בדיינר קטן ליד נצרת, פנסילבניה, יושב גבר לבן, כבן 80, על הבר. הוא מדבר עם המלצרית, בשנות ה-50 לחייה. "הם מזייפים תוצאות, שתדעי לך". מאופי השיחה, ברור שהם מכירים. לא רחוק מאיתנו יושבות שתי קבוצות של גמלאים. הגברים בחולצות משובצות ובכובעי בייסבול. הגמלאים נהנים מבר הסלטים, שהוא אכול כפי יכולתך.
ארה"ב בוחרת 2024 – עוד בעמוד המיוחד של ynet:
• שיטת האלקטורים: כך בוחרים נשיא
• מה זה מדינה מתנדנדת? מונחי הבחירות
• קונגרס ומריחואנה: על מה עוד יצביעו?
• 151 קילו, IQ 169: הנשיאים במספרים
4 צפייה בגלריה
הנוכחות של שלטי טראמפ על הבתים במזרח פנסילבניה הייתה גבוהה בהרבה. האריס
(צילום: REUTERS/Kevin Mohatt)
אמריקה מתחלקת לשני עמים, בהרבה מובנים. עירוני וכפרי. השכלה אקדמית ותיכונית. לבנים – וכל השאר. הנה עוד חלוקה גסה כזו, אנקדוטלית: עם אחד ממשיך ללכת לדיינרים, או לרשתות כמו דנקן דונאטס, לשתות קפה פילטר אמריקני ולקבל מחירים זולים יחסית; העם השני התחיל לשתות מאצ'ה לאטה ולהתעקש על דגנים מלאים. באזור הזה של פנסילבניה, הדיינרים עדיין שולטים.
"כולם יודעים שהמדינה הזו תכריע הכול", מוסיף בן ה-80 למלצרית, מנסה לגרד ממנה תגובה. זיוף בחירות הוא האשמה מובהקת של תומכי טראמפ בארה"ב. העובדת לא ממהרת לתמוך בעמדות הללו. סטטיסטית, יש סיכוי גבוה למדי שהיא תומכת בקמלה האריס. "תהיה הרבה אבטחה בקלפי מחר", היא אומרת, "משטרה והכול. כי אולי יהיו צרות. אז אני מתכוונת לבוא מוקדם, זה אני מבטיחה לך". כך היא בעצם שינתה את נושא השיחה. הוא שאל אותה, בדרך מנומסת, אם היא מאמינה בתנועת ה-MAGA של טראמפ, על שלל הנרטיבים הקשורים בה, ובראשן "גניבת" הבחירות של 2020. היא השיבה בכך שתלך להצביע. ובמילים אחרות: אתה לא תשמע ממני שאתמוך בטראמפ. שיחה סמלית למדי.
הפער החשוב ביותר בבחירות האמריקניות האלה הוא בין נשים וגברים. 57% מהנשים בארה"ב תומכות בהאריס לפי הסקר האחרון של NBC, ואילו 58% מהגברים תומכים בטראמפ. לפי הסקרים, המוטיבציה של הנשים לבוא להצביע גבוהה יותר. זה מטריד מאוד את מטה טראמפ. אתמול קראתי ציוץ של איימי קרמר, בכירה במנגנון הרפובליקני. "גברים, האם הצבעתם כבר לטראמפ? גברים, אנחנו סומכות עליכם להציל את האומה הזו! האבות המייסדים מביטים בכם".
הניסיון הזה אלגנטי בהרבה מההתבטאות של טראמפ עצמו לפני ארבעה ימים. הוא הבטיח "להגן על נשים, בין אם הן ירצו בכך או לא". המטה של קמלה האריס חגג על ההתבטאות הזו; הזדמנות עבורו להזכיר שלמעלה מתריסר נשים האשימו את טראמפ בעבריינות מינית שנעה בין הטרדות עד לאונס ממש.
אך כשנודדים במזרח פנסילבניה, כל זה לא נמצא שם. הסתובבתי בערים של מחוז נורת'המפטון, מקומות כמו בית לחם, פנסילבניה, אחד המקומות שבהם נבנתה תעשיית הפלדה שהפכה את ארה"ב למעצמה, או בנגור ונצרת, שקיבלו בשעתו את הכינוי "חגורת הצפחה", בשל המכרות הרבים שפרנסו את האזור. הנוכחות של שלטי טראמפ על הבתים הייתה גבוהה בהרבה. לא רק שלטים, אלא גם דגלים וסיסמאות מחאה. "טראמפ – חוק, האריס – פשע", היה כתוב לצד בית אחד בבנגור.
התגובה של מטה האריס באזורים הללו איננה לעסוק בסוגיות תרבותיות, אלא לדבר על כלכלה. שלטי דרך ענקיים, גדולים, צהובים, שעליהם נקודות ענייניות, יבשות. האריס תמכה בהרחבת מדיקייר. האריס תמכה בביטוח לאומי. האריס תומכת בפרויקטים של תשתית.
המטרה היא לחזק את הזהות של סגנית הנשיא כמי שיכולה לטפל במצב הכלכלי; לפי הסקרים, טראמפ הוביל בנושאים הללו לאורך הקמפיין. אך היא מובילה עליו בשאלה למי אכפת יותר ממעמד הביניים. הוא, מאידך, נהנה מנתון עומק המעיד בדרך כלל על תבוסת המפלגה המכהנת: כשני שלישים מהאמריקנים סבורים שהמדינה בכיוון הלא נכון. אפשר להמשיך במשחק הזה במשך שעות; נתונים מהצד הזה ומהצד השני. הם כולם ממחישים עד כמה אמריקה קרועה ואת התחושה שהבחירות צמודות.
