"הזכות של חשוד למפגש עם עורך דינו היא זכות יסוד חוקתית", טענו בעבר שני אישים ביחס למעצר החשודים ברצח בכפר דומא ב-2015. הראשונה היא עו"ד שרון אברהם-ויס, שהייתה אז מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, והשני הוא עו"ד איתמר בן גביר, כיום השר לביטחון לאומי, שייצג אז את אחד העצורים בפרשה. הטענות נגד מניעת מפגש של עצורים בחקירות ביטחוניות עם עורך דינם הן אולי היחידות המשותפות לקצוות בימין ובשמאל, טענות שנדחות ברוב מוחלט של המקרים בבתי המשפט – כפי שקרה אתמול לשני סנגורי עצורים בפרשת המסמכים אשר ניסו את מזלם.
ב-1989, עוד לפני חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הכיר העליון בזכות לייצוג משפטי כזכות חוקתית יסודית. אלא שלכל כלל יש חריג. לפי חוק סדר הדין הפלילי העוסק בסמכויות מעצרים, אם אדם נעצר בחשד לעבירות ביטחון המדינה – רשאי השב"כ שאמון על החקירה למנוע ממנו מפגש עם עו”ד אם פגישה כזאת עלולה לשבש מעצר של אחרים, לחשוף ראיה או למנוע שיבוש חקירה. מניעת מפגש היא באישור בית משפט ומוגבלת בזמן.
איננו יודעים באילו סעיפי עבירה נחשדים הנחקרים בפרשה הנוכחית, אך בית המשפט התיר לפרסם שהם חשודים כי "מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין" – שאלו כנראה מילים נרדפות לסעיף 113 בחוק העונשין, עבירת הריגול. בדרך כלל חקירה כזאת מלווה על ידי פרקליט מחוז, במקרה הזה על ידי היועמ"שית ופרקליט המדינה.
כששופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף כתב בשנה שעברה כי "עתירות בעניין מניעת מפגש בין עצור לבין עורך דינו הפכו ללחם חוקו של בית משפט זה", הוא כמובן צדק. אין חודש בלי מספר הליכים כאלה, כולם של פלסטינים הנחקרים בשב"כ. באיזו תדירות עושה השב"כ שימוש במניעת מפגש עו"ד? ב-2009 דחה העליון עתירת חופש מידע שהגיש עו"ד בעז בן צור, סנגורו של רה"מ עד לא מזמן, שבסך הכל ביקשה לקבל את הנתונים הללו מהשב"כ. מה שהשופט גרוסקופף לא ציין הוא שלחם חוקו של בית המשפט הוא גם לדחות כמעט תמיד הליכים נגד מניעת מפגש, זאת לאחר דיון במעמד צד אחד – שב"כ ושופט בלבד.
"בכל כך הרבה תיקים שייצגתי הוצאו צווי מניעת מפגש עם עו"ד, בכל כך הרבה דיונים נגד צווים כאלו השתתפתי וכל כך הרבה שופטים ראיתי שרועדים מפחד לקבל החלטה נגד עמדת שב"כ", התבטא אמש עו"ד נתי רום מארגון "חוננו".
למניעת המפגש לכשעצמה ישנה תכלית ראויה ביותר. ישנם עו"ד שכבר הורשעו בשיתוף פעולה עם אסירים ביטחוניים ועם ארגוני טרור באצטלה של ייעוץ משפטי
למניעת המפגש לכשעצמה ישנה תכלית ראויה ביותר. ישנם עו"ד שכבר הורשעו בשיתוף פעולה עם אסירים ביטחוניים ועם ארגוני טרור באצטלה של ייעוץ משפטי. פעולות סנגוריאליות באזור האפור, שנסבלות בהליך הפלילי הרגיל, חייבות להימנע כשמדובר באירוע ביטחוני. דלף מסמכים מסווגים מאמ"ן הוא בהחלט אירוע פלילי-ביטחוני חמור, אולי אפילו כזה שמצדיק ימים ספורים בלבד של מניעת מפגש לטובת החקירה. אמש דווח כי אלי פלדשטיין וחשוד נוסף יוכלו להיפגש עם עו"ד לבקשת שב"כ. אך ימי המעצר המתארכים של שאר החשודים והחקירות ללא ייעוץ משפטי, חקירות שאינן מתועדות, כבר מעלים את השאלה – האם לא הגזמנו? האם יש מישהו במערכת האכיפה שיידע בקרוב לומר לשב"כ "אוקיי, עד כאן"?
פורסם לראשונה: 00:00, 05.11.24
