מרבית ההורים שמגיעים לשערי לשכת הגיוס כדי לגייס את בנם או בתם מלאים בחששות, לצד ההתרגשות הגדולה. אבל כשהחשש וחוסר האמון הם כלפי המערכת עצמה - המחשבות קשות פי כמה.
הבוקר (שני) התגייסה לצה"ל האחות השנייה לבית משפחת אשל, יעל, שתחל את דרכה כמדריכת חי"ר. הגיוס של יעל מגיע שלושה חודשים אחרי היום שבו הייתה אמורה להשתחרר אחותה הגדולה רוני ז"ל, שנהרגה במוצב נחל עוז לצד חברותיה התצפיתניות, וקולה הנשמע ברשת הקשר, זועק לעזרה ומנסה לתפעל את אירוע חדירת המחבלים - הפך לסמל לגבורת התצפיתניות באותו יום.
"אני כל כך מקווה שמשהו על ציר הזמן ישתנה", אמר איל, אבא של רוני ויעל. "אנחנו מלווים את יעל לבקו"ם ואני באפס אמון למערכת הזאת שנקראת צבא ההגנה לישראל. יש התרגשות שאני שולח בפעם השנייה בשר מבשרי לצה"ל, יש אפילו פרפרים, ואלה פרפרים עם כנפיים ארוכות שמשייטים בקרביים ודופקים בחוזקה בבטן, לא נותנים מנוח. אני כל כך מקווה שיעל תשתלב במסלול שיעשה לה טוב, אלה החיים שלה. אני מאחל לה הצלחה רבה, והצלחתה היא הצלחתנו".
מאז שהייתה ילדה חלמה יעל להתגייס לקרבי. "לא ראיתי את עצמי יושבת במשרד או עובדת על מחשב", היא הסבירה. "כשנגמרה השבעה של רוני הבנתי שזה כבר לא יקרה. היה לי חשוב לעשות שירות משמעותי ואני עדיין בטוחה שיהיה לי אחד כזה. אני כבר לא יכולה להגיד שאני סומכת במאה אחוז על המערכת הזאת שנקראת צה"ל, אבל לא הייתה אופציה שלא אתגייס, לא ראיתי את עצמי מדלגת על זה. אני מאמינה שכל אחד צריך לצאת ולתרום למען המדינה בדרך כלשהי".
הדברים של יעל מתחברים לכעס הרב של איל ושל הורים רבים בחברה הישראלית, שנאלצים לשלוח את ילדיהם לצבא גם בעת משבר אמון עמוק כל כך - ובזמן שחלקים אחרים בחברה עושים הכול על מנת לקדם אי-גיוס או השתמטות. "זה עוד פעם פלח אוכלוסייה שנושא על כתפיו את כל הנטל הזה", אמר איל. "אני מאוד מקווה שמשהו ישתנה פה, זה לא יוכל להחזיק מעמד עוד הרבה זמן".
"למזלנו יש עוד הרבה זמן עד הגיוס של אלון, הבן הצעיר שלנו", הוסיף איל. "הוא רק בן 15, אבל אני כל כך רוצה לחשוב, בוחר לחשוב, שאולי בימים שאלון יצטרך להתגייס תהיה לנו מדינה מתוקנת יותר. כשאני הייתי קטן אמרו לי שכבר לא יהיה צבא כשאגדל, שיהיה שלום עולמי. לצערי אני כבר לא עוסק במחשבות האלה. בינתיים אני כל כולי במחשבה על הימים הבאים, על לראות את יעל במדים".
"אני רוצה להרגיש איך רוני הרגישה, אם זאת באמת תחושת שייכות אחרת", אמרה יעל לקראת העלייה על מדים. "רוני הייתה אומרת לי לבוא בראש פתוח, לא להתרגש מהערות ואמירות שיש לאנשים להגיד. לקחת את זה בקליל, בקטנה".
איל סיכם: "אני רוצה לחשוב שרוני מסתכלת עלינו מלמעלה, מחייכת את החיוך הזה ושולחת ליעל את החיזוק הכי טוב שיכול להיות לילדה בת 18 שנמצאת בבקו"ם בפתחו של מסלול חדש. המסלול שרוני נכנסה אליו שונה מהמסלול של יעל. אני חושב שיותר נשים וכוח נשי שיתגייס לצה"ל יעשה לכולנו טוב יותר. כשיהיו יותר נשים בצבא ובהנהגה, מדינת ישראל תיראה ותרגיש אחרת".
גם אחותה של נועה מרציאנו ז"ל התגייסה: "מערבולת של רגשות"
גם אחותה של התצפיתנית נועה מרציאנו, שנרצחה בשבי חמאס וגופתה חולצה, התגייסה היום. "שנה אחרי שנפרדנו מנועה, שוב יש לי ילדה חיילת - יובל", סיפר אבי מרציאנו, אביה של נועה ז"ל. "והנה, היא עוד שנייה עולה על מדים בדרך להיות מדריכת החי"ר הכי תותחית בצה"ל. הלב שבור אבל אני מסתכל עליה בגאווה, רואה כמה עוצמות יש בה. אחרי כל מה שעברנו ואנחנו עוברים היא כאן, בכל הכוח".
הוא הוסיף: "בלב שלי מערבולת של רגשות, בלבול ופחד. לא מאמין שאני שוב מגייס ילדה לצבא, למרות שאין עוד תחקיר אמיתי שיסביר לי איך אין לי את נועה, הילדה שגייסתי לפני שנה וחצי, ועוד אין ועדת חקירה ממלכתית. כל מי שאחראי על הטבח והחטיפה, שלה ושל החברות שלה, עדיין בתפקיד. אני רוצה לסמוך, אבל על מי? למה? מי שומר עכשיו על הילדה שלי?".
לדבריו, "ב-16 באפריל 2023, כשנועה התגייסה, לא היה שום סימן לזה שחצי שנה אחר כך נגלה שאין צבא ואין מדינה ועדיין אין עסקה שתחזיר את החברות של נועה ויתר החטופות והחטופים. ועדיין, יובל מתגייסת היום כי אין לנו צבא אחר, ובלי צה"ל אין לנו מדינה. היא יודעת את זה, כולנו יודעים".
עוד אמר האב: "אבל אנחנו חייבים תשובות. גם תחקיר וגם ועדת חקירה ממלכתית. כי בלי זה, אין צבא ואין מדינה ולא יהיה ריפוי ולא יהיה תיקון וגם אף אחד מאיתנו לא יוכל להגיד שהוא לא ידע. נועה, אני בטוח שאת מסתכלת מלמעלה וגאה באחותך על הדרך שלה. תשמרי לנו עליה. עלייך אני סומך ילדה שלי".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.11.24
