אם זר היה נוחת במדינה שנמצאת במלחמה בשבע זירות, והיה נשאל מה לדעתו המשימה העיקרית של ממשלת ישראל כרגע, הוא היה אומר: לגייס עוד חיילים, כדי למנוע שחיקה של חיילי המילואים שמיצו 250 ימים בשנה החולפת.
אבל המציאות הפוכה. הפעילות העיקרית של נתניהו וסמוטריץ' בחודש שבו יש 88 חללים (רק ביום חמישי נהרגו שבעה), הייתה לנסות לקמבן ל-65 אלף חייבי גיוס להמשיך להשתמט מבלי לשלם על כך באובדן הטבות. מה עשו גולדקנופף וסמוטריץ'? יצרו את חוק המעונות, שמשמעותו חוק עוקף להמשך העברת כספים לחרדים משתמטים.
נדמה שלא היה ראש מפלגה שפועל באופן כל כך מנוגד לרצון בוחריו, כמו סמוטריץ'. כל כך הרבה מילואימניקים בני הציונות הדתית דורשים את הרחבת מעגל הנטל, ואילו סמוטריץ', שבמהותו קרוב יותר לגולדקנופף מאשר ללוחמים חילוניים, הופך עולמות כדי להזרים כספים למשתמטים, דבר שינציח את המשך הנטל הבלתי נסבל על המילואימניקים.
אולי זה בגלל שסמוטריץ' לא בילה יום אחד בחייו בלחימה, שלא העביר מארבים לצד חברים חילונים, שהוא לא מבין מה זו רעות של חברים לנשק. תפיסת היסוד של סמוטריץ' היא שיש קרבה גדולה בהרבה בין אנשי הכיפה הסרוגה לבין חסידי גור, מאשר בין אנשי הכיפה הסרוגה לבין הלוחם החילוני. נדמה לי שהוא טועה. לא זו התפיסה בקרב המגזר שלו.
האבסורד הוא איך סמוטריץ' מזיל דמעות על הנופלים, כאשר שעה קודם הפך עולמות לקדם חקיקה שתמנע מאותם לוחמים מעט הקלה בעומס. אלה לא דמעות בצל ולא דמעות תנין. אלה דמעות תמנון
האבסורד הוא איך סמוטריץ' מזיל דמעות על הנופלים, כאשר שעה קודם הפך עולמות לקדם חקיקה שתמנע מאותם לוחמים מעט הקלה בעומס. אלה לא דמעות בצל ולא דמעות תנין. אלה דמעות תמנון.
כדי להבין עד כמה סמוטריץ' שבוי של גולדקנופף, די לראות את הדברים שאמר גולדקנופף בראיון ל"מקור ראשון": "אני לא מייצג את מי שלא לומד תורה. הוא מיוצג ע"י סמוטריץ'. אני מייצג רק לומדי תורה". אין צורך לפרש את האמירה היהירה והמתנשאת הזו, שסמוטריץ' אפילו לא גינה אותה.
זעם הולך וגובר בציבור הישראלי על חוסר הצדק בחלוקת הנטל
רק אתמול, יום שישי, התפרסם ראיון עם סמוטריץ' ב"מקור ראשון", שבו הוא מתייחס לראשונה לדברים. "גולדקנופף, של נעליך מעל רגליך כשאתה נכנס לבתי המדרש של הציונות הדתית", אומר סמוטריץ'. הוא מספר שגולדקנופף התנצל בפניו, "אבל הוא צריך להתנצל בפומבי בפני כל הציבור הדתי-לאומי". עוד טוען סמוטריץ' שאמר לצבא לקחת 3,000 חרדים בני 35 לשלב ב'. "אתם יודעים מה זה יעשה, חרדים אמיתיים מסתובבים בבני-ברק על מדים? ככה יוצרים שינוי חברתי".
הדברים נאמרים בעקבות זעם הולך וגובר בציבור הישראלי על חוסר הצדק בחלוקת הנטל. הזעם הזה, שנמצא בכל מקום שיש בו לוחמים ומופנה אל החרדים, הגיע גם לתומכי הממשלה.
