היום (ראשון) צפוי בית המשפט להסיר את צווי איסור הפרסום על "הפרשה הביטחונית", שמקורה בהתנהלות בסביבה הקרובה ביותר לנתניהו. גם הפרטים שנחשפו עד כה מטרידים מאוד, אבל אני ממליץ לכם לא לעצור את הנשימה: גם זה לא יפגע בנתניהו. הוא יאמר שוב שלא היו דברים מעולם, ואחר כך שהמדליף המקורב אליו לא עבד בשירותו. ואף על פי כן, חייבים לזכור - מסביבתו של נתניהו יצאו עוזרים עם כתבי אישום חמורים, בניגוד למה שראינו בסביבתם של קודמיו.
ומעבר לכך, צריכה הייתה לקום הזעקה: במה אתם מתעסקים שם, בלשכת ראש הממשלה, בשעות שבהן ישראל ממשיכה לקבור את מתיה?
גלנט
יואב גלנט מציב בפני נתניהו מראה שמעטרת את ראשו של ראש הממשלה בסדרה של מחדלים, וכולם קשורים בתובנה שלא ניתן להשיג הכל בכוח, בהפקרת החטופים והחטופות ובהיעדר דיון על היום שאחרי בעזה. אך המראה הזו מתנפצת בפניו של נתניהו, שלא ינוח עד שיפטר את שר הביטחון שהפך לקול השפוי בממשלה. העובדה שגלנט לא מתיישר על-פי הרעשים מהצד של נתניהו מטריפה את האחרון.
לגלנט ניתנה הזדמנות להוכיח שהוא ניחן בעמוד שדרה והוא לא ניתן לכיפוף. והוא לא מתכוון להתכופף.
טראמפ
"דונלד טראמפ הוא הנשיא הראשון מאז ייסודה של אמריקה שבגד בה והפר את השבועה שלו לכבד את החוקה", כך כתב בימים האחרונים מייקל לוטיג, שופט פדרלי רפובליקני לשעבר, במאמר ב"ניו יורק טיימס". אם טראמפ ייבחר השבוע, חוששים חלק מהוגי דעות מובילים בעולם, הוא עלול להוביל אפילו לסיפה של מלחמת עולם.
ואצלנו, נתניהו ממתין לבחירתו של טראמפ. נקודות השקה רבות ניתן למצוא בין שני האישים בכל מה שקשור להתנהגותם האישית והציבורית, אבל נתניהו משכיל מטראמפ, והביוגרפיה הפרטית שלו פחות משולחת רסן.
ואצלנו, נתניהו ממתין לבחירתו של טראמפ. נקודות השקה רבות ניתן למצוא בין שני האישים בכל מה שקשור להתנהגותם האישית והציבורית, אבל נתניהו משכיל מטראמפ, והביוגרפיה הפרטית שלו פחות משולחת רסן.
בטור הזה מותר לקוות שקמלה האריס תזכה במשרה המכובדת ביותר בעולם.
זיכרון
אירועי הזיכרון ל-7 באוקטובר ולמלחמה, שצפינו בהם תוך מעקב קורע לב על טקסי הקבורה של אלה שנהרגו בקרבות וכתוצאה מהרקטות ששוגרו אלינו, המחישו את הגרוטסקה ואת שיקול הדעת המטורלל של הממשלה הזו. סמי שלום שטרית תיאר את הדברים האלה בשיר "שידור מתפרץ": "אין טלנובלה אמא. יום הזיכרון היום... ואז בהלה על הקדיש בשידור מתפרץ, סמיטריילר בגלילות דרס 40 בני אדם. מה זאת הגזרה אדוננו. ואני שותק, מה אגיד. כבי את הטלוויזיה אמא".
מחפשים את האושר
בימים הטרופים האלה, אחדים מאיתנו מחפשים את האושר. דן דאור, בספר "משתה לאדם בודד", מביא תרגום של משורר סיני מהמאה ה-12, ג'ו דון-רו: "הזִקנה באה, אפשר לשמוח אחרי שעברת בכל מקום בעולם האדם והכרת את מה שמעבר לדברים וראית אל תוך הריקות ולקחת ים של חרטות והרים של צער... כשההצגה תיגמר תפשוט את חולצת השחקן לתת לטיפש הבא".
האושר, כפי שלימד אריסטו, הוא הדבר המושלם - ורק בסוף יודעים איך היו חיינו. הלוואי שנזכה לרגעים של אושר.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.11.24