המחוז משמעותי מאוד. רק שלוש פעמים מאז 1912 בחרו מצביעיו באדם שלא הפך להיות הנשיא. במקום הזה ניצח ברק אובמה ב-2008 וב-2012, טראמפ ב-2016, וג'ו ביידן ב-2020. הוא נחשב לסמן מובהק לניצחון. הערים הגדולות שלו, ובראשן בית לחם, מצביעות לדמוקרטים. ברגע שיוצאים מהן, זו טראמפלנד.
בעצם, זהו הסיפור של פנסילבניה כולה, המדינה שתקבע את גורל הבחירות הללו. בפיטסבורג ובפילדלפיה מצביעים לדמוקרטים, כמו גם בערים המשמעותיות האחרות. בכל מקום אחר, ובפרט באזורים הלא-עירוניים, או בפרברים, הנטייה היא אדומה ורפובליקנית. ושאלת השאלות של היום בלילה: מה יהיה הפער שייפתח בערים הגדולות לטובת האריס, והאם הקולות שיגיעו מאוחר יותר מהמחוזות הכפריים יוכלו למחוק אותו – כפי שקרה ב-2016.
דיברתי עם אישה צעירה בעיר לא רחוקה מהמחוז, בסניף של סטארבקס, שאמרה שהיא תבחר לפי זכויות נשים ולכן זו האריס, נקודה. שוחחתי עם זוג גמלאים בדיינר; הם אמרו שהגבול הפרוץ והמחירים הגבוהים מובילים אותם לתמיכה חד-משמעית בטראמפ.
זו מערכת הבחירות השלישית שבה מתמודד דונלד טראמפ לנשיאות. למרות שביידן ניצח ב-2020, העידן עודנו מוגדר בידי דמותו יוצאת הדופן, הקיצונית, של המיליארדר הניו-יורקי. ב-2016 נדדתי במזרח פנסילבניה, בארץ הפחם, ושוחחתי עם משפחות כורים שאמרו לי – חודשים לפני הבחירות – שיצביעו לראשונה בחייהן למועמד רפובליקני. הן ביטאו תחושת תסכול עצומה מהדרך שבה אמריקה השתנתה, והשאירה אותן מאחור. הנקודה לא הייתה כלכלית בלבד, אלא רושם כללי של חוסר עיגון חברתי, של דיאטה נטולת לאומיות, זהות שנתונה באיום מתמיד.
מאז, הסיפור של טראמפ ותומכיו רק הפך לדרמטי וגורלי יותר. הטענה שהשיטה פגומה התפשטה. היא החלה מאישומים נגד המערכת הכלכלית, ו"גורדי השחקים המתרוממים בסין" בשעה שדטרויט שוקעת. טראמפ היה המועמד נגד הגלובליזציה; היום, מה שנמצא על הפרק הוא לא רק רצונו של טראמפ להטיל מכסי מגן המוניים, אלא זכויות נשים והפלות (עניין שטראמפ דאג לו במינוי שופטים לבית המשפט העליון שהפכו את רו נגד וייד), הדמוקרטיה האמריקנית, ובעצם הסדר הליברלי כולו.
בניגוד לנשיא ג'ו ביידן, האריס ייצגה אתגר יוצא דופן עבור טראמפ. היא ההפך הגמור, בזהותה ובדעותיה. היא אמנם חלק מהשיטה והממשל, אבל גם מייצגת הזדמנות חדשה; בניגוד אליו, ולביידן, היא לא הייתה נשיאה. והאמת היא שהשפעתה בממשל ביידן הייתה מוגבלת למדי, עניין שתדלק את היחסים העכורים בין לשכת סגן הנשיא והנשיא לאורך ארבע שנים. בחודשים ספורים, ובאורח תקדימי, הצליחה האריס לסגור פער ענק שפתח טראמפ על ביידן. השאלה היא אם זה יספיק.
עבור תומכי טראמפ, זו הזדמנות אחרונה להציל את ארה"ב משקיעה אל גיהינום פרוגרסיבי. מטה טראמפ הפיץ שוב ושוב תשדיר שמציג את קמלה האריס כמי שמחויבת למימון ניתוחי מין לאסירים ולאסירות טרנסג'נדרים. האם מדובר בסוגיה לאומית משמעותית עבור ארה"ב, במינוחים כלכליים או אסטרטגיים? לא ממש. אבל זה עובד, אמרו במטה טראמפ.
עבור תומכי האריס, זו הדגמה לזריעת השנאה של אנשי טראמפ. הם יטענו שהסוגיות שלהם אמיתיות: אלה יכולות להיות הבחירות האחרונות, לאור הנטיות האוטוריטאריות של טראמפ. כל מה שנדרש הוא לצטט את מילותיו של טראמפ עצמו, שהבטיח להיות "דיקטטור רק ביום הראשון", ואמר השבוע שלא היה צריך לעזוב את הבית הלבן ב-2020, וגם את הדברים הבאים: "אנו עומדים על סף ארבע השנים הגדולות ביותר בהיסטוריה האמריקנית. תראו, זה הולך להיות כל כך טוב. זה הולך להיות כל כך כיף. זה יהיה קצת מרושע לפעמים, אולי בעיקר בהתחלה. אבל זה הולך להיות משהו". אמריקנים רבים לא מוכנים לחכות ולגלות למה הוא מתכוון. מחר לפנות בוקר נגלה האם ניצחו.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.11.24
