צריך להגיד את האמת: החרדים צודקים. הוראת היועמ"שית לבטל את התמיכה במעונות יום ומשפחתונים לנשים עובדות שבני זוגם אינם עובדים ולומדים בכולל, היא טעות. למעשה היא חלק מקונספציה שגויה.
נתחיל מההתחלה. הצעירים החרדים, ברובם הגדול לא משרתים בצה"ל, וגם, ספוילר, לא ישרתו בעתיד. לא יקרה. אפשר לכעוס, להתנגד, להגיד שזה לא צודק, זה באמת מאוד לא צודק. אבל השילוב של קבוצה סגורה, שמקיימת אורח חיים שונה מהותית מהרוב החילוני, יחד עם כוח פוליטי חזק מאוד שיש לה בידיים, מנע בעבר וימנע בעתיד את השירות הצבאי. כל הדיבורים עכשיו בממשלה ובכנסת לא עוסקים ברצינות בעידוד חרדים להתגייס. אלה הם רק ניסיונות של פוליטיקאים לגזור קופון מהמצב.
מצד הציבור הרחב, לעומת זאת, זה דיבור של כעס שבא מרצון לנקמה בחרדים. נקמה על כך שהבן שלי משרת בצבא והבן שלך לא. אני יודע על מה אני מדבר. כשאני כותב את הדברים הבן שלי, שיצא הערב לחופשה מהמילואים, יושב מולי.
מאחר שאי-אפשר לגייס את החרדים, התחילו לנסות למצוא דרכים להציק להם. למשל הוראת היועמ"שית לא לתמוך במעונות יום לילדים של משתמטי גיוס. ההוראה הזו היא חלק מניסיון היסטורי עקום לקשור בין רווחה לשירות בצבא. פעם, כשרצו למנוע מהערבים ומהחרדים לקבל קצבאות, קשרו בינם לבין שירות בצבא. היה לזה אפילו שם — קי"ץ, קצבת יוצאי צבא. בין 1970 ל-1996 הייתה קצבת ילדים ששולמה למשרתי מילואים. השאלה החשובה היא: מה הקשר בין רווחה לשירות צבאי במדינה מתוקנת? האם ילדי החרדים המשתמטים פחות זקוקים למעונות? פחות צריכים חינוך?
במקרה הזה הוראת היועמ"שית עוד יותר בעייתית. הרוב המוחלט של הנשים החרדיות עובדות. הן המפרנסות העיקריות, כשהבעל יושב ולומד. ביטול הקצבאות למעונות יעורר בעיה גדולה. מי ישמור על הילדים? האברכים? הם לא ילכו לכולל כדי לשמור על הילדים? הצחקתם אותי. זה ייפול על כתפי הנשים. ואז אחת משתיים: או שהעומס הכבד שיש גם היום על האישה החרדית יגדל עוד יותר, או שהיא תצטרך להפסיק לעבוד כדי לטפל בילדים. מה הרווחנו? שהחלק העובד בחברה החרדית יחזור הביתה?
תגידו, משהו בכל זאת צריך לעשות. אי-אפשר לסבול את המצב הזה שבו בנינו משרתים בצבא, ובניהם משתמטים. לפני שנדבר על מה שאפשר לעשות, צריך להבהיר מה לא: אסור לקשור רווחה לשירות צבאי
תגידו, משהו בכל זאת צריך לעשות. אי-אפשר לסבול את המצב הזה שבו בנינו משרתים בצבא, ובניהם משתמטים. לפני שנדבר על מה שאפשר לעשות, צריך להבהיר מה לא: אסור לקשור רווחה לשירות צבאי. מי שנזקק, חרדי, חילוני או ערבי, צריך לתמוך בו. השמאל החברתי במדינת ישראל כל כך עסוק בכעסו על החרדים, שהוא שכח שזה תפקידו כשמאל, להתנגד לקשר הפסול הזה.
הדרך לעודד גיוס לצה"ל היא על-ידי זה שיינתן להם פטור מהגיוס. נשמע כמו טעות דפוס? ובכן, זו לא. האברכים החרדים לא מקבלים היום פטור מהצבא. הם מקבלים רק דחיית שירות כל פעם בשנה אחת, ובתנאי שהם יישבו בישיבה וילמדו. בתמורה, אסור להם לעבוד, וכמובן אסור להם להתגייס. כל שנה הבחור החרדי צריך לקבל את חתימת ראשי הישיבה שהוא לומד בה, כדי להמשיך ולקבל דחייה בעוד שנה. בדרך זו מחזיקים הרבנים את הבחורים הצעירים צמוד אליהם. יעשו בעיות? לא יחתמו להם על המשך דחייה.
וככה הפסדנו אותם פעמיים. פעם אחת לצבא, ופעם שנייה לעבודה
וככה הפסדנו אותם פעמיים. פעם אחת לצבא, ופעם שנייה לעבודה. כבר לפני שנים הצעתי להחליף את הדחייה השנתית בפטור גורף. לדעתי חלק ניכר מהלומדים בישיבה יעזבו אותה, וילכו לעבוד. הם יתערו בחברה הכללית, ויהיו מודעים ורגישים יותר לצרכיה. אני לא רואה חרדי חדש כזה שעובד בהייטק עם חברים חילונים, מדברר את הרבנים החרדים, שלמות באוהלה של תורה זה בדיוק כמו למות בהגנה על המדינה.
אגב, פעם הצעתי את ההצעה הזו בדיון פומבי בנוכחות אריה דרעי. הוא התחלחל. לתת לבחורים החרדים פטור גורף במקום דחייה? חס וחלילה. זה יערער את כל המבנה החרדי. אני יודע, זו דרך ארוכה, ואנחנו צריכים עוד חיילים כבר עכשיו, אבל לצערי, אני לא מכיר קיצורי דרך בעניין הזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.11.24
