד שיהיה מוכן, כי הרע מכל עומד להגיע. ידעתי שאין מצב בעולם שיש מלחמה ורגב לא נמצא בחזית", אמרה.
ועם זאת, לצד הכאב התהומי, כולם מסכימים כי גם בהינתן ידיעה שלא יחזרו מהקרבות הקשים, הבנים היו בוחרים לפעול בדיוק באותה הדרך. "מבחינתי הנחמה היא בידיעה שמתן היה עושה את זה שוב. בתור מי שוויתר על מסלול של ספורטאי מצטיין, אני יודע שהוא היה מתגייס לצנחנים, עוזב הכול ונלחם בכיסופים - מבלי להסס״, אמר יוסי, אביו.
כמי שעלו מצרפת לפני שמונה שנים, לטיסיה סיפרה שהציונות הניעה את בנה נתן. "כשהגענו לארץ, נתן פרח", סיפרה. "אם היה צריך לעשות את זה שוב - אני בטוחה שהיה רוצה לשמור על ארץ ישראל. שילמתי את המחיר הכי גבוה, כדי להיות ׳עם חופשי בארצנו׳. זה הבית שלנו כאן".
"הבנים שלנו בחרו את סוף התסריט שלהם", סיכמה גילנית, אימו של רגב. "הם רצו קדימה וחתרו למגע בידיעה שהם מצילים חיים, ולכן הם לא כאן איתנו היום".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.11.24
