החשד הראשון נדלק עוד במהלך הנאום של נתניהו. הוא התחזק עם הפרסומים בימים לאחר מכן. לגבי הג'ואיש כרוניקל, היה לי ברור כבר חודשים ארוכים שמשהו שם לא בסדר, שההנהלה של העיתון נותנת גיבוי לסיפורים שמחזקים את נתניהו מחד, ומאידך - לפנטזיות, אין דרך אחרת לתאר זאת, שאותו כתב שכולו הזיה, זה שהתחזה ללוחם קומנדו-פרופסור להיסטוריה-עיתונאי ומסתערב, פרסם על המוסד. בראש ההזיות - סיפור מרגלי הזיקית של המודיעין הישראלי הלבושים ירוק, מוסווים על עצים בלב טהרן. אחר כך בא הפרסום בבילד, עיתון ועיתונאים עם קשר ארוך ועמוק ללשכת רה”מ, מה שחיזק את החשדות (והדאגות) שיש פה סופת פייק מושלמת. 24 שעות של פגישות עם מקורות בישראל ושיחות עם גורמים הנוגעים במו”מ, בחמאס ובענייני מודיעין ‑ ויכולנו לחשוף אותה. החקירה שנפתחה לאחר מכן, וכתבי האישום שייתכן מאוד שיבואו בעקבותיה, יגלו טפחים נוספים בפרשה.
כבר גילינו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כיצד הופיע לו פתאום פילדלפי כציר אקס מכינה, סלע קיומנו המפציע מתוך השכינה, המצווה הקדושה שאף אחד בישראל ‑ לא במערכת הביטחון, לא בקהילת המודיעין, לא בצוות המו”מ ואף לא נתניהו ‑ חשבו במשך כתשעה חודשים שיש לו כל חשיבות. את המנהרות מתחת לפילדלפי המצרים סתמו מזמן, ובעת המלחמה לא ניתן היה להבריח שום דבר מעל האדמה. המעשייה הרצוצה כאילו הישארות כוחות צה"ל במהלך 42 הימים של עסקת החטופים בציר פילדלפי אחרי כמעט שנה שהם כלל לא היו שם היא שובר השוויון ‑ באה בדיוק ברגע שבו ישראל וחמאס היו קרובים, מאוד-מאוד קרובים, להסכם.
במקביל, הציבור הישראלי הפך קורבן כפוי למסע נמשך של שקרים ומניפולציות שפגעו בהבנה שלו את מה שמתרחש, והיו התעללות של ממש במשפחות החטופים. ראינו חשיבות גדולה לפרסם כאן את העובדות והפרטים המלאים על המו”מ, אלו שהממשלה עשתה מאמץ כה גדול לשמור מעיני הציבור. מהפרסומים הללו עלה כי ברגע שהמו"מ היה קרוב להגשמה, נתניהו כפה עליו את "מכתב ההבהרות" שחבר בכיר בצוות המו"מ כינה "מכתב הדמים" שהבהיר מעט וחיבל הרבה - והוסיף שורה של מכשולים ומשקולות שהפכו את ההגעה לעמק השווה לבלתי אפשרית.
"ישבו אנשים והקדישו ימים ולילות כדי לרקום את מעשיית פילדלפי. למצוא את המסמכים שיוכלו לזייף או לסלף כדי להוכיח אותה, ולוודא כי יפורסמו ברבים"
החשוב והקשה בהם היה שקר פילדלפי. אדם הבקיא בהשתלשלות העניינים אומר כי אל מול המסמכים והחשיפות, חשה לשכת נתניהו כי היא אינה מצליחה לשכנע את הציבור ופתחה במערכת משולבת - נאום נתניהו, שאחריו ריאיון שלו לפוקס ניוז הידידותית עד מאוד שבו יחזור על אותם מסרים, ונאומים ציבוריים ופגישות של שרה עם הורי החיילות החטופות שם גם יהדהדו את המסרים שכולם רוויים בסכנות השונות (המופרכות, והמנוגדות קוטבית לחוות הדעת המקצועית של מערכת הביטחון) שיש לעזיבה הקצרה את פילדלפי. הנאומים והראיונות והפגישות ייערכו בימים שלאחר הנאום, ואז הם גם יהדהדו את הכתבות שיתפרסמו בתקשורת הבינ”ל, ובהן יעני-מסמכים שמתקפים את הנאום של נתניהו.
וכך נוצרה סערת הפייק המושלמת. במהלך אותם ארבעה ימים אחרי הנאום יגיעו מכיוונים כאילו שונים, כאילו בלתי קשורים, הוכחות למשהו שהסיבה היחידה שהוא נאמר היא כי ישראל וחמאס הגיעו למקום יחסית קרוב במו”מ, והיה סיכוי להיות במצב שבו הקבינט יצטרך להצביע על עסקה, הצבעה שאולי הייתה האחרונה שם אם הימין הקיצוני היה מממש את איומיו לפרוש.
רונן ברגמןצילום: יאיר שגיא"וכדי לא להגיע לרגע הזה, כדי שלא תהיה הצבעה והקואליציה לא תרעד", אומר גורם הבקיא בחקירה, "ישבו אנשים והקדישו ימים ולילות כדי לרקום את מעשיית פילדלפי. למצוא את המסמכים שיוכלו לזייף או לסלף כדי להוכיח אותה, ולוודא כי יפורסמו ברבים. האנשים האלה אולי יגיעו לביהמ”ש בגלל הנזק הביטחוני שבעצם העיסוק ודליפת המסמכים, אבל אסור לשכוח את האשמה התורמת הנוראית שיש לכל מי שנגע בתועבה הזו בכך שאין עסקה והחטופים מתו ומתים בעזה".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.11.24
