בניגוד לזעקות השבר, הדמוקרטיה הישראלית בריאה ושלמה. באופן לא מפתיע, הזעקות הללו מגיעות מאותו מחנה שקיבל בהבנה ראש ממשלה עם שישה מנדטים.
למעשה, יש הלימה בין תומכי גלנט ברחובות לחוסר הסנכרון בין ראש הממשלה לשר הביטחון. השניים ידעו לאורך כל הדרך שגלנט נמצא בממשלה על תקן שליח האופוזיציה בתוך הממשלה, שליח קפלן בקבינט המדיני ביטחוני.
מילא היו אלו זמנים רגילים. אבל בין אם זו עמדתו הפוליטית של גלנט ובין אם זו עמדתו הביטחונית – הרי ששתיהן מנוגדות לעמדת הממשלה. אבבבבבב: נטען לגביו שהוא מתנגד לכניסה לרפיח, שהוא מתנגד לנוכחות צבאית בציר פילדלפי, שהוא תומך בהסדרה בלבנון. כמעט כל פעולה שראש הממשלה ביקש לקדם - גלנט התנגד לה. האם זו לא פגיעה בדמוקרטיה ובביטחון ישראל?
נתניהו פועל מתוך יצר הישרדות פוליטית? יכול להיות. אבל לדעת רבים בציבור, יצר ההישרדות שלו עומד בהלימה לא פעם עם יצר ההישרדות של העם
נתניהו פועל מתוך יצר הישרדות פוליטית? יכול להיות. אבל לדעת רבים בציבור, יצר ההישרדות שלו עומד בהלימה לא פעם עם יצר ההישרדות של העם. וגם גלנט קיבל החלטות מתוך יצר הישרדות פוליטי משלו – הבעיה היא שהאינטרסים האישיים שלו לא תאמו את האינטרסים הלאומיים של העם והמדינה. בעוד שהעם בישראל והחיילים והמילואימניקים בשטח ביקשו ליצור מזרח תיכון חדש – גלנט לא היה שם. הוא רצה להישאר במחנה שלא מזוהה עם נתניהו.
וזו הנקודה. גלנט לא היה היחיד שהתקשה לקבל את חוקי הגיוס לחרדים ואת חוק המעונות. על רקע המלחמה המתנהלת והקורבנות הרבים, היה ברור שיהיו יותר מתנגדים מתוך הקואליציה. מה גם שמשברי חוק הגיוס והמעונות לא היו גדולים יותר ממשבר הרפורמה המשפטית. גלנט פשוט לא מתאים.
תחת כהונתו, גלנט איפשר לרמטכ"ל לקדם את מי שהיו בתפקידים בכירים ב-7 באוקטובר. הוא היה איש הקשר המועדף של האמריקאים שרצו, ועדיין רוצים, למנוע מאיתנו הכרעה וניצחון מוחלטים. שר ביטחון שלא מצליח לחשוב מחוץ לקופסה אחרי 7 באוקטובר ולאמץ ראייה התקפית לא מתאים לתפקיד.
נתניהו זוכה לתמיכה ציבורית למרות 7 באוקטובר. הסיבה לכך היא שהוא נתפס בעיני הציבור כמי שפועל לטובת האינטרס הלאומי ומאמץ גישה התקפית יותר
נתניהו זוכה לתמיכה ציבורית למרות 7 באוקטובר. הסיבה לכך היא שהוא נתפס בעיני הציבור כמי שפועל לטובת האינטרס הלאומי ומאמץ גישה התקפית יותר. מגלנט לא נדרש הרבה כדי להישאר בתפקיד: הציבור שהצביע לו קיבל חזרה גם את גדעון סער, שעד לא מזמן היה פרסונה נון גרטה. זה השתנה אחרי 7 באוקטובר, כשסער התבטא התקפית וזנח את החרם על נתניהו. גלנט לא עשה אף אחד מהדברים האלה. הוא נשאר ב-6 באוקטובר – והעם כבר לא שם. רק מחאת קפלן.
