חוק המעונות מגיע להצבעת השרים: דווקא בזמן מערכה מהקשות שידענו, כשחיילינו מעמידים את עצמם בסכנה יומיומית, הממשלה בוחרת לקדם שתי הצעות בעייתיות שמקדמות אי-שוויון בנטל ועידוד שחיתות. שני החוקים, שבהם תדון היום (ראשון) ועדת השרים לענייני חקיקה, הם "חוק המעונות" ו"חוק הרוגלות". מה משמעותם? ynet ו"ידיעות אחרונות" עושים סדר.
יעודד אבטלת חרדים
חוק המעונות הוא חוק שיזם ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, לאחר שאפסו הסיכויים להתנות את אישור התקציב באישור חוק הגיוס. על הצעת החוק חתומים כל חברי יהדות התורה וכן חברי כנסת מש"ס ומסיעות נוספות בקואליציה. הוא ידרוש לאפשר לסבסד מעונות יום לילדים רק לפי המצב התעסוקתי של אימם – כלומר, גם כשאביהם אינו עובד. במילים אחרות, החוק יאפשר לגברים חרדים לא לעבוד, כיוון שיקבלו מימון לחינוך ילדיהם במעונות, ובכך לאפשר להם תנאים נוחים יותר שלא להתגייס.
בחוות דעתה שהוגשה לוועדת השרים, קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שהחוק יעודד אי-שוויון בנטל הגיוס לצה"ל – מעשה חמור בעיקר בעת מלחמה. תכלית החוק לפי חוות הדעת היא לממן את הפטור של חרדים מגיוס, בניגוד לפסיקת בג"ץ האחרונה שביטלה כבר את מתווה הגיוס הלא-שוויוני של הממשלה.
אותה החלטה אף הורתה לממשלה שלא להעניק תמיכה כלכלית למי שאינו מתגייס, כלומר להפסיק את ההעדפה המפלה לאוכלוסייה אחת על פני אחרות – מה שהופך את אותה מדיניות ללא-חוקתית. היועמ"שית אף קבעה כי החוק אינו מעודד תעסוקה לחרדים ולא גיוס.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי "ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגם שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותר את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא ייתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת לחם לפי הטף".
ימנע חקירות שוחד
היועמ"שית יוצאת בחריפות גם נגד חוק נוסף – חוק הרוגלות שיזם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית). החוק, שנולד כאחד מלקחי "פרשת פגסוס", הוא לכאורה חיובי: מטרתו לקבוע את הרגולציה שתאפשר למשטרה להשתמש ברוגלות כדי למנוע פשעים חמורים (שיש עליהם מאסר של יותר מעשר שנים). עד כה לא הייתה רגולציה כזו, מה שלמעשה מנע כל אפשרות למניעת פשעים ללא שימוש ברוגלות אלו.
אלא שההצעה לא כוללת בתוכה פשעים הקשורים בשחיתות שלטונית (בעיקר שוחד, שעליו יש מאסר של יותר מעשור). במילים אחרות, החוק של ח"כ פוגל נועד למנוע מהמשטרה להשתמש בכלים טכנולוגיים כדי למנוע שוחד ושחיתות שלטונית.
ההצעה, שהייתה צריכה להיות ממשלתית מכיוון שהיא עוסקת בסמכויות החקירה של המשטרה, מהווה זה חודשים שדה עימות בין היועמ"שית בהרב-מיארה לבין שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הסיבה - השר לוין אינו מוכן להתיר שימוש ברוגלות גם בחקירות של עבירות שחיתות שלטונית.
במכתב ששיגרה בהרב-מיארה לשר היא מגדירה את העברת החוק של פוגל "פגיעה קשה בשלטון החוק". עוד היא כותבת כי "המשמעות של קידום ההצעה ללא עבירות השחיתות השלטונית – בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק – היא פגיעה קשה ביכולת של מערכת אכיפת החוק לסכל ולחשוף עבירות של שחיתות שלטונית, תוך הפיכת המרחב הווירטואלי לעיר מקלט עבורם לתכנון עבירות ולביצוען".
לשרים צורפה חוות דעתו של המשנה הבכיר ליועצת, עו"ד שרון אפק. הוא כותב כי "קידום ההצעה בנוסחה הנוכחי אינו מתיישב עם תפיסתה של מדינת ישראל, ולפיה יש להיאבק בשחיתות השלטונית. לפיכך אנו מתנגדים להצעה".
עוד הוא מדגיש כי הצעת החוק חשובה להתמודדות מערכת אכיפת החוק עם פשיעה חמורה, ו"הנדרשת במיוחד ביחס לעבירות שנעשות במחשכים וקשה לגלותן באמצעים אחרים".
אפק מפרט לראשונה את סלע המחלוקת: "עמדת שר המשפטים והשר לביטחון לאומי כי משטרת ישראל לא תוכל לבצע חיפוש סמוי לשם סיכול או חשיפת עבירות שחיתות שלטונית לרבות החמורה שבהן - לקיחת שוחד שעונשה עשר שנות מאסר. זאת בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק".
הוא מציין שגם בהצעת החוק של פוגל הושמטו מרשימת העבירות שבגינן ניתן לבצע חיפוש סמוי כל עבירות השחיתות השלטונית. אפק מוסיף: "עמדתנו כי יש להתנגד להצעה השוללת שימוש בחיפוש הסמוי, לצורך חשיפת עבירות שחיתות שלטונית – נוכח פגיעתה הקשה בשלטון החוק".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.11.24