הדרמה האמיתית מתרחשת בימים אלה בציונות הדתית, והיא מתחילה דווקא בקרב נשות המילואימניקים במגזר הזה, שסוחב עליו הכי הרבה, כפי שמתבטא גם באחוזי הנופלים. נמאס לנשים – אימהות לשישה, שבעה, ועשרה ילדים – שהבעלים לא בבית 300 יום בשנה בעוד שיש אחרים שבשם לימוד תורה יושבים בבית. ההתנהלות של גולדקנופף והאמירות המנותקות שלו, גרמו לזעם גדול עוד יותר. הרבה חרדים, גם ש"סניקים ודגל התורה, הבינו את הרגישות ולא יצאו בהכרזות כמוהו. נתניהו גילה שבאווירה הזאת הוא לא מסוגל להעביר את חוק הגיוס לא ציבורית ולא פוליטית. הוא הבין שגם סמוטריץ' לא יוכל לתמוך בחוק והחליט לשחק עם החרדים קשוח, וללכת על חוק התקציב ביחד עם סמוטריץ' ונגד שר הבינוי והשיכון, שהזהיר שלא יצביע על התקציב לפני שיעבור חוק הגיוס.
גולדקנופף גילה שהוא לבד. הוא נאלץ להתקפל, ואז בחיפוש אחרי עץ בשבילו כדי לרדת ממנו, החליטו לדרוש את חוק המעונות.
הפוליטיקאים החרדים מנסים לקנות זמן מול האדמו"רים והציבור שלהם, שמרגישים שהם נותנים את מה שצריך אבל לא שותפים מספיק ל"קערה", זאת שגולקנופף הציע להכניס את היד לתוכה ופשוט לגרוף את מה שצריך. התוכנית של נתניהו, גולדקנופף וסמוטריץ' היא לחכות להפוגה כלשהי במספר החללים, שהציבור המשרת יירגע קצת, ואז להעביר במחטף את חוק המשתמטים.
הם בונים על זה שהמילואימניקים עסוקים מדי, עייפים מדי, תמימים מדי, פטריוטים מדי, כדי להילחם באמת בחוק הגיוס.
הם טועים.
מה עוד צריך שר הביטחון לעשות כדי שראש הממשלה יפטר אותו?
מה עוד צריך שר הביטחון לעשות כדי שראש הממשלה יפטר אותו? המכתב שנשלח השבוע לנתניהו היה צריך להיות נקודת מפנה. באיזו מדינה, ועוד בזמן מלחמה, שולח שר ביטחון מכתב שמודלף מיד ושבו כתוב: "מצב הדברים שבו אנו מתנהלים ללא מצפן מתוקף וללא עדכון מטרות המלחמה, פוגע בניהול המערכה ובהחלטות הקבינט" – ואינו מועף מתפקידו באותה שנייה?
כפי שנכתב לא פעם בשורות אלה, עושה רושם ששר הביטחון היה רוצה להיות מפוטר לא פחות משנתניהו רוצה לפטר. הוא בטח אומר לעצמו, מה עוד יכול לקרות אחרי לכתי שעוד שלא קרה, יחסלו את נסראללה? את סינוואר?
המכתב, שנראה כמיועד לוועדת חקירה עתידית, הוא שיא שלילי במערכת היחסים שבין נתניהו לגלנט. אם נוסיף לזה שהשבוע, בזמן דיון בג"ץ בעתירה בעניין החטופים טענה הפרקליטות שיש שתי עמדות מדינה, אחת של ראש הממשלה ואחת של שר הביטחון (ואולי בכלל יש פה שתי מדינות, מדינת שר הביטחון ומדינת ראש הממשלה) – אין מנוס אלא לקבוע, שבשנייה הראשונה של רגיעה ביטחונית – גלנט ימצא את עצמו בחוץ.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי כפי שנכתב לא פעם בשורות אלה, עושה רושם ששר הביטחון היה רוצה להיות מפוטר לא פחות משנתניהו רוצה לפטר. הוא בטח אומר לעצמו, מה עוד יכול לקרות אחרי לכתי שעוד שלא קרה, יחסלו את נסראללה? את סינוואר? זה כבר קרה. בתקופת כהונתו הגיעה ישראל לשיא ההצלחות. כל האירועים עוצרי הנשימה כבר התרחשו. מה שיישאר למי שיבוא אחריו, זה לאכול את התוצאות של מלחמת התשה ארוכה, ולמלא את הוראותיו של ראש הממשלה גם כשהן בניגוד מוחלט למצפונו ולשכל הישר שלו.
עדיף לגלנט להיות מפוטר על רקע חוק הגיוס או עמדתו בעניין החטופים, עטור בשובל של ניצחונות. אז בליל גלנט הבא, כשאל הרחובות ינהרו מאות אלפים, אולי כדאי לשאול אם זה גם מה שגלנט רוצה.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.11.24
