השבר שהכה בנו ב-7 באוקטובר וחשף בפני העולם כולו את האכזריות המפלצתית של מחבלי חמאס - לא יישכח. לא ניתן לו להישכח. כבר במשך שנה אנחנו נלחמים על הבית בשם קדושת החיים, אל מול אויב שחרט על דגלו מוות וחורבן. מציאות החיים המורכבת שידענו בשנה האחרונה, מזמנת לפתחנו אתגרים רבים. האב שנפל בגבורה בשדה הקרב, האח שהציל את חבריו במיגונית ולא שרד והבת שנלחמה עד טיפת דמה האחרונה. אך דווקא מתוך השברים האלו - התלכדנו כעם, ולמדנו לקום ולהתחזק מהכאב. להמשיך לעמוד כקיר ברזל אל מול בשורות האיוב הקשות שפוקדות אותנו.
בצאתם של טובי בנינו ובנותינו לשדה הקרב, אנו ניצבים מאחוריהם, מחזקים את רוחם ומייחלים לשובם, בריאים ושלמים. בעוז רוח, אמונה בצדקת הדרך ובגבורה אין סוף, גילינו פה את דור הניצחון. קריאתו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, הפכה רלוונטית מתמיד: "תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך".
לדאבון ליבנו, רבים הם הלוחמים והלוחמות, החיילים והחיילות שהסתערו בחירוף נפש מול המחבלים ונפלו בהגנה על המולדת. כל חלל, כל הודעת "הותר לפרסום" מספרת סיפור, של גיבור עם חלומות ותקוות. לצידם, ניצבים אלו ששבו משדה הקרב עם פציעות בגוף ובנפש - כאב עצום שהופך את מציאות היום-יום למאבק עיקש על חייהם.
כמפקדי צה"ל, מוטלת עלינו החובה להנציח את יקירינו שחירפו את נפשם בהגנה על הבית שלנו, ולהמשיך וללוות את הפצועים ששבו משדה הקרב. הם זקוקים לחיזוק אמיתי ולליווי רפואי איתן - נתמוך בהם גם בקרב שממשיך אחרי שהם חוזרים הביתה. ערכים אלו חקוקים בי, עוד מתפקידי כמפקד חטיבת גולני לפני עשור, במבצע צוק איתן. באחד מלילות הקיץ של הקרבות במערכה, הגענו לשכונת סג'עייה שברצועת עזה, מעוז מובהק של ארגון הטרור חמאס.
כשהגענו לאחד הבתים בשכונה, נורה לעברנו לפתע טיל אר.פי.ג'י. נפצעתי במקום מרסיסים בראשי ובעיניי, והובהלתי לבית החולים סורוקה
באותו לילה, הובלתי את כוח החטיבה למשימה של השמדת מנהרות הטרור שנחפרו לכיוון יישובי נחל עוז וכפר עזה. כשהגענו לאחד הבתים בשכונה, נורה לעברנו לפתע טיל אר.פי.ג'י. נפצעתי במקום מרסיסים בראשי ובעיניי, והובהלתי לבית החולים סורוקה. עוד לפני שנודע לי שנפצעתי, עמדה לנגד עיניי מטרה ברורה - לשמור על חייליי ולהוביל לניצחון על האויב. בתוך כמה שעות מרגע הפציעה - גמלה בליבי ההחלטה שאני חייב לחזור לשדה הקרב.
כאב של לוחמים הוא בלתי ניתן לתיאור - הוא בוער בהם בכל נים בגוף. תחושת השליחות שפועמת בליבם, רק מתחזקת לאחר הפציעה ובעת שהינם מחוץ לשדה הקרב. הכמיהה של לוחמים ומפקדים שנפצעו לשוב לצוות בשדה הקרב על אף הקשיים והמחיר הכבד שהם משלמים, רק התחזקה במלחמה זו. בחירה אחת שמבטאת אומץ גדול, גבורה ואחריות גדולה כלפי הצבא שלנו, העם שלנו.
טובי בנינו שנפגעו בגופם ובנפשם בהגנה על המולדת ונלחמים כדי להשתקם, הם מעוררי השראה ומפיחים בנו תקווה על כך שזכינו בדור מופלא שכזה. הם עושים הכל כדי לגבור על כל קושי ומכשול, גופני ונפשי שעומד בדרכם, מתוך גבורה והבנה של משמעות המשימה החשובה. לצד פציעות המלחמה מתגלות משפחות החיילים בגבורתן, אשר תומכות ומסייעות בשעות הקשות. אין זה גלוי לעין הקושי שבדבר, לקבל משדה הקרב חייל או חיילת, בנים או בנות, שיצאו לקרב על מנת להגן על מדינת ישראל בגבורה ובחירוף נפש, ושבו עם פצעי מלחמה שיש לרפא. המשפחות לוקחות על עצמן בגבורה להתמודד בכל עת, ולסייע בכל הנדרש. הן ראויות להערצה על התמודדותן.
אל לנו לשכוח את האחריות האדירה שמונחת על כתפינו, להמשיך לפעול למען השיקום המנטלי והגופני של גיבורי בני העם
אל לנו לשכוח את האחריות האדירה שמונחת על כתפינו, להמשיך לפעול למען השיקום המנטלי והגופני של גיבורי בני העם. תהליך זה ומסלול החזרה לחיים טומנים בחובם קושי ומורכבות ממשית, אך בה בעת הוא מרגש וממלא אותי באופן אישי, בגאווה ובכוחות מחודשים.
כחברה, עלינו להצדיע לכם, פצועי הקרבות כל יום מחדש - זו חובתנו המוסרית והערכית כלפיכם. הודות למסירותכם ולהקרבתכם במערכה על הגנת המדינה ועל אזרחיה, אנו ממשיכים להיבנות ולצמוח מתוך הזוועות שצרובות בזיכרון הקולקטיבי. למענכם ולמען יקירנו שנרצחו בידי בני העוולה בשבת השחורה, מוטלת עלינו החובה לאסוף את השברים ולהוקיר את פועלכם ושל כל מי שמסכן את חייו יום וליל למען ביטחון ישראל.
אני מצדיע לכם.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.11.24
