לאורך שנים התעוררו מדי בוקר תושבי אצבע הגליל מול מגדל הבטון המבוצר ברכס החממיס, שממנו השקיפו עליהם לוחמי חיזבאללה, והוא היה עבורם סמל הסכנה. בשנה שחלפה הם דרשו שוב ושוב מקציני פיקוד הצפון להסיר את האיום, אך נענו בתירוצים שלפיהם המגדל שייך לצבא לבנון או לכוחות האו"ם. שלשום בלילה השמיד צה"ל את המגדל.
"הורדת המגדל הזה הסירה עוד שכבה בחששות שלנו", אמר ניסן זאבי, תושב קיבוץ כפר גלעדי המפונה. מבעד למשקפת המוצבת קבע בחצר ביתו, הוא מביט שוב ושוב על הריסות המגדל ורואה בהן תקווה. "זה היה מגדל שצפה על כל עמק החולה, קריית שמונה והיישובים צמודי הגדר", תיאר. מאחורי המגדל נמצא הכפר אל-חיאם, שתשתיות הטרור הנרחבות בו עדיין לא טופלו במלואן.
על רקע הדיווחים על אודות התקדמות המהלכים המדיניים של הממשלה בלחצים אמריקניים שדורשים לעצור את המלחמה כעת ולהגיע להסכם עם חיזבאללה, הדעות בצפון היו חלוקות אתמול בשאלה כיצד להתייחס למתווה המסתמן. "למדנו לא להתרגש מכל דיווח אלא להסתכל על מבחן התוצאה", אמר זאבי. "השמדת המגדל הזה היא סמל, אבל לא חזות הכול. מדינת ישראל יודעת שכדי להגשים את המטרה של החזרת תושבי הצפון הביתה, אנחנו אלו שנצטרך לקבוע אם המטרה הושגה. לא הוצגה בפנינו כל תוכנית כיצד מייצרים מציאות ביטחונית אחרת כאן, ובטח לא של תמונת עתיד כלכלית וקהילתית לאזור".
בערב ראש השנה נחרב ביתם של עינת וגדעון לב ארי מירי חיזבאללה לעבר בתי המושבה מטולה. עינת החליטה עוד בתחילת המלחמה שלא תשוב למטולה כל עוד המגדל צופה על העמק. "מבחינתי הוא היה סמל האיום הקיומי וסמל להפקרות שהמדינה והצבא אפשרו בכלל למונומנט כזה לקום פה", סיפרה. "אני מבינה שנצטרך לחזור לשטח שבו היה ביתנו ורכושנו ושאותו עבדנו וטיפחנו, אבל אם משבר האמון יימשך - לא נוכל להחזיק פה יותר".
לב ארי דווקא שמחה למשמע הדיווחים על הכוונה להגיע להסכם ולהביא לסיום המלחמה. "אני חושבת שהצבא עשה עבודה מצוינת ושבאמת פירקו לחיזבאללה את הצורה. בטוח שאפשר למצוא עוד אמל"ח ואיומים גם אחרי שיהיה הסדר, ואני מאוד מקווה שהוא יהיה ברור וכזה שיש בו שטח הפרדה והרחקה מכל גורם לבנוני".
פרוספר אזרן, לשעבר ראש העיר קריית שמונה, סירב מאז פרוץ המלחמה לעזוב את ביתו. גם רקטה שפגעה ביחידת הדיור בחצרו לא שכנעה אותו. "אני לא מאמין לשום הסדר שאומר שהגויים יגנו עלינו", אמר בכעס. "אחרי שראינו כולנו מה מתחולל בדרום לבנון, אומרים לנו כעת שמעריכים שנותרו 30 אחוזים מכוח רדואן. בעשרה אחוזים של רדואן הם יכולים לעשות יותר ממה שעשה חמאס בדרום. צריך לרדוף אותם, איתם אין שלום". לדעתו של אזרן, כל הסדר שהוא חייב להיות כזה ש"יהיה בו שטח שאף ערבי לא ייכנס אליו, ושאנחנו לא צריכים לבקש אישור מאף אחד כדי להרוג את מי שייכנס לתוכו".
איציק בן מוחא, יו"ר הוועד המקומי במושב זרעית שבגליל המערבי, תלה אתמול בפתח המושב שלט שעליו נכתב באותיות קידוש לבנה: "תושבי זרעית אינם ברווזים במטווח. לא חוזרים הביתה ללא שטח מפורז".
כבר שנה מאז נעקרו תושבי זרעית מבתיהם, ואתמול הם הבהירו שהדיווחים על הסכם מסתמן לא יביאו אותם לארוז את החיים הזמניים שיצרו במרחק בטוח מגבול לבנון. "קיבלנו החלטה כלל-יישובית שאף תושב לא חוזר, ואנחנו מתכוונים לצאת למאבק שממשלת ישראל תצטרך להבין שזה או אנחנו או חיזבאללה" הצהיר בן מוחא.
הוא הוסיף: "התושבים לא ישובו לבתיהם עד שלא תושלם כל העבודה בדרום לבנון כמו שהובטח לנו, שהצבא ינקה הכל - עד הליטני. במשך שנים אמרו לנו כל הזמן שאין מנהרות ושהכול בסדר. המערכת הצליחה לסבן את התושבים פה. אנחנו כבר יודעים בדיוק על המנהרות ועל כמות מחסני האמל"ח שנמצאו ויש עוד מאלו בעומק השטח. לא מספק אותנו מה שהחיילים היקרים שלנו עשו עד כה. לא נחזור לכאן ונהיה בארי 2".
פורסם לראשונה: 00:05, 31.10.24