סדרת הטלוויזיה הדיסטופית-פוליטית האמריקאית, "בית הקלפים" עטורת הפרסים, הזניקה את נטפליקס לקדמת הבמה - דווקא בגלל התכנים הפרובוקטיביים, גם אם מדומיינים, על המתחולל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה האמריקאית בוושינגטון, בואכה הבית הלבן. והנה, דומה כי יחסי הגומלין שבין הסדרה הדמיונית לבין המציאות המורכבת המתדפקת על דלתותיהם של אזרחי ישראל, מעולם לא נראו הדוקים יותר.
חשיפת הפרשייה הביטחונית החמורה, שמקורה בסביבת לשכת ראש הממשלה, בדבר הדלפת מסמכים מודיעיניים מסווגים שלא כדין ושלא ברשות וסמכות לגורם זר, מעוררת הדים רבים. מטבע הדברים, החשש לביטחון מקורות וחשיפת יכולות ומקורות מודיעין רגישים מצוי בלב חקירת השב"כ, כגוף הממלכתי האמון על סיכול ריגול ומניעת דלף ביטחוני. עם זאת, דומה כי החקירה חונה בשלב זה במרחב הנוחות של זרועות הביטחון וממוקדת בעיקרה למיפוי ערוץ הדלף וסיכולו, ופחות בהיבטים רוחביים הנגזרים מן החשדות הלכאוריים המתעוררים כלפי המעורבים בפרשה - ובהם קידום מהלך יזום וסדור של לוחמה פסיכולוגית להשפעה על הציבור הישראלי, במטרה לסכל עסקת חטופים שסיכוייה, לאותה העת, נראו בני-מימוש.
ניתן אמנם לטעון כי השאלות הרוחביות הנגזרות מן הפרשה הביטחונית תיבחנה בשלב מאוחר יותר, אך גישה זו עשויה להחמיץ את התמונה הקשה המצטיירת לנגד עינינו, לפיה יש מי שפועל, בהנחיה מלמעלה, כנגד אזרחי ישראל, נגד עסקת חטופים ובכוונה לשרת אינטרסים פוליטיים, באופן ששב ומשקף את ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו לקידום מתווה להשבת החטופים.
מהלכיה הכוחניים הצפויים של הממשלה במטרה להרוס מהיסוד את הדמוקרטיה הישראלית מעוררים שאלות נוגות בדבר האפקטיביות של הסכם ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו ותוחלתו, הממוקד במשפטו הפלילי
מטבע הדברים, הפניית זרקור החקירה לסוגיות מעין אלה מורכבת יותר, אך ייתכן והיא הופכת ככל שהזמן חולף להכרחית - נוכח המאמץ המשולב לערעור מושכלות היסוד של הדמוקרטית הישראלית. במילים אחרות, קו ישיר מחבר בין החקירה הביטחונית לדלף מסמכי מודיעין, דרך פיטורי שר הביטחון גלנט, עבור בחשד לסילוף פרוטוקולים של הקבינט וכלה במאמץ המתמשך לנטרל את שומרי הסף, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, באופן שמבהיר שוב כי נתניהו ממשיך לקדם במלוא הקיטור שורת מהלכים שיש בהם כדי לשנות באופן יסודי את סדרי המשטר והשלטון, בבחינת אותה גברת – היא ההפיכה המשטרית – בשינוי אדרת.
שנתיים מאתגרות עד קשות במיוחד למערכות אכיפת החוק לפנינו
במבט קדימה, בהנחה והממשלה תכלה את ימיה, הרי שהשנתיים שנותרו עד לבחירות לכנסת ה-26 באוקטובר 2026, צפויות להיות מאתגרות עד קשות במיוחד למערכות אכיפת החוק, באופן שמאיים לשנות את פניה ודמותה של מדינת ישראל, כפי ששירטטו אבותינו המייסדים, וכפי שהתגבשה, עקב בצד אגודל, במשך שבעת העשורים האחרונים.
מהלכיה הכוחניים הצפויים של הממשלה במטרה להרוס מהיסוד את הדמוקרטיה הישראלית מעוררים שאלות נוגות בדבר האפקטיביות של הסכם ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו ותוחלתו, הממוקד במשפטו הפלילי, ופחות במעורבותו העמוקה והשיטתית, בעיקר באמצעות שלוחים, לשחיקת מעמדה וכוחה של מערכת אכיפת החוק. בקומה מעל, עומדת השאלה הרגישה ביותר אך הבלתי-נמנעת, הנוגעת בשאלת סמכותו של השב"כ מכוח החוק להבטחת קיומה של הדמוקרטיה הישראלית, מקום שבו האיומים כנגדה הולכים וגדלים, ובקצב מסחרר ומבהיל למדי.
אבי כאלוצילום: אלוני מורדומה, כי קו פרשת המים לבחינת השאלה שמא בשלה העת להפעיל את סמכויות שומרי הסף לבלימת ההפיכה המשטרית ויוזמות נוספות, הולך ומתקרב. מנגד, אפשר והרסנים המסורתיים החלים על זרועות הביטחון לשימוש זהיר ומוגבל בכוחן הרב, מהווים זריקת עידוד לזרמים פוליטיים קיצוניים החותרים להפוך את המדינה לתיאוקרטיה דתית-משיחית, שעשויה להביא לחורבנו של המפעל הציוני. אלה גם אלה, מצריכים לכל הפחות דיון שאיננו תיאורטי עוד בשאלת "הקו האדום" שמתחת לו. על שומרי הסף לקום, לעשות מעשה ולבלום בכלים השונים העומדים לרשותם את המהלכים להחרבת הדמוקרטיה הישראלית השברירית, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.11.24
